Loading AI tools
זמרת אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריסטל גייל (נולדה בשם ברנדה גייל ווב; נולדה ב-9 בינואר 1951)[3] היא זמרת, שחקנית ופזמונאית אמריקאית. נחשבת לאחד מאמני מוזיקת הקרוסאובר המצליחים ביותר בשנות ה-70 וה-80.[4][5] שיערה הארוך הוא סימן ההיכר שלה והיא אחותה של לורטה לין.[6]
לידה |
9 בינואר 1951 (בת 73) פיינטסוויל, קנטקי, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Brenda Gail Webb |
שם במה | Crystal Gayle |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1969 |
עיסוק | זמרת, שחקנית, פזמונאית |
סוגה | סוגות שונות[1] |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | קול • גיטרה |
חברת תקליטים | חברות תקליטים שונות[2] |
בן זוג | ביל גצימוס |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
http://crystalgayle.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
החלה את הקריירה שלה בשנות ה-60 ובהמשך הוציאה שירי קאנטרי פופ שזכו להצלחה רבה ברחבי העולם ובמצעדי הבילבורד.
בשנת 1975 הוציאה את הלהיט "Wrong Road Again" שהפך ללהיטה הגדול הראשון, אך הפריצה הגדולה שלה הגיעה בשנת 1977, בה הוציאה את אחד מהשירים המצליחים ביותר בכל הזמנים, "Don't It Make My Brown Eyes Blue". השיר כבש את פסגת מצעד שירי הקאנטרי של בילבורד והגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.
גייל המשיכה לזכות להצלחה גדולה מסוף שנות השבעים ועד סוף שנות ה-80. בין להיטיה מאותן השנים ניתן למנות את: "Ready for the Times to Get Better", "Talking in Your Sleep", "Half the Way", "You and I" ו-"You Never Gave Up on Me".
בשנות ה-90 הקליטה סוגות שונות של מוזיקה והדבר התבטא באלבומה Someday, שיצא לאור בשנת 1995 וזכה להצלחה. בשנת 1999, הוציאה אלבום מצליח נוסף בשם, Crystal Gayle Sings the Heart and Soul of Hoagy Carmichael.
עקב ההצלחה הרבה לה זכתה, פתחה גייל את החנות "מתנות ותכשיטים משובחים של קריסטל". אלבומה האחרון You Don't Know Me: Classic Country, יצא בשנת 2019.[7]
גייל זכתה בפרס גראמי והייתה מועמדת למספר פרסים אחרים מאז שנות ה-70.[8] היא גם זכתה בחמישה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי; בין החמישה, זכתה בפרס החלוץ על שם קליפי סטון בשנת 2016. בנוסף, היא זכתה בשני פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי ובשלושה פרסי המוזיקה האמריקאית. רולינג סטון דירגו אותה כאחד מ-100 אמני הקאנטרי הגדולים בכל הזמנים ו-CMT דירגו אותה ברשימת 40 הנשים הגדולות ביותר של מוזיקת קאנטרי. לגייל יש כוכב משלה בשדרת הכוכבים של הוליווד והיא חברה ב-Grand Ole Opry.[9]
גייל נולדה כברנדה גייל ווב בפיינטסוויל, קנטקי. היא הייתה האחרונה מבין שמונה ילדים שנולדו לקלרה מארי "קלרי" (1912 – 1981) ומלווין תיאודור "טד" ווב (1906 – 1959). בניגוד לאחות לורטה ואחיה האחרים, גייל הייתה היחידה שנולדה בבית החולים פיינטסוויל ולא בבית. אמה של גייל, קלרי ווב, הייתה דודתה של הזמרת פאטי לאבלס.[10]
תחומי העניין המוזיקליים של גייל עוצבו בשנות העשרה שלה. היא התחילה לשיר בכנסייה, ביצעה שירי עם והקליטה קלטות דמו.[11][12]
את הקריירה שלה, החלה גייל בשנת 1969. אלבום הבכורה שלה Crystal Gayle, יצא לאור בשנת 1975 והגיע למקום ה-25 במצעד אלבומי הקאנטרי של בילבורד.[13][14] ההצלחה של האלבום היית מתונה, אך בהמשך הוציאה את השיר "Somebody Loves You" שכבש את פסגת מצעד שירי הקאנטרי הקנדיים. השיר נחשב לאחד מלהיטיה הראשונים של גייל והוא נכלל באלבום מצליח בעל אותו שם, Somebody Loves You. האלבום עצמו יצא בשנת 1975 גם כן והסינגל השני מתוכו "I'll Get Over You" הפך ללהיט וכבש את פסגת מצעד שירי הקאנטרי.[15] האלבום עצמו הגיע למקום ה-11 במצעד אלבומי הקאנטרי.[16] בשנה שלאחר מכן, יצא האלבום, Crystal.[17] האלבום הגיע למקום השביעי במצעד אלבומי הקאנטרי והפך לאחד מאלבומי הקאנטרי המצליחים ביותר במדינה באותה השנה בה יצא.[18] הסינגל הראשון מתוכו "You Never Miss a Real Good Thing (Till He Says Goodbye)" הפך ללהיט וכבש שתי פסגות מצעדים: מצעד שירי הקאנטרי ומצעד שירי הקאנטרי הקנדיים.[15] הסינגל השני "I'll Do It All Over Again" הפך ללהיט גם כן, בעוד הסינגל השלישי "Ready for the Times to Get Better", הפך לאחד משירי הקאנטרי המצליחים ביותר בארצות הברית בשנה בה יצא.[15] השיר נכנס למצעד הבילבורד הוט 100 ולשלל מצעדים נוספים.[15]
אלבומה We Must Believe in Magic, משנת 1977 סימן את הפריצה העולמית שלה. הוא נחשב לאחד מאלבומי הקאנטרי המצליחים ביותר בשנות השבעים, היות שנכלל בו הלהיט "Don't It Make My Brown Eyes Blue", שנחשב לשיר המצליח ביותר של גייל ולאחד משירי הקאנטרי המצליחים ביותר בכל הזמנים. השיר כבש שלוש פסגות מצעדים בקנדה, תוך שהגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100 ואף דורג במצעד סוף השנה של המצעד.[19] את השיר הקליטו עשרות אמנים במרוצת השנים, כדוגמת דולי פרטון, מיריי מאתיה ומישל טור. הוא גם זכה בפרס גראמי בקטגוריית "ביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר ‑ אישה" והועמד בקטגוריית "הקלטת השנה".[8] שנה לאחר מכן, הוציאה את אלבום האוסף, I've Cried the Blue Right Out of My Eyes.[20] באותה השנה, הוציאה את אלבומה, When I Dream.[21] האלבום הגיע למקום השני במצעד אלבומי הקאנטרי.[22] לאחר הצלחתו, הוציאה גייל את האלבום, We Should Be Together.[23] האלבום כלל את השיר המצליח "Your Kisses Will".[15] בסמוך אליו, יצא אלבום האוסף Classic Crystal, שכלל את מרבית שיריה האהובים והמצליחים של גייל.[24] בהמשך, היא החליטה להוציא את האלבום Miss the Mississippi,[25] מתוכו יצאו הלהיטים "Half the Way", "It's Like We Never Said Goodbye" ו-"The Blue Side".[15]
בתחילת שנות ה-80, הוציאה גייל את האלבום, These Days.[26] מתוך האלבום יצאו שלושת הסינגלים "If You Ever Change Your Mind", "Take It Easy" ו-"Too Many Lovers", ששלטו במצעדי הקאנטרי.[15] ההצלחה הרבה לה זכתה, הובילה להוצאת אלבום האוסף Favorites,[27] שדורג במצעדי הבילבורד.[15] שנה לאחר מכן, הוציאה את Hollywood, Tennessee,[28] מתוכו יצאו הלהיטים "The Woman in Me", "You Never Gave Up on Me" ו-"Livin' in These Troubled Times".[15] בסמוך לכך, הוציאה את אלבום האוסף A Woman's Heart,[29] שדורג במקום ה-40 במצעד אלבומי הקאנטרי.[30] אלבומה True Love,[31] יצא בשנת 1982 ומתוכו יצאו הלהיטים "'Til I Gain Control Again", "Our Love Is on the Faultline" ו-"Baby, What About You".[15] כמות השירים שהכניסה גייל למצעדי הקאנטרי ולמצעדי הבילבורד ככלל, הפכו אותה לאחד מהאמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים ובעיקר באותן השנים.[15] בשנה שלאחר מכן, יצא אלבומה Cage the Songbird,[32] מתוכו יצאו שלל להיטים גם כן, כדוגמת "The Sound of Goodbye", "I Don't Wanna Lose Your Love", "Turning Away" ו-"Me Against the Night".[15] בעקבות הצלחתה חסרת התקדים, הוציאה אלבום להיטים בשם Crystal Gayle's Greatest Hits.[33] באפריל 1985, יצא אלבומה Nobody Wants to Be Alone,[34] מתוכו יצאו הסינגלים המצליחים "Nobody Wants to Be Alone" ו-"A Long and Lasting Love", שנכנסו שניהם לעשיריות הפותחות במצעדי הקאנטרי שבארצות הברית וקנדה.[15] בשנה שלאחר מכן, יצא אלבומה Straight to the Heart,[35] שדורג במקום ה-12 במצעד אלבומי הקאנטרי.[36] כבר באותה השנה, הוציאה אלבום נוסף, אך היה זה אלבום חג מולד בשם A Crystal Christmas,[37] במסגרתו הקליטה שירים ידועים כמו "White Christmas", "O Holy Night" ו-"Have Yourself a Merry Little Christmas".[37] בהמשך, יצא האלבום What If We Fall in Love?;[38] אלבום משותף שיצא ביחד עם גארי מוריס.[38] באוגוסט 1987, הוציאה את אחד מאלבומיה המזוהים ביותר The Best of Crystal Gayle,[39] שהנפיק את השיר "Only Love Can Save Me Now".[40] האלבום האחרון שהוציאה בשנות ה-80 היה Nobody's Angel,[41] שכלל את השיר "Nobody's Angel" שהצליח להגיע למקום השביעי במצעד שירי הקאנטרי הקנדיים.[42]
בתחילת שנות ה-90, הוציאה את Ain't Gonna Worry.[43] באלבום ישנה הקלטה מחודשת של השיר "Faithless Love" של לינדה רונסטאדט.[43] שנתיים לאחר מכן, יצא Three Good Reasons.[44] בשנת 1993, הוציאה את האלבום המצליח Best Always.[45] לאחר מכן, הוציאה את Someday.[46] בשנת 1997, יצא האלבום Joy & Inspiration.[47] לקראת סוף שנות התשעים, הוציאה את האלבום Crystal Gayle Sings the Heart and Soul of Hoagy Carmichael,[48] שכלל חידושים לשירים ידועים.[48] בשנת 2000, הוציאה אלבום בשם In My Arms.[49] בשנות האלפיים ככלל, חדלה גייל מלהוציא אלבומים בקצב תדיר כמו שעשתה בשנות ה-70, ה-80 וה-90. רק בשנת 2003, שלוש שנים לאחר צאת האלבום In My Arms, הודיעה על צאת אלבום חדש בשם All My Tomorrows.[50] את אלבומה האחרון You Don't Know Me: Classic Country, הוציאה בשנת 2019.[4]
|
|
|
שם | שנה | תפקיד | הערות | מקור |
---|---|---|---|---|
Dean Martin's Christmas in California | 1977 | עצמה | ספיישל טלוויזיה | [51] |
Bob Hope on the Road to China | 1979 | עצמה | ספיישל טלוויזיה | [52] |
The Crystal Gayle Special | עצמה | ספיישל טלוויזיה | [53] | |
Crystal | 1980 | עצמה | ספיישל טלוויזיה | [53] |
Second City Television | 1983 | אסתר בלודג'ט | [54] | |
Bob Hope's Happy Birthday Homecoming | 1985 | עצמה | ספיישל טלוויזיה | [51] |
Another World | 1987 | עצמה | [53] | |
The Country Mouse and the City Mouse: A Christmas Tale | 1993 | אמילי | דיבוב | [55] |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.