קתדרלת קלן
קתדרלה גותית בקלן, גרמניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתדרלת קלן (בגרמנית: Kölner Dom, שם רשמי: Hohe Domkirche St. Peter und Maria, הקתדרלה הגבוהה של פטר ומריה הקדושים) היא קתדרלה גותית קתולית בעיר קלן שבגרמניה, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן. הקתדרלה, החולשת על קו הרקיע של קלן, נחשבת לסמלה של העיר והיא אחד המבנים הידועים ביותר בגרמניה. היא ניצבת בלב העיר העתיקה של קלן, כ-300 מטרים מערבית לנהר הריין, בין תחנת הרכבת המרכזית של קלן מצפון, המוזיאון הרומי-גרמאני (Römisch-Germanisches Museum) וכיכר רונקלי (Roncalliplatz) מדרום, ומוזיאון לודוויג ממזרח.
 | |||||||
 | |||||||
| קתדרלת קלן (מגוון מראות) | |||||||
|
הבניין הגבוה בעולם בתקופה: 1880 - 1890 | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בניין קודם | קתדרלת רואן | ||||||
| בניין הבא | המינסטר של אולם | ||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג | קתדרלה | ||||||
| על שם |
פטרוס  | ||||||
| מיקום | קלן | ||||||
| מדינה |
 גרמניה | ||||||
| מבקרים בשנה | 6,000,000 (נכון ל־2024) | ||||||
| זרם | נצרות קתולית | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | 1248–1880 (כ־632 שנים) | ||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1248 | ||||||
| אדריכל |
מאסטר גרהרד וממשיכיו (ימי הביניים), ארנסט פרידריך צווירנר (המאה ה-19) | ||||||
| סגנון אדריכלי | |||||||
| מידות | |||||||
| גובה | 157 מטר | ||||||
| גובה פנימי | 43.35 מטר | ||||||
| שטח | 7,914 מטר רבוע | ||||||
| קואורדינטות | 50°56′29″N 6°57′29″E | ||||||
|
www | |||||||
 | |||||||
  | |||||||
הקתדרלה הוכרזה אתר מורשת עולמית בשנת 1996, והמבנה תואר על ידי ארגון אונסק"ו כ"עבודה יוצאת דופן של גאונות יצירתית אנושית"[1]. הן בשל גודלה, הן בשל האדריכלות שלה והן בשל אוצרות האמנות שבה, הקתדרלה של קלן נחשבת לאחת הקתדרלות החשובות והידועות באירופה. היא מופיעה על מספר בולי דואר שהנפיקה גרמניה[2], והיא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בגרמניה המושך בממוצע כ-6 מיליון מבקרים מדי שנה[3].
הקתדרלה, שנבנתה בסגנון גותי החל בשנת 1248 והושלמה בסגנון התחייה הגותית ב-1880, היא אחת הקתדרלות הגדולות בעולם והכנסייה הגדולה ביותר בצפון אירופה. גובה הצריחים המחודדים שבחזית המבנה הוא 157 מטרים, והבניין היה הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1880–1890, עד שאיבד את התואר לצריח הכנסייה של המינסטר של אולם[4]. עד היום קתדרלת קלן היא המבנה הגותי השני בגובהו בעולם. היא בעלת חזית הכנסייה הגדולה בעולם ובעלת הקמרונות מהגבוהים בעולם (אך לא הגבוהים ביותר): גובהם 46 מטר בבית המקהלה[5], ו-43.35 מטר בספינה הראשית. בית המקהלה שלה מחזיק גם ביחס הגדול ביותר בין גובה לרוחב: 3.6:1, נתון שעלה אפילו על זה של קתדרלת בווה. מלבד גובהה הרב, היא גם בעלת שטח גדול: אורכה 144.5 מטר ורוחבה 86.25 מטר, ושטחה הבנוי הוא כמעט 8,000 מטר רבוע.
מבנים קודמים
קתדרלת קלן הנוכחית נבנתה באתר בו ניצבו מספר מבנים עתיקים זה אחר זה. המבנה המוקדם ביותר שידוע שניצב במקום הוא בית מגורים רומי ששכן בסמוך לחומה הצפונית של העיר בין המאה ה-1 למאה ה-4. במבנה זה נהגה הקהילה הנוצרית המקומית להתכנס עד תחילת המאה ה-4, ובעקבות צו מילאנו משנת 313, הורחב המבנה ועוצב ככנסייה[6]. היא נחנכה בידי מטרנוס, הבישוף הנוצרי הראשון של קלן, וכללה גם אטריום, בפטיסטריום מלבני ולאחר מכן בצורת צלב, ובית מגורים שייתכן ושימש את הבישוף. המבנה הורחב במהלך השנים, אך מראהו המדויק אינו ידוע. הוא הוחלף לחלוטין על ידי קתדרלה קרולינגית, שכונתה "קתדרלת הילדבולד" (Hildebold-dom) ואשר בנייתה הושלמה בשנת 870. שני המזבחות במבנה זה הוקדשו למריה, אם ישו, ולפטרוס הקדוש[7], שלהם מוקדשת הקתדרלה גם כיום.
בשנת 1164 שוכנו בקתדרלה שרידיהם של שלושת האמגושים, הידועים גם כ"שלושת המלכים מן המזרח" או "שלושת החכמים מן המזרח" או "שלושת המאגים". השרידים נלקחו ממילאנו על ידי הקיסר פרידריך ברברוסה, ראש הקיסרות הרומית הקדושה, וניתנו לארכיבישוף של קלן ריינלד פון דאסל (Rainald von Dassel). לשרידים הייתה חשיבות דתית גדולה, והמקום היה לאתר עלייה לרגל. עובדה זו חייבה את הריסתה והקמת מבנה חדש שיהלום את המעמד והצרכים. לשם הריסת המבנה, נעשה שימוש באש מבוקרת, אולם זו יצאה מכלל שליטה ב-30 באפריל 1248, והבניין נשרף עד היסוד. חלקו המערבי שופץ באופן זמני כדי לאפשר את המשך הפולחן.
בנייה בימי הביניים
בניית הכנסייה הגותית החלה בשנת 1248 ביוזמת מועצת הקתדרלה והארכיבישוף קונרד פון הוכשטאדן (Konrad von Hochstaden). המלאכה נמשכה לסירוגין במשך יותר מ-600 שנה, עד שהושלמה לבסוף בשנת 1880. המבנה תוכנן בסגנון הגותי שפרח בצרפת, והתבסס על המודל של קתדרלת אמיין.
אבן הפינה הונחה ב-15 באוגוסט 1248 בידי פון הוכשטאדן[8]. בית המקהלה, שנבנה בסגנון גותי קורן (Rayonnant) בניצוחו של רב-הבנאים מאסטר גרהרד (אחרי מותו החליף אותו מאסטר ארנולד ב-1271[9]), נחנך ב-27 בספטמבר 1322 ושרידי האמגושים הונחו בו[8]. באמצע המאה ה-14 החל מאסטר מיכאל בבניית החזית המערבית. ב-1410 הגיע המגדל הדרומי לקומתו השנייה ולאחר מכן נקבע בו הפעמון הראשון. העבודות פסקו ב-1473, כאשר המגדל הדרומי הגיע רק עד קומת הפעמונים, ועליו נח מנוף ענקי. העבודות על הספינה הראשית המשיכו, אך גם הן פסקו, ולאחר ההתקדמות המהירה בהתחלה, הוקפאה עבודת הבנייה בהדרגה. עד אמצע המאה ה-16 רק המגדל הדרומי והחלק המזרחי נבנו, וזה נסתם בקיר זמני[10]. בשלב זה הביאה הרפורמציה הפרוטסטנטית לדלדול בזרם העולים לרגל ולמשבר כלכלי, והמנוף נותר במקומו על המגדל הדרומי במשך מאות שנים, עד סוף המאה ה-19. מצב זה הוליד את האמרה האירונית, לפיה ביום בו תושלם בניית הקתדרלה יבוא העולם לקיצו.
ההשלמה במסגרת התחייה הגותית
.jpg)
רק במאה ה-19 הביאו הנוסטלגיה הרומנטית לימי הביניים, התעוררות הזהות הלאומית הגרמנית והתחייה הגותית, ביחד עם מחויבותו של פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה, לחידושן של העבודות. אלה נעשו ברובן לפי תוכניות ששרדו מימי הביניים. הבנייה התחדשה ב-4 בספטמבר 1842 עם ההוספה של שני המגדלים וחלקים נוספים בקתדרלה. הבניין נבנה במימון אזרחי של "הקרן המרכזית לבניית הקתדרלה" (Zentral Dombau Verein), שנוסדה ב-1842, ואשר גייסה כמחצית מעלויות הבנייה העצומות (מעל מיליארד דולר במונחים של ימינו). את חצי האחר ממנה ממשלת פרוסיה. בראש העבודות עמד האדריכל ארנסט פרידריך צווירנר (Ernst Friedrich Zwirner).
תוכניות מימי הביניים של החזית הדרומית של בית הרוחב לא שרדו, ולכן הוחלט לבנותו כך שיתאים לחזית המערבית. את הפסלים תכנן לודוויג שוואנתאלר (Ludwig Schwanthaler) והם הושלמו ב-1869, בעוד החזית עצמה נבנתה ב-1855. מחזית בית הרוחב הצפוני נבנה רק השער המזרחי בימי הביניים. על בסיס שער זה נבנתה שאר החזית בשנים 1843–1855. ההשלמה של הקתדרלה הגדולה בגרמניה נחגגה כאירוע לאומי ב-15 באוקטובר 1880, 632 שנים וחודשיים לאחר תחילת הבנייה. בחגיגות נכח הקיסר וילהלם הראשון.
בסופו של דבר, ההופעה החיצונית של הקתדרלה נשארה נאמנה לתוכניות המקוריות מימי הביניים; לעומת זאת, הגג נתמך במבנה פלדה מודרני. בעת השלמתה הייתה קתדרלת קלן המבנה הגבוה בעולם, והיא נישלה את קתדרלת רואן מהתואר. ב-1884 היא הפסידה את התואר לאנדרטת וושינגטון, וב-1890 למינסטר של אולם.
מלחמת העולם השנייה ולאחריה
הקתדרלה ספגה 14 פגיעות של הפצצות מהאוויר במלחמת העולם השנייה אך לא קרסה, אף על פי שמרבית העיר קלן נהרסה במהלך הפצצות אלו. תיקונה הושלם ב-1956 אך עבודות שחזור ושיפוץ נמשכו גם אל תוך שנות ה-80 של המאה ה-20. בבסיס המגדל הצפון מערבי בוצע תיקון חירום עם לבנים מאיכות גרועה שנלקחו מחורבות, ו"טלאי" זה נראה עד שנות ה-90 של המאה ה-20, אז הוחלט לשפץ קטע זה ולהחזיר לו את המראה המקורי. תוכנית החזית הצפונית פשוטה מהדרומית, ברם, עקב היותה בנויה מאבן חול ובשל נזק שספגה במלחמה, מצבה של החזית הצפונית היה רע והיא שוחזרה תוך שימוש באבן לבה בשנים 1962–1982.
עבודות תיקונים ותחזוקה מבוצעות במבנה בקביעות, ובכל פרק זמן מעטרים פיגומים את אחד מחלקיה[11], מאחר שרוח, גשם וזיהום מאכלים לאט את הלבנים. האגודה שהוקמה כדי לבנות את הקתדרלה, עדיין מבצעת בה את התיקונים, ומקובל שהיא מעסיקה את סתתי האבן הטובים ביותר של ארץ הריין. כמחצית מעלות התיקונים והתחזוקה ממומנים על ידי הקרן המרכזית לבניית הקתדרלה.
ב-1996 הוכרזה הקתדרלה כאתר מורשת עולמית ונוספה לרשימת אונסק"ו. ב-2004 היא נוספה לרשימת אתרי מורשת עולמית בסכנה בשל בנייה גבוהה לידה והשפעתה הוויזואלית על האתר. הקתדרלה נגרעה מרשימה זו ב-2006 עקב החלטת הרשויות להגביל את גובה המבנים סביב לה.
ב-18 באוגוסט 2005, ביקר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בקתדרלה כחלק מביקור השליחות בגרמניה במסגרת חגיגות יום הנוער העולמי 2005. ההערכות הן שמיליון צליינים ביקרו בקתדרלה באותו יום ולאחר מכן השתתפו במיסה בפארק מחוץ לעיר[12].
באוקטובר 2021 הוסרו מהצריח הצפוני הפיגומים הגדולים (ששימשו במשך שנים לעבודות ניקיון, שימור ותחזוקה) באמצעות עגורן ענקי[13].
גם היום הקתדרלה היא מוקד לצליינות רבה וכן לתיירים רבים הבאים לפקוד אותה מסיבות חילוניות יותר, בשל יופייה הרב וערכייה האמנותיים. בקתדרלה מבקרים מיליוני תיירים מדי שנה ומלבד תפילות ומיסות יומיות קבועות נערכים בה גם קונצרטים ואירועי תרבות.
התוכנית והעיצוב של קתדרלת קלן התבססו במידה רבה על קתדרלת אמיין מבחינת תוכנית הקרקע, הסגנון, והיחס בין רוחבה וגובהה של הספינה הראשית. תוכנית הקרקע של הקתדרלה היא בצורת צלב לטיני, דבר נפוץ בקתדרלות גותיות. היא מחולקת לחמישה אגפים: ספינה ראשית ו-2 סיטראות בכל צד. בבית הרוחב יש שני אגפים בכל צד. בקצה המזרחי של המבנה יש אפסיס וסביבו אמבולטוריום; וממנו קורנות שבע קפלות בשווה (Chevette). האמבולטוריום מוקף במעקה אבן מפוסל בתחרת אבן מורכבת, ומעליו סריג ברזל ובו שערים[14]. הקמרונות הם קמרונות צלעות בני ארבע צלעות, וגובהם 43.35 מטרים (142.2 רגל) בספינה הראשית ו-46 מטרים (151 רגל) בבית המקהלה[5]. קמרונות אלה הם הגבוהים ביותר בצפון אירופה, והם נתמכים על ידי תמיכות דואות בנות שתי קומות, שלהן מפתח כפול. על התמיכות הדואות בעלות מרקם התחרה נמצאים צריחונים (Pinnacles) עטורי קרוקטים[15].
החזית המערבית של קתדרלת קלן תוכננה עוד בסביבות שנת 1300, ותוכניתה שרדה עד ימינו ושימשה להשלמת החזית בתחייה הגותית במאה ה-19[16]. החזית היא הגדולה ביותר בעולם ומתנשאת לגובה של 157 מטרים (515 רגל). בחזית המערבית של הקתדרלה ניצבים שני המגדלים. הם נושאים צריחים מחודדים עמוסים בקרוקטים במרקם תחרה (מאפיינים שמאוחר יותר אפיינו צריחים גרמניים), שנחשבו לחדשנים לתקופתם. הצריחים המתומנים בצורתם, יוצאים מבסיס ריבועי, והם מוקפים בצריחונים מחודדים. המגדלים בחזית גבוהים יותר אף מצריח המצלב שמתנשא לגובה של 109 מטר. בחזית נעשה שימוש רק בחלונות ישרים בעלי קשת מחודדת, שבדומה לחלונות בית המקהלה תוגברו בגמלון משולש. בחזית לא נקבע חלון רוזטה, וזאת על מנת להתאימה למבנה הפנימי של הקתדרלה, לשמור על אחידות החזית, וכדי לא לשבור את זרימת קווי החזית. ואכן, החזית של קתדרלת קלן נחשבת ליצירת מופת של אדריכלות גותית[17].
שערי הקתדרלה בחזית המערבית גדולים: רוחב השער המרכזי הוא 9.3 מטרים וגובהו 28 מטרים (92 רגל). בשער המרכזי שתי דלתות וביניהן טרימו שבו מפוסלת מרים, אם ישו. שער זה מוקדש לכפרה[18]. השער הצפוני מוקדש לשלושת האמגושים[19], והשער הדרומי מוקדש לפטרוס הקדוש, לו מוקדשת הקתדרלה יחד עם הבתולה. שער זה הוא היחיד שנבנה עוד בימי הביניים והושלם בשנת 1380. ברם, מצבם של הפסלים היה בכי רע והם הוחלפו ברפליקות אבן בשנים 1972–1980[20].
בתוך המבנה, בית המקהלה (Choir) של קתדרלת קלן (שנבנה בימי הביניים, בשנים 1248–1322) נחשב ליצירת מופת של הגותיקה הקורנת (Rayonnant Gothic), תת-סגנון של האדריכלות הגותית השם דגש על אור ובנייה קלה ואוורירית לגובה[21]. חוקר תולדות האמנות היהודי פאול פרנקל הגדיר את בית המקהלה של קלן כ"נורמה" (כלומר, האידיאל הגותי), וכ"בית המקהלה הגותי" בה"א הידיעה[22]. בית המקהלה מציג סידור בסגנון צרפתי של ארקדה גבוהה, גלריית טריפוריום מואר (Glazed Triforium) עדין וצר, המואר על ידי חלונות עם צלעות תחרה מורכבות. חלונות קומת התאורה גבוהים ועשויים משילוב של ויטראז'ים צבעוניים בחלק התחתון עם זכוכית בהירה יותר מעל.
מבנה הקיר כולו מאוחד על ידי עמודים גבוהים שנמשכים ברציפות מהרצפה עד לכותרות, ומהם נובעות קשתות הקמרונות. הספנדרלים שבין קשתות הארקדה מעוטרים בציורי פרסקו של מלאכים ומלאכים שומרים על רקע זהוב, והם מסודרים לפי ההיררכיה הדיוניסיאנית. ציורים אלה, מאת אדוארד פון שטיינלה (Edward von Steinle), החליפו פרסקאות מהמאה ה-14, גם הם של מלאכים, אשר לא שרדו עד המאה ה-19[23].
בית המקהלה שהושלם במאה ה-14, מגוון יותר ופחות מכני בפרטיו ובקישוטיו מהבנייה המאפיינת את המאה ה-19. התוכנית האמנותית של בית המקהלה נועדה להעביר את דעתה של הכנסייה על היחסים הרצויים בין דת למדינה, כלומר: בין האפיפיור לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. באפסיס נמצאו מזבח המוקדש לפטרוס, הנחשב לאפיפיור הראשון, ומאחוריו ניצב מקדש שלושת האמגושים, הנחשבים בתאולוגיה הנוצרית למלכים, או לבעלי השררה הראשונים, שסגדו לישו. בקצה הצפון-מזרחי של בית המקהלה ניצב פסלו של האפיפיור סילבסטר הראשון שלפי המסורת הטביל את הקיסר קונסטנטינוס לנצרות[24], מולו נמצא פסלו של קונסטנטינוס. לאפיפיור ולקיסר היו מושבים מתחת לפסלים אלה. מאחוריהם ציורים המתארים מצד אחד את האפיפיורים החל מסילבסטר, ומצד שני את הקיסרים החל מקונסטנטינוס[25].
בבית המקהלה נשארו רבים מהפריטים המקוריים, כולל ספסלים מגולפים ששרדו חילול והשחתה של המבנה בידי חיילי נפוליאון. פסל גדול של כריסטופורוס הקדוש משקיף לעבר המקום שבו הייתה הכניסה לקתדרלה, לפני השלמתה במאה ה-19.
הספינה הראשית מתוגברת בחלונות ויטראז' מזכוכית צבעונית, כולל קבוצה של חמישה חלונות בצד הדרומי, הנקראת "חלונות בוואריה" (Bayernfenster), מתנת לודוויג הראשון. חלונות אלה מייצגים נאמנה את סגנון הציור הגרמני של אותה תקופה.
גרם מדרגות לולייני בן 509 מדרגות מוביל למרפסת תצפית בגובה של 98 מטר.
השער הראשי בחזית המערבית
 |
.jpg) |
| אורך חיצוני כולל | 144.58 מטר |
| רוחב חיצוני כולל | 86.25 מטר |
| רוחב החזית המערבית | 61.54 מטר |
| רוחב חזיתות הטרנספט | 39.95 מטר |
| רוחב הספינה הראשית | 45.19 מטר |
| גובה המגדל הדרומי | 157.31 מטר |
| גובה המגדל הצפוני | 157.38 מטר |
| גובה צריח המצלב | 109.00 מטר |
| רוחב חזית הטרנספט | 69.95 מטר |
| גובה רכס הגג | 61.10 מטר |
| גובה פנימי של בית המקהלה | 46 מטר |
| גובה פנימי של הספינה הראשית | 43.35 מטר |
| שטח בנוי | 7,914 מטר רבוע |
| שטח החלונות | 10,000 מ"ר |
| שטח הגג | 12,000 מ"ר |
| נפח פנימי | 407,000 מטר מעוקב |
חלונות
_(2).JPG)
בקתדרלת קלן חלונות ויטראז' רבים מזכוכית צבעונית. החלונות הם מתקופות שונות, החל מימי הביניים, עבור במאה ה-16 ובמאה ה-19 וכלה בחלון מהמאה ה-21[26]. בניגוד לקתדרלות צרפתיות, אין קבועים במבנה חלונות רוזטה.
באפסיס יש שילוב של חלונות מימי הביניים - חלקם נותרו ללא שינוי (כגון החלק הימני של חלון אגנס הקדושה[27]), וחלקם שינו מקום במהלך העבודות על הקתדרלה (כגון החלון של פליקס ונאבור[28]) - חלונות משוחזרים וחלונות שנוצרו במאה ה-19 (כגון חלון קתרין והריברט[29]).
חלונות בית המקהלה מוקדשים ל"מחזור המלכים" ומציגים 48 מלכים בחלונות שגובהם 18 מטר. החלונות נוצרו בסביבות 1300 והם מן העתיקים שבקתדרלת קלן[30]. החלון העתיק ביותר, וייתכן שאף החשוב ביותר בקומת התאורה של האפסיס, הוא חלון הערצת שלושת האמגושים מסביבות שנת 1300. החלון מתאר את האמגושים כורעים ברך בפני מריה וישו ומסביבם מלכי התנ"ך והנביאים, המסמלים את אבותיו של ישו[31].
בספינה הצפונית הותקנו בין השנים 1507–1509 חלונות המתארים אירועים מהברית החדשה. את שני החלונות המערביים תרם הארכיבישוף של קלן, פיליפ השני פון דאון (Philipp II. von Daun). באחד החלונות, שתרם ארכיבישוף אחר, הרמן מהסה (Hermann von Hessen), ניתן לראות שלטי אצולה של בתים חשובים ותורמים לקתדרלה[32].
בספינה הדרומית הותקנו חלונות מהמאה ה-19, הכוללים קבוצה של חמישה חלונות הנקראת "חלונות בוואריה" (Bayernfenster), מתנת לודוויג הראשון. בחלונות שולט גוון צהוב-זהוב ובתחתיתם מתנוסס סמל בוואריה וכיתוב המעיד על זהות התורם[33]. החלונות מוקדשים ליוחנן המטביל, הערצת שלושת האמגושים, הקינה על מות ישו, הפנטקוסט וסטפנוס הקדוש.
החלון המערבי נתרם על ידי יורש העצר פרידריך ואשתו ויקטוריה, והם אף מינו את האמן שיצר אותו, קרל יוליוס מילדה (Carl Julius Milde) מליבק. החלון מתאר 18 סצנות מהתנ"ך והברית החדשה, ובהן מתוארים מעשים טובים, מעשים רעים ותוצאותיהם. מילדה יצר את החלון בשנים 1865–1870 אך הוא הותקן בחזית המערבית רק ב-1877[34].
על המגדלים עצמם הותקנה סדרת חלונות המתארים את האירועים מבריאת העולם עד יום הדין האחרון. החלונות תוכננו במאה ה-19 על ידי יוהנס קליין (Johannes Klein) וכללו כ-200 סצנות. כמעט כל החלונות, למעט שניים במגדל הצפוני, נהרסו במלחמת העולם השנייה. החל מ-1993 אגודת הקתדרלה החלה בשחזור החלונות על בסיס הסקיצות שהכין קליין ואשר נשמרו בארכיון הקתדרלה. הסיום המשוער של השחזור צפוי בשנת 2010[35].
חלון בית הרוחב הצפוני נתרם על ידי אזרחי קלן ב-1850 לכבוד מינויו של הארכיבישוף יוהנס פון גייזל (Johannes von Geissel), אך הוא נקבע במקומו רק בשנת 1865. החלון נהרס במלחמת העולם השנייה והוחלף בחלון חדש בשנים 1968–1980 מאת וילהלם טויוון (Wilhelm Teuwen) והוברט שאפמייסטר (Hubert Schaffmeister)[36]. חלון אחר בבית הרוחב הצפוני נתרם על ידי ילדי קלן והוא מוקדש לילדים בתנ"ך[37].
ב-25 באוגוסט 2007 הותקן בבית הרוחב הדרומי חלון ענק (שטחו 106 מטר רבוע) מאת האמן הגרמני גרהרד ריכטר (Gerhard Richter). החלון מורכב מאוסף של 11,263 פיסות זכוכית בצורת ריבועים בגודל של 9.6 על 9.6 ס"מ. פיסות הזכוכית צבועות ב-72 צבעים שונים, שיוצרים ביחד מרבד צבעוני המושך את העין. החלון המקורי נהרס במלחמת העולם השנייה והוחלף בחלון זכוכית רגיל, עד שהוחלף ב-2007 בחלון של ריכטר[38][39]. החלון של ריכטר מכונה לעיתים "חלון הפיקסלים".
אוצר הקתדרלה ויצירות האומנות שבה
ערכים מורחבים – מקדש שלושת האמגושים, צלב גרו
יצירת האמנות והאוצר החשוב ביותר בקתדרלה היא מקדש שלושת האמגושים, סרקופג גדול המצופה בזהב, כסף ועיטורים נוספים, מסוף המאה ה-13. זהו שריד הקודש הגדול ביותר בעולם המערבי, ולפי המסורת שמורים בו שרידיהם של שלושת האמגושים ("שלושת המלכים מן המזרח"). הסרקופג נפתח ב-1864, ונתגלו בו שרידי בגדים ועצמות ומטבעות. הסרקופג נמצא באפסיס בלב בית המקהלה, לפני המזבח הראשי.
בקפלת הצלב שליד חדר תשמישי הקדושה, נמצא צלב גרו שהוזמן על ידי הארכיבישוף גרו (מת ב-976)[40]. זהו קרוסיפיקס גדול המגולף בעץ אלון עם ציפוי צבע וזהב. צלב גרו הוא ככל הנראה הקרוסיפיקס העתיק והאיכותי ביותר, מקבוצה של פסלי עץ בגודל אדם. ייחודו בכך שזוהי ככל הנראה היצירה העתיקה ביותר במערב המתארת את הצלוב המתייסר על הצלב, ובכך היא נחשבת לפורצת דרך. יצירות קודמות של הצלוב על הצלב, תארו אותו בדמות "ישו המנצח", דהיינו בעודו בחיים, ראשו זקוף והוא מישיר את מבטו לפנים, או מסתכל אל מריה, אמו, הנצבת למרגלות הצלב[41]. בצלב גרו נראה הצלוב כשראשו שמוט לפנים, עיניו עצומות, ידיו נשלחות מעט כלפי מעלה (בניגוד למקובל עד אז לתארן כשלוחות לצדדים), גופו נכנע לכוח הכבידה ושמוט באפיסת כוחות, וברכיו כפופות מעט לפנים ולצד.
אוצר הקתדרלה מכיל גם חלק מהתוכניות המקוריות של הקתדרלה מימי הביניים. הבולטת שבהן היא תוכנית F המציגה את החזית המערבית. היא בולטת באיכותה ובגודלה הרב (כ-4.05 מטרים גובהה והיא מורכבת מ-20 קלפים). התוכנית נתגלתה בשני חצאים בתחילת המאה ה-19 והייתה חיונית במאמצים להשלים את בניית הקתדרלה[16].
מסמך היסטורי חשוב הנמצא בקתדרלה הוא כתב הזכויות של היהודים מ-1266. זהו מסמך שנחקק באבן על קיר הקתדרלה לבקשת יהודי קלן על ידי הארכיבישוף אנגלברט השני פון פאלקנבורג (Engelbert II. von Falkenburg), והמעניק להם זכויות כמו קבורה ללא הפרעה ואישור לעסוק בהלוואת כספים. הארכיבישוף הגן על היהודים שכן תרומתם לכלכלה והמסים ששילמו סייעו לאוצר העיר קלן ולאוצר הקתדרלה[42].
בקפלת מריה הקדושה (Marienkapelle) נמצא המזבח לקדושים הפטרונים של קלן, מעשה ידיו של סטפן לוכנר.
בתוך הקתדרלה ישנם מספר רב של פסלים, תגליפים, ציורים ויצירות אמנות. הבולטים שבהם:
- בקפלת הסקרמנט, נמצא פסל "המדונה ממילאנו" (Mailänder Madonna) מ-1290. זהו פסל עץ המתאר את מריה, אם ישו כשכתר על ראשה והילה מסביבה, ואת ישו הילד. יחד עם צלב גרו, נחשב הפסל כבעל כוחות על-טבעיים. הפסל הוא פסל גותי והוא אחד הפסלים המוקדמים של מרים, אם ישו בקתדרלה. הפסל שוחזר ב-1900[43].
- בבית המקהלה ישנם שישה מסכים מאוירים מהשנים 1322–1349. המסכים מציגים אמנות גותית המושפעת מאיור כתבי יד בצרפת יחד עם השפעות איטלקיות, אנגליות ובוהמיות. המסכים נמצאים מאחורי ספסלי המקהלה ובנויים כל אחד ממספר מקטעים. כל מקטע הוא ברוחב כיסא ומעוטר בקשת מחודדת ומעליה גמלון[44].
- מסך פטרוס מציג תמונות מחיו של פטרוס הקדוש, בהן: קריאתו על ידי ישו, מעצרם ושחרורם של שנים עשר השליחים, משיחת פטרוס לבישוף, מפגשו עם פאולוס ברומא, חקירתו על ידי נירון קיסר, ניצחונו על הקוסם הכופר שמעון מאגוס וצליבתו. מסך זה ייחודי בתיאור בגדיו וחפציו של פטרוס כבישוף ומרמז על הבישופים הנוצריים כממשיכיו[45].
- מסך סילבסטר וקונסטנטינוס הראשון.
- מסך סילבסטר וקונסטנטינוס השני.
- מסך פליקס ונבור.
- מסך שלושת האמגושים.
- מסך מריה מציג תמונות מחייה של מרים, אם ישו, בהן: לידתה, הולדת ישו, הצגת ישו בבית המקדש, מותה והכתרתה של הבתולה בשמיים[46].
- בקיר הפנימי של בית הרוחב הדרומי, מתחת חלון, נמצאת סדרה של 12 פסלים מאת פטר פוכס, שיצר אותם ב-1871 לפי תכנונים של ארנסט פרידריך צווירנר, אדריכל התחייה הגותית. הפסלים התחתונים מוקדשים למייסדי מסדרים נוצריים ואילו העליונים הם פסלי מלאכים הנושאים שלטים. בסדרה זו בולטים החופות ומסעדי הפסלים, יחד עם תחרת האבן המקיפה אותם[47].
- בפינה הדרומית של בית המקהלה נמצא פסל של יוסף הקדוש מ-1935 מאת אוטו בוסמן. הפסל עשוי מעץ ומצופה זהב. הוא מתאר את יוסף כנגר מזוקן ומתחת ליד ימינו נמצא דגם מוקטן של קתדרלת קלן[48].
- במקום המצלב נמצא פסיפס מ-1891 המתאר באופן סמלי את היקום. הפסיפס מוסתר כיום על ידי פודיום הניצב מעליו[49].
- הקפלה המרכזית בשווה, שפעם הכילה את מקדש שלושת האמגושים, קושטה מחדש בסגנון נאו-גותי בצבעי כחול, אדום וזהב על ידי פרידריך שטומל[50].
יצירות אמנות ותשמישי קדושה אחרים שמורים בחדר האוצר.
פעמונים
בקתדרלה מותקנים 12 פעמונים. הראשון היה "פעמון שלושת המלכים" (Dreikönigenglocke), שנוצק בשנת 1418 במשקל 3.4 טונות והותקן במקומו בשנת 1437. הוא נוצק מחדש ב-1880. שני פעמונים נוספים, "פרטיוזה" (Pretiosa) במשקל של כעשר טונות, בזמנו הפעמון הכי גדול במערב, ו"ספציוזה" (Speciosa) ששוקל כ-4.3 טונות, הותקנו ב-1448. שני הפעמונים קבועים במקומם גם כיום. הפעמון הגדול ביותר "פעמון פטרוס הקדוש" (St. Petersglocke), נוצק בשנת 1922 ומשקלו 24 טונות[51]. פעמון זה הוא הפעמון הגדול ביותר בעולם המתנודד חופשי.
עוגבים
העוגב של בית הרוחב הצפוני נבנה על ידי קלייס והותקן בשנת 1948 לרגל חגיגות לציון מאה שנה לחידוש בנייתה של הקתדרלה במאה ה-19. העוגב הועבר מבית הרוחב הצפוני לצד הצפוני של בית המקהלה, כדי לחגוג את המועד ולאפשר לערוך מיסות בקתדרלה. ב-1956, עם פתיחת החלק המערבי מחדש הורחב העוגב מ-68 רגיסטרים ל-88 רגיסטרים[52]. ב-1963 התקין רומנוס זייפרט (Romanus Seifert) עוגב משנת 1874 והציב אותו בתיבה בארוקית מ-1700. כיום עוגב זה נמצא בבית המקהלה[53]. ב-29 ביוני 1998 הותקן עוגב חדש, בחלק הצפון-מזרחי של הספינה הראשית, ליד מקום המצלב. העוגב החדש נועד לשפר את איכות המוזיקה בקתדרלה ומיקומו נחשב לאידיאלי מבחינה זו. העוגב נבנה על ידי קלייס (Klais) מבון. הוא מכיל 3,963 צינורות ו-53 רגיסטרים[54].
קברים ומונומנטים
בקריפטה של הקתדרלה קבורים מספר ארכיבישופים[55]. קברים רבים ולוחות זיכרון של אנשי דת, בישופים, אנשי מלוכה וקדושים נמצאים גם בקפלות שסביב האפסיס, בהם בולטים הקבר והמונומנט של קונרד פון הוכשטאדן (שיזם את הקמת הקתדרלה החדשה ומת ב-1261)[56], קברו של אנגלברג פון דר מארק (Engelbert III. von der Mark) שנבנה עוד בימי חייו[57], קברו של הארכיבישוף גרו מקלן (Gero von Köln, מת ב-976) ואשר שנבנה מחדש במאה ה-13[58] וקברו של הארכיבישוף פיליפ הראשון פון היינסנברג (Philipp I. von Heinsberg), המעוצב בצורה מבצר עם חומות, כרמז לחומות שבנה סביב העיר[59]. על הקברים הבודדים בבית המקהלה, שאינם שייכים לאנשי דת, נמנים קבריהם של שני אצילים שתרמו את רכושם לכנסייה - הרוזן גוטפריד פון ארנסברג (Gottfried von Arnsberg) שמת בסביבות 1371 ונקבר בתוך מונומנט מרשים מאבן, הנושא את פסלו בשריון לוחות מלא[60], וקומס אמונדוס (Comes Emundus) בקריפטה מתחת לספינה הצפונית[61]. חפירות ארכאולוגיות שנערכו בספינה הצפונית עם תחילת עבודות הקמת בית המקהלה הגותי החדש, חשפו קברים של אנשים שנקברו בקתדרלה הישנה[62].
ריהוט נוסף
ספסלי המקהלה של קתדרלת קלן מתוארכים לשנים 1307–1311 והם מן הגדולים מסוגם שעדיין קיימים. הספסלים מכילים 104 מושבים ונועדו לשמש גם את מועצת הקתדרלה ולא רק את המקהלה. מושבים מיוחדים היו שמורים לאפיפיור ולקיסר גרמניה. הספסלים כוללים דמויות מגולפות בעץ[63]. המזבח הראשי הוקדש לפטרוס הקדוש ב-27 בספטמבר 1322 והוא עשוי משיש לבן על רקע שיש שחור. החלק העליון של המזבח בנוי מאבן שיש ענקית אחת, והיא האבן הגדולה ביותר בקתדרלה. על המזבח עצמו נישות מקושתות ובתוכן פסלי נביאים, שליחים וקדושים נוצרים[64]. בימת הדרשה של הקתדרלה היא משנת 1544 והיא העתיקה ביותר בקלן. היא מעוצבת בסגנון הרנסאנס ובנויה מעץ אלון[65]. בבית הרוחב הדרומי נמצא ארון המכיל בתוכו את דגל התהלוכות של הקתדרלה. הדגל, שעוצב על ידי וילהלם מנגלברג (Wilhelm Mengelberg) ב-1897 מציג את הערצת שלושת האמגושים למריה תחת חופה גותית, וסביבם מלאכים מנגנים[66]. שעון הספינה הראשית, ששולט גם בצלצול הפעמונים, הותקן בספינה הדרומית בשנת 1867 ונבנה על יוהאן מנהרדט (Johann Mannhardt). השעון נהרס במלחמת העולם השנייה אך שוחזר בשנים 1988–1989[67]. בבית הרוחב הצפוני ישנו חדר ובו מיניאטורה גדולה של הקתדרלה.
קתדרלת קלן נחשבת ליצירת מופת של האדריכלות הגותית ולשיאו של הסגנון הגותי הקורן (Rayonnant)[21]. חוקר תולדות האמנות היהודי פאול פרנקל הגדיר את בית המקהלה של קלן כ"נורמה", כלומר, האידיאל הגותי. בנרטיב של פרנקל התפתחות האדריכלות הגותית מתוארת כאבולוציה סגנונית המתכנסת לפתרון הסופי והמושלם, ובה כל קתדרלה היא תיקון ושיפור של קודמתה. קתדרלת קלן מתוארת כפתרון המושלם, כ"בית המקהלה הגותי" בה"א הידיעה[68]. הוא כתב על קתדרלת קלן:
בבית המקהלה של מאסטר גרהרד בקתדרלת קלן רוח האלוהים מחבקת את מה שקר ומה שחם, מה שגרמני ומה שצרפתי, מה שמת ומה שחי. אך הקתדרלה איננה מתה; היא הדורה, חגיגית ונשגבת, מרתקת ואדירה באותו זמן, בהירה כמו מתמטיקה ואי-רציונלית כמו החיים עצמם.
— פאול פרנקל, Gothic Architecture, עמ' 164[22].
טקסט זה זכה לתרגום לגרמנית בשל חשיבותו.
ההיסטוריון וחוקר האדריכלות פרופסור כריסטופר וילסון תיאר את קתדרלת קלן כ”נפלאה ביותר מכל כנסיות הגותיקה הקורנת” (במקור: "the most splendid of all Rayonnant churches")[21] וכ"שלמות אסתטית". הוא הסביר את הביקורת הצרפתית הלא הוגנת נגדה בקנאה על בסיס לאומי וחוסר נכונות של ההיסטוריונים הצרפתיים להכיר בכך שיצירת המופת של הסגנון הגותי הקורן הצרפתי נמצאת דווקא בגרמניה[69]. על החזית המערבית של הקתדרלה, שתוכננה עוד בימי הביניים אך נבנתה רק במאה ה-19 לפי התוכניות המקוריות, כתב:
עצמאות מהמסורות המעכבות של תכנון חזיתות הגותיקה הצרפתית, בשילוב עם שליטה מושלמת באידיאל הגותי הקורן, אפשרו לאדריכל של החזית המערבית בקלן ליצור חזון נשגב של אנכיות שאין שווה לו באדריכלות הגותית.
— כריסטופר וילסון, The Gothic Cathedral - The Archirecture of the Great Church, עמ' 153[70]
תצלומים בצבע
הקתדרלה בלילה
מבט מהאוויר, מזרח
מבט מהאוויר, מערב
בית המקהלה הקורן
החזית הדרומית
החזית הדרומית
מבט ממזרח על האפסיס בלילה
הספינה הראשית, מבט מזרחה
מבט מנהר הריין על בית המקהלה וצריחי הקתדרלה
הגמלון הראשי בחזית הדרומית, מסוג Wimperg
החלון הראשי בחזית הדרומית: חלון הפיקסלים של גרהרד ריכטר
מבט נוסף מנהר הריין
איורים של מקס האזאק
מבט מדרום
מבט מצפון
פנים הקתדרלה, מבט מזרחה
חתך רוחב של בית המקהלה, איור מאת Sulpiz Boisserée
לחצו כאן לגלריה מלאה של איורי קתדרלת קלן של מקס האזאק.
תצלומים אוויריים
_(cropped).jpg)
_(cropped).jpg)
_(cropped).jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
.JPG)
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אדריכלות | ||
| פורטל גרמניה | ||
- וולף 2016: Arnold Wolff, edited and extended by Barbara Schock-Werner, Cologne Cathedral, Greven Verlag Koln, 2016, ISBN 978-3-7743-0671-4
אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת קלן (בגרמנית ובאנגלית)
קתדרלת קלן, ברשת החברתית פייסבוק
קתדרלת קלן, ברשת החברתית אינסטגרם
קתדרלת קלן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קתדרלת קלן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע ותמונות על קתדרלת קלן, באתר Structurae.de
- תמונת לוויין של הקתדרלה בוויקימפס
- על הקתדרלה, באתר אונסק"ו
קתדרלת קלן – ריכוז מידע, תמונות וסרטונים- צחי אבנור, הקתדרלה הגותית של קלן – חוויית ביקור, תיאור פיוטי ותמונות
צחי אבנור, קתדרלת קלן הגותית Gothic Cologne Cathedral, פליקר- Cologne Cathedral - A Masterpiece of Rayonnant Gothic, באתר פליקר
- ביקור וירטואלי בקתדרלה
Cologne Cathedral: The Epitome of Gothic Grandeur, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:12)
שיקום פגעי הזמן, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 1932 - טקס לציון מאה שנה לקתדרלת קלן, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 16 באוגוסט 1980
- קתדרלת קלן - צילומי חוץ ממעוף הרחפן, סרטון בערוץ "Mr. White", באתר יוטיוב (אורך: 04:52)
- Cologne Cathedral / Kölner Dom, Germany 🇩🇪 - by drone (4K), סרטון בערוץ "Drone Snap", באתר יוטיוב (אורך: 04:35)
- Cologne Cathedral - History of a German Gothic masterpiece, סרטון בערוץ "DW History and Culture", באתר יוטיוב (אורך: 40:56)
- Why Did It Take 632 Years to Complete Cologne Cathedral?, סרטון בערוץ "Interesting Engineering", באתר יוטיוב (אורך: 05:53)
.svg){kind=icon}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
