רוטשילד 22
גורד שחקים ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורד שחקים ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל רוטשילד 22 (או "מגדל אביב רוטשילד סנטר") הוא גורד שחקים בן 29 קומות המתנשא לגובה של 117.9 מטר ובנוסף תורן דקורטיבי בגובה 9 מטרים, העומד על מגרש ששטחו 1.9 דונם. המגדל, שמשמש למשרדים ולבית מלון, נמצא בשדרות רוטשילד 22 פינת רחוב נחלת בנימין שבתל אביב, במקום בו שכן בית צים שנשרף כליל ב-1966.
מגדל רוטשילד 22 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גורד שחקים |
שימוש | מלונאות ומשרדים |
כתובת | שד' רוטשילד 22 |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
בעלים | LR GROUP וקבוצת אביב |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 2010–2014 (כ־4 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 2014 |
עלות | 450 מיליון שקל |
אדריכל |
אדריכל משה צור אדריכלים ובוני ערים אורלי שרם (עיצוב פנים) |
מידות | |
גובה | 126.9 מ' |
קומות | 29 |
קואורדינטות | 32°03′47″N 34°46′18″E |
קבוצת אביב | |
בסמוך לאנדרטה למייסדי תל אביב שבשדרות רוטשילד, הקימה חברת הספנות "צים" בשנת 1958 את "בית צים". בניין המשרדים בן חמש הקומות תוכנן על ידי האדריכל דב כרמי ואכלס בתוכו את משרדי החברות "צים", "דיזנגוף חברה לסחר", "דיזנגוף מערב אפריקה", "יכין חק"ל ישראל", "גמול", "אלדא", "אסטרקו", "סקנדינביאן איירליינס" ועוד. בפברואר 1966 נפגע הבניין בצורה קשה משרפת ענק, שכילתה את כולו מבפנים ובעקבותיה הוחלט להרוס את המבנה עד היסוד משיקולי בטיחות. המתחם, שנותר שומם שנים רבות, כונה "הבור של צים".
בשנת 1981 רכש בנק המזרחי מחברת "צים" את המגרש שעליו עמד בית צים במטרה להקים בו את בניין ההנהלה המרכזית החדשה של הבנק. באפריל 1986 תכנן הבנק לקיים טקס הנחת אבן פינה לבניין החדש שיוקם על המגרש שנרכש, אך שבוע לפני המועד המיוחל פרסמה ועדת בייסקי, לחקר משבר מניות הבנקים, את מסקנותיה ובהן מתחה ביקורת קשה על הבנק וקראה למנכ"לו להתפטר. בעקבות כך ראשי הבנק החליטו לדחות את הטקס למועד לא ידוע[1].
באוגוסט 1997 תכנן הבנק לבנות על המגרש מגדל בן 18 קומות אשר ישמש את משרדיו. לצורך כך עיריית תל אביב דרשה מהבנק שיקנה בית ישן המיועד לשימור כתנאי לקבלת אישור תב"ע לבניית הבניין המוגדל. באותו החודש הבנק רכש מאיש העסקים צדיק בינו את בית נפרסטג תמורת כ-4.5 מיליון דולר, שלאחריו קיבל את אישור הבנייה. רק בשנת 2001 הבנק החל בתהליך בניית המגדל. אך עם חפירת היסודות בשטח, הנהלת הבנק שינתה את דעתה והחליטה להעביר את משרדיה למגדל משה אביב ברמת גן. בעקבות כך הבנייה נעצרה.
באוקטובר 2006 מכר הבנק את המגרש לארקדי גאידמק ביחד עם עוד ארבעה מבנים המיועדים לשימור שנמצאים באזור, וזאת תמורת כ-26 מיליון דולר, ביוני 2008 מכר גאידמק את המגרש כולל המבנים לקבוצת אביב ושותפיה, קבוצת מגשימים פרויקטים וקבוצת TERRA1, תמורת 135 מיליון ש"ח[2]. באוגוסט 2008 קבוצת אביב מכרה למיליארדר היהודי-קנדי ג'רי שוורץ את "בית נפרסטג" שמיועד לשימור ושוכן בשדרות רוטשילד 48, תמורת כ-28 מיליון ש"ח[3].
בספטמבר 2008 קבוצת אביב מכרה את בניין בנק המזרחי הישן, ששכן ברחוב לילינבלום 48, למשקיע הצרפתי אריק פלדמן, וזאת תמורת כ-14.5 מיליון ש"ח. בניין זה אינו נכלל בתוכנית השימור של עיריית תל אביב, אך בתב"ע הוא מוגדר כמבנה לשימור בשל ערכו ההיסטורי. במרץ 2009, קבוצת אביב מכרה את מתחם לילינבלום 39 תמורת 13 מיליון שקל. בשנות השלושים של המאה ה-20 שכן במתחם זה בית אליס פלמר.
במאי 2009 הוועדה המקומית של עיריית תל אביב אישרה לבקשת קבוצת אביב לבנות 8 קומות נוספות במגדל שעד אז אושר להבנות לגובה של עד 21 קומות בלבד על פי התב"ע[4]. ביוני 2010 הוחל בבניית מגדל "רוטשילד 22" על שטח המגרש ששימש עד אז כחניון מכוניות זמני.
קבוצת "LR", בבעלות רועי בן ימי ועמי לוסטיג, הצטרפה כשותפה לפרויקט בניית "רוטשילד 22" במאי 2013. בשנת 2014 הושלמה בניית המגדל, בתכנונו של האדריכל משה צור, וקומותיו הוצעו להשכרה.
באפריל 2014 שכרה רשת מלונות פתאל את הקומות 2 עד 10 (9 קומות) במגדל לתקופה של 24 שנים והקימה בו את מלון העסקים "Hotel Rothschild 22" שמכיל כ-155 חדרים[5]. בקומה הראשונה נמצאת מסעדת גלריה 22 אשר בשעות הבוקר פועלת כחדר האוכל של אורחי המלון, ובשעות שלאחר מכן פועלת כסניף של רשת "ארומה".
את הקומה ה-11 שכר משרד רואי החשבון kartax. הקומה ה-12 נשכרה על ידי חברת regus. ביולי 2014 שכרה אוטודסק ישראל את הקומות 14 עד 17 (4 קומות). בפברואר 2015 קליקס מוב שכרה את הקומה ה-18. הקומה ה-19 נשכרה על ידי חברת דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ. הקומה ה-20 נשכרה על ידי משרד עורכי הדין רם דקל. בספטמבר 2014 שכרה פייסבוק ישראל את הקומות 21 עד 24 (4 קומות)[6] ובדצמבר 2014 העבירה את משרדיה למגדל[7]. באפריל 2015 נשכרה הקומה ה-25 על ידי קרן הון סיכון מאגמה ונצ'רס שהשקיעה בעבר בחברת הסטארטאפ אונאבו מובייל. במאי 2015 שכרה עמותת "Startup Nation Central" את הקומות 13, 26 ו-27.
במגדל שש מעליות ששתיים מתוכן שקופות. יש בו שבעה מפלסי חנייה תת-קרקעיים. הלובי בקומת הקרקע של הבניין מהווה שטח ציבורי להנאת הציבור, על פי היתרי הבניה והטאבו. זוהי הכיכר הציבורית המקורה והממוזגת היחידה בישראל.
באוגוסט 2017 פורסם לראשונה באתר TheMarker כי הלובי של מגדל רוטשילד 22 הוא שטח ציבורי פתוח[8] שהוסתר מהציבור[9].
לאות מחאה נגד הצנזורה[10] של חברת פייסבוק ישראל[11] שנחשבת לדיירת מרכזית במגדל[12], התגבשה מאותו חודש תנועת המחאה "החזית לשחרור לובי רוטשילד 22" שבה חברים דורי בן ישראל, בעלי בלוג המזבלה שנחסם משימוש בפייסבוק ופעילי מחאת באים לבנקאים שעמוד הפייסבוק שלה הוסר; ערן ורד, איליאן מרשק, יגאל רמב"ם, ברק כהן, עמית זילברג ומשה מנקין.
מאוגוסט 2017 מקיימת התנועה פעילויות ציבוריות[13] ותקשורתיות[14] בלובי המגדל שלשיטתה יש "לשחררו". סרטונים מהלובי זכו למאות אלפי צפיות והועברו בשידורים חיים בפייסבוק.
כאקט מחאה על חסימת המזבלה בפייסבוק[15], באוגוסט 2017 העביר בן ישראל את משרדי המזבלה ללובי המגדל[16].
למרות ניסיונות מאומצים למנוע אותה[17][18], בספטמבר 2017 קיימה התנועה הקרנה המונית של הסרט "פייסבוקיסטן"[19] בלובי המגדל[20]. לאירוע הגיעו עשרות בני אדם, בהם מספר רב של שוטרים.
באוקטובר 2017 הצטלמו חברי הכנסת איימן עודה ודב חנין בלובי המגדל וקראו לציבור הרחב להגיע[21].
במסגרת הקמת המגדל נדרש היזם לשמר את "בית בכר" הצמוד למגדל[22]. "בית בכר" הוא מבנה לשימור שהקים האדריכל יהודה מגידוביץ' בשנת 1922 עבור משפחת בכר, שעלתה לארץ ישראל מבולגריה. המבנה שוכן ברחוב לילינבלום 35, בפינת רחוב נחלת בנימין. גובהו הוא כ-20 מטרים, שטחו הוא כ-1,300 מ"ר ובו שלוש קומות. אל הבניין מחובר אטריום המתנשא לגובה של כ-17 מטרים שמחובר מצדו השני למגדל "רוטשילד 22". שימור בית בכר תוכנן על ידי האדריכל אמנון בר אור.
בדצמבר 2013 מכרה קבוצת אביב את בית בכר תמורת 32 מיליון ש"ח לאיש העסקים איתן ורטהיימר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.