רחוב שטראוס
רחוב בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחוב שטראוס הוא רחוב בירושלים המוביל מרחוב יפו צפונה אל כיכר השבת ומהווה את המשכו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' אחרי הצטלבותו עם רחוב יפו בצומת האיקסים. הרחוב מחבר את משולש מרכז העיר אל השכונות החרדיות גאולה, מאה שערים, כרם אברהם וזיכרון משה. עם סלילתו ב-1930 נקרא רחוב שטראוס על שם בית הבריאות שטראוס. אך מקיץ 1931 ועד תום המנדט וקום מדינת ישראל נקרא הרחוב רחוב צ'נסלור על שם הנציב העליון ג'ון צ'נסלור, שקרא את הרחוב על שמו[1]. הרחוב נסגר בשבת כחלק מגוש הרחובות החרדיים ובניהם השכונות החרדיות בירושלים. הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים עתיד לעבור ברחוב זה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | בית הבריאות שטראוס השוכן בו |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1930 |
| מיקום | |
| עיר |
ירושלים  |
| שכונה | גאולה |
| קואורדינטות | 31°47′08″N 35°13′08″E |
  | |
שמו של הרחוב מכונה גם עם התוספת "נתן" שטראוס כפי המופיע בשילוט עיריית ירושלים ובאתר העירייה[2].
הרחוב כולו מוגדר כנתיב תחבורה ציבורית בלבד בימים ראשון עד חמישי משעה 11:00 עד השעה 20:00 ובימי שישי משעה 11:00 עד 15:00.[3]
קצהו הדרומי של רחוב שטראוס נמצא ב"צומת האיקסים" בין בניין טרבלוס ממזרח לבניין "מעיין שטוב" ממערב. בניין טרבלוס מסמן את קצהו של מגרש הגובל ברחוב יפו ומשתרע מרחוב הרב קוק ועד רחוב שטראוס, השייך למשפחת קוקיא הוותיקה (חלק מ"גוש 50"). הבניין החד-קומתי הוקם לפני 1918 ובימי המדינה הראשונים שכנה בו מסעדת סטודנטים שנתנה לו את שמו[4]. על כותלו של בניין "מעיין שטוב" מנגד, נמצא אריח מקורי עם שם הרחוב מימי המנדט, שהוכן על ידי אמני בצלאל ו"האגודה למען ירושלים".
הרחוב עולה בתלילות יחסית, במזרחו מגרש קוקיא, שעמד שנים רבות נטוש ובראשית שנות ה-2000 הוקם בו מיזם מודרני למגורים ולאחריו בית החולים הגרמני, שנקרא גם בית החולים "זיו" וכיום הוא אגף בבית החולים ביקור חולים. ממול ניצב המבנה המרכזי של בית החולים ביקור חולים. בקטע רחוב זה נטועים עצי ברוש ואורן גבוהים, ששימשו בחורפי שנות השמונים משכן ללהקות ענק של זרזירים, שהפכו למטרד של ממש[5]. מקטע זה של הרחוב כה תלול ועמוס שהקו הכחול יעבור בו במנהרה עד לצומת בר-אילן.
צומת שטראוס-הנביאים
חזית בית החולים הגרמני ("זיו")
בית החולים ביקור חולים בפינת שטראוס והנביאים
בניין ההסתדרות הרפואית, פינת שטראוס והנביאים
צומת רחוב הנביאים מעוטרת בשלושה מבנים מסיביים הקשורים לרפואה - חזיתות בתי החולים הגרמני וביקור חולים מדרום ומבנה "בית הרופא", משכן הסניף הירושלמי של ההסתדרות הרפואית בישראל בצפון-מערב הצומת.
בצידו המזרחי של הרחוב נמתחת שורת חנויות ובתי מסחר קטנים, חלקם ותיקים ביותר, בהן החנות המקורית של רשת הביגוד וציוד התינוקות הזולה "בזאר שטראוס".
מתחם נביא עוכשא, תורבת קאמריה ובית העם הישן
בנקודה הגבוהה ביותר ברחוב נפתח ממערב מתחם ובו מספר מבנים היסטוריים, בתוך גן שעשועים.
מסגד נביא עוכשא - נקרא על שם נבי עוכשא בן מוחסין (אנ'), מבני לווייתו של הנביא מוחמד (צחאבה), שלפי המסורת, נקבר במקום. מסורת ערבית אחרת מייחסת את מיקום המסגד למקום קבורתם של משה, ישו ומוחמד, שלושת נביאי הדתות המונותיאיסטיות - וזו אחת הסיבות בגללה הנציב הבריטי ג'ון צ'נסלור קרא לרחוב הסמוך רחוב הנביאים.
במקום מבנה קבר מפואר מתקופת השושלת האיובית, מסוף המאה ה-12, ולצידו מבנה ממלוכי וצריח מסגד מהמאה ה-19. שני עצי זית נטועים בסמוך, וגילם מוערך בכ-800 שנה.[6]
בשנת 1929 הוצת המסגד על ידי יהודים בתגובה למאורעות תרפ"ט. עד 1948 התגוררה בסמוך משפחה ערבית שתחזקה את המתחם, אולם מאז מלחמת העצמאות המבנה נותר סגור ומשמש כמחסן של עיריית ירושלים. במהלך האינתיפאדה השנייה רוססו במקום כתובות נאצה, והיה ניסיון להצית את המסגד,[7] ובדצמבר 2011 נערך שוב ניסיון הצתה ונכתבו עליו סיסמאות של תג מחיר.[6]
הגבעה נחשבה על ידי מקובלים כ"פתחא דקרתא" (פתח העיר) ומקום מושבו של משיח בן יוסף, שיכשיר את הקרקע לבוא המשיח. לאחר הקמת הכנסייה האוונגלית הבינלאומית בשנת 1908 עבר מהמגרש עליו הוקמה לאתר זה "אוהל משיח בן יוסף" בו התפללו מקובלים מתלמידי הגר"א לביאת המשיח[8].
תורבת קאמריה[9] - תורבה (מבנה קבר) המתוארך לתקופה הממלוכית. המאוזוליאום נקרא על שם חסאם א-דין אל-קמרי ובו שלושה קברים. על פי המסורת המוסלמית קבורים במקום בני משפחת קמריה, שנפלו בקרבות נגד הצלבנים בשנים 1251–1266[10][11].
כמו כן נמצא במקום קיר שהיה שייך לבית העם הישן של ירושלים העברית. הבניין הוקם בשנת 1906 ושימש כמועדון ספרותי, מקום לקריאת עיתונות עברית, למפגשים ולהרצאות. המקום מתועד ביצירתו של ש"י עגנון, "תמול שלשום" ובין היתר נהגו להפגש בו אליעזר בן-יהודה, יהושע ברזילי, בוריס שץ, יצחק בן-צבי ואשתו רחל ינאית בן-צבי, ישראל דב פרומקין, זאב ז'בוטינסקי וכן צעירים חרדים מהשכונות הסמוכות.
מאז אוקטובר 2021 מזוהה קבר נבי עוכשא על ידי חוגים חרדיים כקברו של בנימין בן יעקב ורחל (זאת על אף זיהוי קודם של קבר בנימין בנבי ימין במזרח כפר סבא), ובאתר צוינה הילולה ביום היוולדו, הוא יום מותה של אמו, רחל, בי״א חשוון. הקבר נפרץ במהלך החגיגות הראשונות ב-2021, ונאטם למחרת בידי עיריית ירושלים. ניתן לראות במקום מתפללים ומתפללות בימי השבוע.
בית ההסתדרות
ערך מורחב – בית ההסתדרות (ירושלים)
בשנות החמישים הוקם סמוך לראש הגבעה בניין ההסתדרות בירושלים. הבניין תוכנן על ידי זוג האדריכלים דר' יהודית סגל שטולצר ואויגן שוטולצר. ההסתדרות עברה למקום ממשכנה הקודם ברחוב ההסתדרות, במרכז העיר. לדברי עוזי ברעם המבנה הוקם במיקום זה לפי החלטת אביו משה ברעם, מזכיר מועצת פועלי ירושלים באותה עת, דווקא בגבול האזור החרדי, כדי להוות מעוז חילוני מצפון לרחוב יפו. אולם המעוז החילוני נותר אי מבודד באזור שרק הלך מאז והתחרד[12].
במקום פעלו בעבר אולם קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים ובית הקולנוע "מיטשל".
בית הבריאות שטראוס
בצידו המזרחי של הרחוב, לאחר רחבה הנקראת "רחבת חיי אדם", על שם הרחוב הסמוך ובה מבנה מודרני של קופת חולים כללית נמצא המבנה שנתן לרחוב את שמו, בית הבריאות שטראוס.
המבנה, בתכנונו של האדריכל בנימין צ'ייקין, נחנך ב-1929 על ידי ההסתדרות הציונית הדסה ביוזמת הנרייטה סולד ובתרומתו של נתן שטראוס על מנת לשמש כמבנה מרפאות, מרפאות שיניים, מוקד להתייעצות רפואית ולהדרכה, היגיינה ותזונה. שמו המלא, החרוט מעל כניסתו הוא "בית הבריאות על שם נתן ולינה שטראוס לבני כל הגזעים והדתות"[13]. בשנת 1935 הפרופ' ליאוניד דולז'נסקי ייסד ומונה למנהל המחלקה לפתולוגיה ניסיונית במסגרת המעבדות לחקר הסרטן באוניברסיטה העברית שמוקמה בבית הבריאות שטראוס[14].
בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.[15][16]
תוכנית הכנוס המדעי:
כיום המבנה שייך לבית החולים הדסה ומשמש למרפאות חוץ ולמשרדים.
לפני הקמת בית הבריאות שכנה על מגרש זה טחנת קמח גדולה מופעלת בקיטור שהוקמה על ידי שלמה הכהן מילנר. הטחנה עלתה באש זמן קצר לפני שנבנה במקום בית הבריאות[17].
מבית הבריאות ועד ככר השבת
בירידה צפונה לאחר בית הבריאות מקבל הרחוב צביון חרדי יותר ויותר. ממזרח לרחוב נמצאת השכונה החרדית הקטנה בתי ויטנברג ולאחריה, סמוך לרחוב מאה שערים, שכונת בתי ורשה. במערבו מהווה הרחוב את גבול זיכרון משה. מספר בתים מקוריים של השכונה, הבנויים סגנון בינלאומי-ירושלמי השתמרו.
בחלקו הנמוך והצפוני ביותר, מתמזג רחוב שטראוס עם רחוב ישעיהו, מתרחב מאוד והופך למעשה לחלק מכיכר השבת.
חלק זה של הרחוב משמש לעיתים קרובות כשטח ההפגנות של החרדים בירושלים. פעמים רבות נסגר הרחוב על ידי המשטרה כמו כן במאבקי השבת בירושלים שהתנהלו בשנת 2009 ובהפגנות בכיכר השבת. בהפגנות האם החשודה בהרעבת בנה שימש הרחוב כמוקד לעצרות של העדה החרדית ובהפגנות נגד מצעד הגאווה שימש הרחוב כמוקד הפגנות שם התנהלו עימותים קשים מאוד בין המשטרה לגורמים חרדיים. מוקד חשוב מבחינה זו הוא בניין זופניק (שטראוס 26), מבנה מודרני הקרוי על שמו של ישראל זופניק ומשמש כמושב בית הדין של העדה החרדית ובו גם משרדיה של העדה החרדית האשכנזית בירושלים. רחבת הבניין מהווה מקום מפגש לעצרות ויציאה להפגנות ומחאות של הציבור החרדי.
כמו כן חלקו התחתון של רחוב שטראוס הנחשב כחלק משטחן הרחב של השכונות החרדיות נסגר לתנועה בשבתות וחגי ישראל.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
