בית ההסתדרות (ירושלים)

בית ההסתדרות על שם אהרן רבינוביץ הוא בניין בולט ברחוב שטראוס במרכז ירושלים. הבניין נבנה בשנות החמישים כמרכז תרבות וספורט עירוני של ההסתדרות וכמטה מועצת פועלי ירושלים, שהייתה חלק מהסתדרות העובדים. בעבר שכנו בבניין קולנוע ״מיטשל״ וכן אולם הבית של קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל, והוא היווה מוקד מרכזי בחיי התרבות של ירושלים המחולקת. כיום משמש הבניין את משרדי סניף ירושלים של ההסתדרות החדשה, מושכר למוסדות חינוך חרדיים ונטוש בחלקו.

בית ההסתדרות

בית ההסתדרות, חזית דרומית
מידע כללי
סוג	בניין משרדים
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
בעלים	הסתדרות העובדים
הקמה ובנייה
אדריכל	אויגן שטולצר ויהודית סגל שטולצר
מידות
קומות	8
קואורדינטות	31°47′09″N 35°13′08″E
(למפת ירושלים מוגדלת)   בית ההסתדרות (למפת ירושלים רגילה)   בית ההסתדרות (למפת הרי ירושלים רגילה)   בית ההסתדרות (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   בית ההסתדרות

הבניין תוכנן על ידי זוג האדריכלים יהודית סגל שטולצר ואויגן שטולצר בסגנון הבינלאומי.

אדריכלות

הבניין תוכנן בהשפעת הסגנון הבינלאומי, וכולל מאפיינים רבים שלו - קווים נקיים וישרים, שילוב נפחים רבועים ומעוגלים, הימנעות מקישוט ואורנמנט ויצירת גיוון בעזרת הנפחים ופתחי החלונות. החזית הדרומית הייצוגית מוגדרת על ידי עמודים חמישה עמודים בולטים לכל גובה הבניין, ולצדם עמדת תצפית המתנשאת לגובה שתי קומות נוספות. לרגלי החזית הדרומית עולה גרם מדרגות רחב ומנומנטלי מן הרחוב אל הכניסה המרכזית בקומה הראשונה; כניסות נוספות לבניין מצויות בחזית המזרחית על המשך רחוב שטראוס, בחזית הצפונית הפונה לרחוב סימה בליליוס, ובעורף הבניין. לאורך שפת הגג בנויה פרגולה היקפית (בדומה לבנייני כיכר מגן-דוד בתל אביב). עם זאת מחופה הבניין באבן ירושלמית, בהתאם לחוק העזר העירוני.

היסטוריה

הקמה

ההסתדרות עברה לבניין ממשכנה הקודם ברחוב ההסתדרות במרכז העיר. לדברי עוזי ברעם, המבנה הוקם במיקום זה לפי החלטת אביו משה ברעם, מזכיר מועצת פועלי ירושלים באותה עת, דווקא בגבול שכונות חרדיות, כדי למנוע היווצרות גבול וחלוקה חדה של העיר לאזור חרדי ואזור חילוני^[1]. אבן הפינה לבניין הונחה בשנת 1951; הבניין נקרא על שמו של אהרן רבינוביץ, מזכיר מועצת פועלי ירושלים שנפטר ב-1945^[2]. חנוכת הבניין התעכבה עד 1958, אז התקיימה בקהל גדול ובמעמד הנשיא יצחק בן-צבי, שהיה חבר ההסתדרות בירושלים. תקציב הבניה הכולל הסתכם במעל מיליון ורבע לירות ארץ-ישראליות^[3][4]. העבודה על הבניין אפשר למתכנניו, האדריכלים אויגן ויהודית שטולצר, לפרוש לפנסיה ולהגר ב-1957 בחזרה לגרמניה. תכנון השינויים וההתאמות שבוצעו בבניין לאורך שנות השישים נמסר למשרדו החדש של דוד רזניק.

עם חנוכת הבניין פרסמה מועצת פועלי ירושלים חוברת המדריכה את המבקר בחלקים השונים של הבניין ומתארת את פעילות המועצה והאיגודים השונים שפועלים תחתיה. בחוברת נכללה גם הדרכה כתובה של זאב וילנאי המתארת את הנוף הנשקף מגג הבניין.

מלבד משרדי ההסתדרות כלל הבניין ספריה שהחזיקה כ-40,000 כרכים, כיתות לימוד ואולם מופעים וקונצרטים הכולל כ-800 מושבים. מתחילת שנות השישים הופעל האולם בעיקר כבית הקולנוע תחת השם "קולנוע מיטשל", בו הוקרנו בעיקר סרטי איכות וקולנוע אירופאי ואמנותי^[5]. במרתף הבניין הוקם אולם התעמלות ובו כ-500 מושבים לצפייה. האולם היה מגרש הכדורסל המקורה הראשון בארץ ושימש כמגרשה הביתי של קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל עד 1985, אז נחנך היכל הספורט מלחה.

בשנות פעילותה של ההסתדרות בבניין נחשב המקום למעוז של מפא"י ושל הציבור החילוני בעיר, וממנו היו יוצאות צעדות ה-1 במאי מדי שנה^[6]. כבר בשנות השישים היווה מיקומו של הבניין גורם לחיכוך בין דתיים וחילונים בעיר, ואף נערכו מולו תפילות במחאה על חילול השבת^[7].

מלחמת ששת הימים

הבניין ניצב בראש גבעה ועולה בקומתו על הבנינים שסביבו, שרובם נבנו טרם קום המדינה; עד מלחמת ששת הימים נהגו תושבי העיר המערבית לעלות לגג הבניין כדי לצפות ממנו לעבר העיר העתיקה^[8]. במהלך המלחמה התמקמו בבניין חלקים ממפקדות החטיבה הירושלמית וכוחות צה״ל בעיר^[9], ועל גגו הוצבה התצפית של סוללת תותחים שלקחה חלק בקרבות על כיבוש העיר המזרחית, כולל הקרב על גבעת התחמושת הסמוכה. מן המפקדה שבבניין יצא הרב שלמה גורן בדרכו לכותל המערבי, מייד לאחר כיבוש הכותל^[10].

במאה ה-21

עם השנים הפכה סביבת הבניין לאזור בעל צביון חרדי מובהק, זאת לצד ירידת מעמדה וחשיבותה של ההסתדרות בחיי התרבות והיומיום. לאור זאת נפסקו פעילויות שונות שהתקיימו בבניין וחלקים ממנו ננטשו. בשנת 2007 הושכרו שלוש מקומות הבניין, החלקים בהם שכן בעבר קולנוע ״מיטשל״ ונותרו שוממים שנים ארוכות, לסמינר החרדי לבנות ״משכן שרה״, המשויך לעדה החרדית.

ב-2018 הוצב באופן זמני על גג הבניין מיצג בשם ״ממותות על הגג״ הכולל חמישה פסנתרים, במסגרת פרויקט ״מעל ומעבר״ של פסטיבל מקודשת^[11].

נכון לשנת 2025 ממשיכים משרדי ההסתדרות לפעול בחלקו הצפוני ולאורך כל הקומה הראשונה של הבניין. קומת המרתף מושכרת למכון לומדה, מכללה חרדים להכשרה מקצועית הפועלת בבית הבריאות שטראוס הסמוך; חלל אולם הספורט נסגר בתקרה אקוסטית וחולק לכיתות לימוד, בהן נשארה רק רצפת הפרקט המקורית של אולם הספורט. באולם הקולנוע שאכלס את קומות 3,4 ו-5 נוצקו רצפות המחלקות אותו לקומות, והוא מאכלס את ישיבת "אורייתא", ישיבה חרדית כלל חסידית לנושרים. בקומה 2 פועל "היכל התורה", בית מדרש פתוח לציבור הלומדים, המוחזק על ידי המיליארדר החרדי-אמריקאי יואלי לנדא.

בית ההסתדרות, 1964

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית ההסתדרות בוויקישיתוף

• נטע סלע, ירושלים: החרדים "כבשו" את מעוז ההסתדרות, באתר ynet, 15 בינואר 2007
• תמונת נוף מבית ההסתדרות ברחוב שטראוס בירושלים, 1963, באתר ארכיון המדינה
• פוסט על בניין ההסתדרות, מלווה בתמונות היסטוריות בדף הפייסבוק ״על המקום״