רמת הגולן
אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) הוא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי. דיסציפלינות שונות מגדירות באופן שונה את גבולות השטח המוגדר כרמת הגולן:
המונח "גולן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו גולן (פירושונים). | |
| גמלא הקדומה, מעוז לוחמי המרד הגדול בגולן | |
| מדינה |
ישראל ישראל |
|---|---|
| העיר הגדולה | מג'דל שמס |
| שטח | 1,800 קילומטר רבוע |
| גובה | 1,226 מטרים |
| ‑ הנקודה הגבוהה |
הר חרמון  |
| קואורדינטות | 33°00′N 35°45′E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   רמת הגולן (למפת אצבע הגליל רגילה) רמת הגולן (למפת ישראל רגילה) | |
  | |
כאזור גאולוגי וביוגאוגרפי רמת הגולן היא רמה שטוחה השוכנת בין אפיק הירמוך ומעיינות חמת גדר בדרומה, רכס החרמון בצפונה, הכנרת ועמק החולה במערבה, ומישורי הבשן והחורן במזרחה[1]. זאת, אף כי הגבול הגאוגרפי בצד מזרח אינו ברור, כיוון שמישורי הבזלת של הבשן והחורן נמשכים עד להר הדרוזים, המרוחק מהגולן הישראלי.
כאזור גאופוליטי, רמת הגולן היא השטח שישראל כבשה מסוריה במלחמת ששת הימים, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן. אזור זה שייך מנהלית לנפת רמת הגולן ושטחו 1,154 קמ"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון.
שטח הרמה הוא כ-1,800 קילומטרים רבועים, מהם כ-1,200 קמ"ר בשליטת ישראל. ברמת הגולן נחלים רבים, המספקים כשליש ממי הכנרת. שלושת הבולטים שבהם מחלקים את רמת הגולן לשלושה חלקים - הצפוני (בין החרמון לנחל גילבון), המרכזי (בין נחל גילבון לנחל דליות), והדרומי (בין נחל דליות לירמוך).
מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ברמת הגולן שטח כבוש. בהחלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם הוגדר סיפוח הרמה על ידי ישראל כמהלך בלתי חוקי, והחלטה זו אושרה גם על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות[2]. ב-25 במרץ 2019 חתם דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, על צו נשיאותי המכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן. מדינות רבות הביעו התנגדות לצעד זה[3].