Loading AI tools
רשימת ערכים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות האצ"ל מחולקות ברשימה זו לשלוש תקופות: תקופת המרד הערבי, שהחלה עם "שבירת ההבלגה", הסתיימה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתאפיינה בעיקר בפעולות כנגד האוכלוסייה הערבית; התקופה שקדמה למלחמת העצמאות, שהחלה עם חידוש הפעולות של האצ"ל ב-1944 והתאפיינה בפעילות כנגד השלטון הבריטי בארץ; ותקופת מלחמת העצמאות, שהחלה בקבלת החלטת החלוקה על ידי האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947, הסתיימה עם פירוק האצ"ל והצטרפות לוחמיו לשורות צה"ל והתאפיינה גם היא בעיקר בפעולות כנגד האוכלוסייה הערבית.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נדרשת עבודה רבה להפיכת הערך לראוי, כולל שגיאות גסות, מקורות שלא נבדקו. | |
תאריך | פירוט | מקורות |
---|---|---|
מרץ 1937 | 2 ערבים נהרגו בחוף בת ים. | [1] |
14 בנובמבר 1937 | 10 ערבים נהרגו בהתקפות שונות בירושלים ("יום ראשון השחור") | [2][3] |
12 באפריל 1938 | 2 ערבים ו2 שוטרים בריטים נהרגו מפיצוץ ברכבת לחיפה. | [2] |
17 באפריל 1938 | ערבי אחד נהרג מפיצוץ בבית קפה בחיפה. | [2] |
17 במאי 1938 | שוטר ערבי אחד נהרג כתוצאה מהתקפה על אוטובוס על כביש ירושלים-חברון. | [2] |
24 במאי 1938 | 3 ערבים נורו למוות בחיפה. | [2] |
19 ביוני 1938 | 18 ערבים נהרגו (9 גברים, 6 נשים ו3 ילדים) ו24 נפצעו על ידי פצצה שנזרקה לתוך שוק הומה בירושלים. | [4][5][6][7] |
23 ביוני 1938 | 2 ערבים נהרגו באזור תל אביב | [2] |
26 ביוני 1938 | 7 ערבים נהרגו מפיצוץ ביפו. | [2] |
27 ביוני 1938 | ערבי אחד נהרג בחצר בית חולים ביפו. | [2] |
5 ביולי 1938 | 7 ערבים נהרגו במספר מקרי ירי בתל אביב. | [2] |
5 ביולי 1938 | 3 ערבים נהרגו על ידי פצצה באוטובוס בירושלים. | [2] |
5 ביולי 1938 | ערבי נהרג בהתקפה נוספת בירושלים. | [2] |
6 ביולי 1938 | 21 ערבים ו6 יהודים נהרגו על ידי שני פיצוצים מקבילים בשוק המלונים הערבי בחיפה. במהומות ואירועי נקם ביומיים שעקבו נהרגו 33 ו-111 נפצעו. | [8][9][10][11] |
8 ביולי 1938 | 4 ערבים נהרגו בפיצוץ בירושלים. | [2] |
15 ביולי 1938 | 10 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק הירקות בעיר העתיקה בירושלים ולמעלה מ30 נפצעו. | [2][12] |
25 ביולי 1938 | 43 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק בחיפה. | [13] |
26 באוגוסט 1938 | 24 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק ביפו. | [2] |
27 בפברואר 1939 | 33 ערבים נהרגו במספר התקפות שונות- 24 מתוכם בפיצוץ בחיפה ו4 נוספים בפיצוץ בשוק הירקות בירושלים. | [14] |
29 במאי 1939 | 5 ערבים נהרגו על ידי מוקש שפוצץ בקולנוע רקס בירושלים. 18 נוספים נפצעו. | [2] |
29 במאי 1939 | 5 ערבים נורו למוות בפשיטה על הכפר ביאר עדס | [2] |
2 ביוני 1939 | 5 ערבים נהרגו בפיצוץ בשער יפו. | [15] |
12 ביוני 1939 | חבלן בריטי נהרג בזמן ניסיון לנטרול פצצת מעטפה במשרד הדואר. | [2] |
16 ביוני 1939 | 6 ערבים נהרגו במספר התקפות בירושלים. | [2] |
19 ביוני 1939 | 20 ערבים נהרגו על ידי חמור תופת שהתפוצץ בשוק בחיפה | [16] |
29 ביוני 1939 | 13 ערבים נהרגו במספר מקרי ירי ביפו תוך שעה אחת. | [17] |
30 ביוני 1939 | ערבי נהרג בשוק בירושלים. | [2] |
30 ביוני 1939 | 2 ערבים נורו למוות בליפתא. | [2] |
4 ביולי 1939 | 2 ערבים נהרגו בשתי התקפות בירושלים. | [2] |
6 ביולי 1939 | ערבי אחד נהרג מפיצוץ בשוק בחיפה. | [18] |
20 ביולי 1939 | ערבי נהרג בתחנת רכבת ביפו. | [2] |
20 ביולי 1939 | 6 ערבים נהרגו במספר התקפות בתל אביב. | [2] |
20 ביולי 1939 | 3 ערבים נהרגו ברחובות. | [2] |
2 באוגוסט 1939 | 2 עובדים נהרגו בפיצוץ תחנת הרדיו הממשלתית בירושלים. | [12] |
27 באוגוסט 1939 | 2 קצינים בריטים נהרגו על ידי מוקש בירושלים. | [2] |
תאריך | פירוט | מקורות |
---|---|---|
27 בספטמבר 1944 | כ-150 אנשי אצ"ל תקפו את תחנות המשטרה הבריטיות בקטרה, קלקיליה, בית דג'אן, וחיפה. | [19][20] |
1 בנובמבר 1945 | ליל הרכבות: במסגרת פעולה של תנועת המרי העברי האצ"ל תוקף את תחנת הרכבת בלוד. בפעולה נהרגים שני בריטים, ארבעה ערבים ולוחם אצ"ל אחד. | |
27 בדצמבר 1945 | פיצוץ במשרדי הבולשת הבריטית בירושלים וביפו: לוחמי האצ"ל מפוצצים את משרדי הבולשת הבריטית בירושלים וביפו ואת באתי המלאכה הצבאיים הבריטיים שבגני התערוכה. 7 בריטים נהרגים בירושלים, חייל בריטי אחד וערבי אחד נהרגים בתל אביב.[21] | [22][23] |
19 בינואר 1946 | התקפת נפל במגרש הרוסים: נערכה על ידי יחידות אצ"ל ולח"י במסגרת תנועת המרי העברי. בפעולה נהרגו שני בריטים ולוחם אצ"ל אחד. | |
25 בפברואר 1946 | התקפת שדות התעופה הבריטיים: נערכה על ידי יחידות אצ"ל ולח"י במסגרת תנועת המרי העברי. שלושה שדות תעופה הותקפו, 29 מטוסים נהרסו. | |
23 באפריל 1946 | ההתקפה על משטרת רמת גן. שלושה אנשי אצ"ל נהרגו. דב גרונר נשבה ומאוחר יותר הוצא להורג. | |
22 ביולי 1946 | פיצוץ מלון המלך דוד: 91 הרוגים בפיצוץ האגף בדרומי של מלון המלך דוד בירושלים בו ישב מנהל השלטון הבריטי. | |
30 באוקטובר 1946 | 2 מאבטחים בריטים נהרגו מירי ופיצוץ תחנת הרכבת בירושלים. | [24] |
31 באוקטובר 1946 | 3 פצועים בפיצוץ השגרירות הבריטית ברומא. כחצי מהמבנה נהרס. | [25] |
29 בדצמבר 1946 | ליל ההלקאות: קצינים וחיילים בריטיים הולקו, כפעולת תגמול על עונש דומה שהטילו שלטונות המנדט על לוחמי האצ"ל | |
12 בינואר 1947 | 4 נהרגו בפיצוץ במטה השלטון הבריטי. | [26] |
1 במרץ 1947 | 17 קצינים בריטים נהרגו בפשיטה וחבלה | [27] |
12 במרץ 1947 | חייל בריטי נהרג מפשיטה של האצ"ל על מחנה שנלר | [27] |
4 במאי 1947 | הפריצה לכלא עכו: 12 אנשי אצ"ל נהרגו - שישה אסירים, שלושה לוחמים מהכוח הפורץ ושלושה לוחמים שנתפסו והוצאו להורג. | |
18 ביוני 1947 | איש הגנה נהרג על ידי מלכודת בעת אטימת מנהרה שנחפרה על ידי האצ"ל למטרות חבלה כנגד הצבא הבריטי. | [28][29] |
19 ביולי 1947 | התקפה על 4 מוקדים בחיפה. שוטר בריטי הרוג ו12 פצועים. | [30] |
29 ביולי 1947 | פרשת הסרג'נטים: 2 סרג'נטים בריטים נחטפו וניתלו, כתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל על ידי הבריטים. מאז פעולה זו הפסיקו הבריטים לתלות לוחמי מחתרת יהודים. | |
4 באוגוסט 1947 | 2 פצצות מזוודה מופעלות שעון התפוצצו במרתף מלון זאכר בווינה. (משרדי מטה של הצבא הבריטי) | [31][32] |
4 באוגוסט 1947 | שוד בנק ברקליס בחיפה: בשוד נהרג אחד מפקידי הבנק, איש "ההגנה". | |
5 באוגוסט 1947 | 3 שוטרים בריטים נהרגו בפיצוץ במשרדי משרד התעסוקה הבריטי בירושלים. | [33] |
9 באוגוסט 1947 | מהנדס יהודי נהרג בפיצוץ בקו הרכבת חיפה- קהיר. | [34] |
12 באוגוסט 1947 | חייל בריטי נפצע בפיצוץ על קו הרכבת הצבאית לונדון- וילאך באוסטריה. פצצה נוספת שהייתה על הרכבת לא הופעלה בעקבות תקלה. שתי הפצצות היו אמורות להסיט את הרכבת מהמסילה אל עבר תהום. פיצוץ נוסף מחוץ למשרדים צבאיים בולדן לא גרם לנפגעים. | [31][35][36] |
26 בספטמבר 1947 | 4 שוטרים נהרגו במהלך שוד בנק שבוצע על ידי האצ"ל | [26] |
29 בספטמבר 1947 | 10 הרוגים (4 שוטרים בריטים,4 שוטרים ערבים וזוג אזרחים ערביים) ו53 פצועים בפיצוץ במטה המשטרה בחיפה. נעשה שימוש בטון שלם של חומר נפץ בתוך חבית. האצ"ל ציין כי התאריך שנבחר, היום הראשון של סוכות, נועד להימנע מפגיעה ביהודים. | [26][37][38][39] |
תאריך | פירוט | מקורות |
---|---|---|
11 בדצמבר 1947 | 13 הרוגים בהתקפה על הכפר א-טירה בקרבת חיפה (כיום טירת כרמל) | [40] |
12 בדצמבר 1947 | 20 הרוגים ו5 פצועים על ידי פצצת חבית בשער שכם. | [41] |
13 בדצמבר 1947 | 6 הרוגים ו25 פצועים בפיצוץ מחוץ לקולנוע אלחמברה | [42] |
13 בדצמבר 1947 | 5 הרוגים ו47 פצועים בשני פיצוצים בשער שכם. | [42][43] |
13 בדצמבר 1947 | 7 ערבים נהרגו (ביניהם 2 נשים ו2 ילדים בני 3 ו4 שנים) ו7 נוספים נפצעו באורח קשה (ביניהם 2 נשים וילדה בת 4) בהתקפה על הכפר יהודיה (עבאסייה) . 24 אנשי אצ"ל תקפו את הכפר מכיוון פתח תקווה באמצעות ירי פיצוץ בתים וזריקת רימונים. ירי התבצע גם לעבר משוריין בריטי. | [42][43][44][45] |
16 בדצמבר 1947 | 10 נהרגו בפיצוץ בקולנוע נוגה ביפו. | [46] |
29 בדצמבר 1947 | הפיצוץ בשער שכם: 2 שוטרים בריטים ו-11 ערבים נהרגו; 32 ערבים נפצעו מפצצה שנזרקה על ידי פעיל אצ"ל מתוך מונית בשער שכם. | [26][47][48] |
30 בדצמבר 1947 | 6 ערבים נהרגו ו42 נפצעו על ידי רימון שנזרק לתוך קהל בבתי הזיקוק בחיפה. אירוע זה גרם לטבח בתי הזיקוק בחיפה שגרר כנקמה את פעולת בלד א-שייח'. | |
1 בינואר 1948 | 2 ערבים נהרגו ו9 נפצעו בהתקפת ירי על בית קפה ביפו. | [49] |
5 בינואר 1948 | 14 ערבים נהרגו ו19 נפצעו על ידי משאית תופת מחוץ לבניין העירייה העות'מאני, "סרני", ביפו. | [50] |
7 בינואר 1948 | 20 ערבים נהרגו מפצצה בשער יפו. | [51][52] |
10 בפברואר 1948 | 7 ערבים נהרגו באזור ראס אל עין (כיום- ראש העין) אחרי שמכרו פרות בתל אביב. | [53] |
18 בפברואר 1948 | 12 ערבים הרוגים ו43 פצועים בשוק ברמלה. | [54] |
22 בפברואר 1948 | ניסיון לשדוד את סניף בנק ברקליס ברחוב אלנבי בתל אביב. עיכוב במהלך השוד אפשר לכוחות ההגנה להגיע למקום ולמנוע אותו | [55] |
1 במרץ 1948 | 20 בריטים נהרגו ו30 נפצעו מפיצוץ במועדון קצינים . | [56] |
9-11 באפריל 1948 |
פרשת דיר יאסין: לפי הערכות שונות, בפעולה נהרגו בין 81 ל-120 ערבים. ההתקפה התבצעה על ידי 132 אנשי אצ"ל ו60 אנשי לח"י. | |
6 באפריל 1948 | ההתקפה על מחנה 80 ליד פרדס חנה לשם גנבת נשק ותחמושת. 7 חיילים בריטים ואיש אצ"ל נהרגו | [57] |
25 באפריל 1948 | התקפת האצ"ל על יפו. מרבית התושבים ברחו, 41 אנשי אצ"ל נהרגו |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.