המשקיף

המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר. עיתון "המשקיף" ראה עצמו בראש ובראשונה כמגן על שלמות המולדת ועובדה זו התבטאה במפת ארץ ישראל, שהופיעה בשער העיתון, והקיפה את שני עברי הירדן.^[1]

"המשקיף" נוסד בתל אביב בשנת 1938, והחל לצאת לאור באופן סדיר בינואר 1939 (לאחר כמה גיליונות ניסיוניים שפורסמו בחודש שקדם לראשית הופעתו הסדירה), כעיתונה של מפלגת הצה"ר הרוויזיוניסטית. קדמו לו, כעיתונים רוויזיוניסטיים, העיתונים "חזית העם" ו"הירדן".

משנת 1940 עד לסגירת העיתון בשנת 1949 היה עורך העיתון אייזיק רמבה, וצבי לוין היה עורך "המשקיף הספורטיבי",^[2] שהופץ יחד עם עיתון "המשקיף". בין חברי מערכת העיתון נמנו צבי לוין,^[3] אברהם שכטרמן, שמואל שניצר, שלום רוזנפלד, יצחק גוריון, בנימין אליאב, יוסף ויניצקי, הלל הרשושנים ואחרים. מתוך מערכת "המשקיף" צמחו מספר עיתונאים ובכלל זה דיסנצ'יק, רוזנפלד ושניצר, שעברו לעבוד בתור עורכי העיתון "מעריב".^[4]

זאב ז'בוטינסקי, בשנת חייו האחרונה, פרסם ממאמריו בקביעות בעיתון. משתתפים בולטים נוספים היו אב"א אחימאיר ומשה ז"ק.

בכל שנות קיומו שימש העיתון, כבמה הלא רשמית של האצ"ל, גם לאחר הפילוג ופרישת לח"י. ובשל כך הייה נתון למעקב מצד הבולשת הבריטית.

מרכז מערכת-העיתון שכן בתל אביב, ברחוב הרכבת 14, ובהמשך ברחוב צ'לנוב 2. כאשר מתקיימים סניפים נוספים בחיפה וירושלים.

הוצאתו של העיתון הופסקה במהלך 1948, לאחר פרישה של חברי מערכת רבים לטובת הקמת עיתון חרות, הוצאתו חודשה לסירוגין עד שב-25 במאי 1949 נסגר העיתון סופית. העיתון נסגר בעקבות חיסולה של המפלגה הרוויזיוניסטית. חברי המערכת, שפרשו מהעיתון, הקימו את עיתון "חירות".^[5]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

המשקיף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on