Loading AI tools
חברה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (בראשי תיבות: שבא) היא חברה ישראלית המספקת שירותי תקשורת ומחשוב בתחום הבנקאות. עיסוקה העיקרי של החברה הוא בסליקת עסקאות המבוצעות בכרטיסי אשראי. מנכ"ל החברה הראשון, עד לשנת 1984, היה יורם אלסטר. לאחריו במשך יותר משלושים שנה המנכ"ל היה גדעון מילויצקי. המנכ"ל משה וולף[2] סיים את תפקידו בסוף יוני 2021, נכון ל-2022 המנכ"ל הוא איתן לב טוב. משרדי החברה שכנו ב"בית כלל" בתל אביב, וכיום הם שוכנים במרכז עזריאלי חולון.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
סימול | שבא |
תקופת הפעילות | 1978–הווה (כ־46 שנים) |
מיקום המטה | חולון |
משרד ראשי | חולון |
ענפי תעשייה | בנקאות |
מוצרים עיקריים | סליקת כרטיסי אשראי |
שווי שוק | 575 מיליון ש"ח (18 בספטמבר 2024) |
הכנסות | 135 מיליון ש"ח (2023)[1] |
רווח תפעולי | 42.0 מיליון ש"ח (2023)[1] |
רווח | 38.2 מיליון ש"ח (2023)[1] |
הון עצמי | 231 מיליון ש"ח (2023)[1] |
סך המאזן | 275 מיליון ש"ח (2023)[1] |
יו"ר | שלום ביסטרי |
מנכ"ל | איתן לב טוב |
עובדים | 90 (2019) |
www | |
החברה הוקמה בשנת 1978 כחברת שירותים משותפת של חמשת הבנקים הגדולים: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי המאוחד, והבנק הבינלאומי הראשון. המטרה שלשמה הוקמה החברה בתחילת דרכה הייתה הקמה ותפעול רשת של מכשירי כספומט במקומות ציבוריים, ששירתו את לקוחות כל הבנקים. וקישור כל מכשירי הכספומט הקיימים בישראל, כך שכל לקוחות הבנקים יכלו למשוך כסף בכל מכשיר[3]. עם הצטרפות ישראל לרשת Swift ב-1982, קיבלה על עצמה שב"א אחריות על קישור הבנקים בישראל לרשת זו[4][5].
השלב הבא בהתפתחות החברה היה הקמת התשתית והמערכת לסליקת עסקאות המבוצעות בכרטיסי אשראי בישראל. בניגוד למצב ברוב מדינות העולם בהם מספר חברות מספקת שירותים אלו, דוגמת מאסטרקארד, תאגיד ויזה, אמריקן אקספרס, ודיינרס קלאב אינטרנשיונל. ויש הפרדה בין השירות של הבנק הסולק את התשלום לבעל העסק (באנגלית: "Acquiring bank" או "acquirer" (אנ')) לבנק המנפיק או חברת האשראי המנפיקה את הכרטיסים ללקוחות (באנגלית: "Card-issuing bank" או "card issuer" (אנ')). שב"א הקימה בישראל תשתית אחת לכל הבנקים ושלוש חברות כרטיסי האשראי (שהיו כולם בבעלות מלאה של הבנקים). הממונה על הגבלים עסקיים העניק לחברה פטור מהסדר כובל בשנת 2002[6], והפטור חודש מדי כמה שנים[7][8]. גם בתחום מכשירי הכספומט פעלה החברה כמונופול עד שנות ה-2000. היא אף החלה לגבות תשלום חודשי מבעלי קניונים על הצבת המכשירים[9]. מצב זה הביא לכך שלא הייתה תחרות משמעותית בישראל בתחום כרטיסי האשראי, חסם הכניסה לשוק היה גבוה ולא נכנסו לתחום ספקים חדשים. ולבנקים לא היה תמריץ לשפר את השירות או להציע שירותים חדשים[10]. כך לדוגמה הבנקים לא הפעילו את כרטיסי הכספומט שהנפיקו גם ככרטיס חיוב מיידי לתשלום ישירות בבתי עסק, בגלל שהעדיפו שהלקוחות ישתמשו בכרטיסי אשראי מהם נגבת עמלה גם מהלקוח וגם מבית העסק[11].
לאחר שנים רבות של חוסר תחרות בתחום, יישמה מדינת ישראל רפורמה. השינוי הראשון יושם בעקבות מסקנות "הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי", בראשות הראל לוקר, שהמליצה במרץ 2014, לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס חיוב מידי ללא עמלות[12]. ביוני 2016 הודיעה הפיקוח על הבנקים שהבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיסי חיוב מיידי מסוף 2016[13].
ביוני 2015 הוקמה "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" - שכונתה ועדת שטרום, ביוזמת שר האוצר משה כחלון. מטרת הוועדה הייתה לבוחן דרכים לקידום התחרות באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, ובכלל זה את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים[14]. בעקבות ועדת שטרום, חויבו שלושה הבנקים הגדולים בישראל לרדת להחזקה של עד 10% מחברת שירותי בנק אוטומטיים[15].
באפריל 2017, העניק בנק ישראל רישיון סליקה לחברה נוספת בישראל - חברת טרנזילה[16], ובמרץ 2018, העניק רישיון גם לחברת קארדקום[17].
בנובמבר 2018, מכר בנק לאומי 10% ממניות שב"א לתאגיד ויזה העולמי לפי שווי של 370 מיליון שקל[18]. באפריל 2019, מכר בנק הפועלים 10% ממניות שב"א לתאגיד מאסטרקארד העולמי תמורת 11 מיליון דולר[19].
במאי 2019 מכרו הבנקים 44% ממניות החברה בהליך של הצעת מכר למשקיעים מוסדיים, לפי שווי של 296 מיליון שקל[20]. מניות החברה החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב-12 ביוני 2019[21].
לאחר הנפקת החברה בבורסה בעלי המניות הם:
במשך שנים רבות לא יושם בישראל התקן הבינלאומי החדש לאבטחת כרטיסי אשראי וחיוב - תקן EMV. למרות שהתקן הוכיח את עצמו בהורדת שיעור ההונאות, הבנקים וחברות האשראי לא רצו לבצע את ההשקעה הדרושה ביישומו. התקן דורש מהלקוח להקיש את הקוד הסודי שלו במסוף התשלום (במקום לחתום על הקבלה, חתימה שקל לזייף). התקן החל לפעול באירופה כבר ב-2006. בעקבות הוראת בנק ישראל, השימוש בתקן בישראל התחיל בנובמבר 2020[22]. חברת שירותי בנק אוטומטיים אחראית על הטמעת הטכנולוגיה בישראל.
החברה מפעילה רשת תקשורת בין-בנקאית, המאפשרת ללקוח של בנק למשוך מזומנים גם בכספומטים של בנקים אחרים. בסליקת כרטיסי אשראי, היא מקשרת בין המסופים בנקודות המכירה לחברות האשראי.
במשך שנים רבות הפעילה החברה יותר מ-200 כספומטים שלא בצמוד לסניפי בנקים, במקומות ציבוריים כגון מרכזי קניות, בתי חולים ואוניברסיטאות. ביולי 2013 מכרה שב"א פעילות זו תמורת כ-63 מיליון ש"ח, בהוראת הממונה על ההגבלים העסקיים.[23] החברה שהוקמה לצורך הקנייה היא חברת "קרן התמר", אשר אמורה הייתה להעביר אליה את כל תפעול המכשירים שנרכשו. נכון ליולי 2015 המכשירים ממשיכים להיות בחסותה של שב"א, ומופעלים על ידה.
באוגוסט 2013 העביר ראש הרשות להגבלים עסקיים הנחיות לחברה שאמורות להקל על מתחרים חדשים להיכנס לשוק כרטיסי האשראי.[24]
כתוצאה מתקלת תוכנה בחברה, ב-13 בפברואר 2014 לא ניתן היה, במשך שעות אחדות, לשלם באמצעות כרטיסי אשראי בכ-10% מבתי העסק בישראל.[25]
בישראל קיימת חברה נוספת בבעלות הבנקים בשם מרכז סליקה בנקאי (מס"ב) אשר מספקת שירותי סליקה ישירות בין חשבונות הבנקים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.