שמורת עין אפק
שמורת טבע בעמק זבולון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שמורת עין אפק, הידועה גם כשְׁמוּרַת בִּצַּת אֲפֵק[3], היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר ראמסאר" בהתאם לאמנת ראמסאר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.
עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...
"השביל הצף" מעל לביצה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | שמורת טבע |
תאריך הכרזה |
5 ביוני 1979 הרחבה ב-18 במאי 1994 |
כניסה בתשלום | בתשלום |
נתונים ומידות | |
שטח | 0.668 קמ"ר |
גובה ממוצע | 10 מטר מעל פני הים |
מאפיינים עיקריים | שרידי ביצות ועתיקות |
צומח | בין היתר, צמחי מינים נדירים כגון נימפאה כחולה, סם הכלב המזרחי[1][2] וסחלב הביצות |
בעלי חיים | המין האנדמי לבנון הירקון, עופות מים, תאואים, חזירי בר |
מיקום | |
מדינה | ישראל ישראל |
מיקום | עמק זבולון |
קואורדינטות | 32°50′46″N 35°06′43″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
סגירה
מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם אפק, שנזכרת במקרא כחלק מנחלת שבט אשר: ”לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם... וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב” (יהושע י"ט 24-30). מקור השם באפיקי המים הרבים באזור (נחל נעמן).