שפה רשמית

שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות.

במדינות רבות בעולם קיימת שפה רשמית, המוכרת על ידי גופים מטעם מדינה זו. שפה רשמית עשויה גם להיות מוכרת כשפה רשמית גם על ידי מדינות אחרות או על ידי האומות המאוחדות. במדינות שבהן שפות רבות המדוברות בקרב אוכלוסייה רחבה, יש לפעמים מספר שפות רשמיות.

בדרך כלל, שפה רשמית של מדינה היא השפה המשמשת את מוסדות השלטון (כמו: הרשות המחוקקת, בתי המשפט, מוסדות השלטון). שפות רשמיות במדינה או טריטוריה כלשהי אינן מייצגות בהכרח את השפות שבהן עושים שימוש רוב או אפילו חלק מתושבי המקום, אלא מתייחסות רק לשפות שבהן משתמש ופועל הממשל המקומי. לעיתים קרובות, קביעת שפה או שפות כרשמיות (או ההחלטה לקבוע שלא יהיו כלל שפות רשמיות) היא עניין הנתון במחלוקת.[1]

בחלק מהמדינות שבהן יש שפה רשמית, יש מוסד אקדמיה ללשון הממונה על קביעת התקן הלשוני של השפה הרשמית.

גם במדינות שבהן אין שפה רשמית המוגדרת בחוק, יש בדרך כלל שפות מדינה המשמשות את הממשל ומוסדות הציבור בפועל.