תודעה

תודעה (באנגלית: Consciousness) היא המודעות של יצור חי לעצם קיומו, טבעו ואופי חוויותיו.[1] תודעתו של כל יצור חי גלויה בפניו בלבד ויוצרת הבחנה בין יצור חי אחד למשנהו. התודעה מאפשרת קיום ייחודי של רצונות, תפיסות, מחשבות ורגשות. לפי הדעה הרווחת, קיום התודעה הוא המאפיין החיצוני המובהק של ממלכת החי. אובדן התודעה הוא המאפיין החיצוני המובהק של מוות. התודעה כוללת תכונות כמו חוויה מודעת, קווליה, ניסיון אישי (אנ'), הכרה-עצמית, סובייקטיביות, כושר הבנה וחישה והאפשרות להבין את היחסים בין הזהות האישית לסביבה.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "ספר התודעה".

הפילוסופיה מציעה מספר דרכים להבין את התודעה במסגרת פילוסופיה של הנפש. עמדתן של תרבויות ודתות רבות היא שהתודעה היא ביטוי של הנשמה, שנפרדת מהגוף (דואליזם). המדע, לעומתן מנסה למצוא את הבסיס הביולוגי של התודעה באמצעות חקר התפקוד הנוירוני של המוח.

תוכני התודעה מתארים את מאגר המידע המודע של האדם והם נקבעים במידה רבה על ידי הגירויים שבהם האדם מתמקד והזיכרונות שהם מעוררים בו.[2] הידע המפורש של האדם בנוגע לתכנים של המחשבות הנוכחיות שלו מיוחס לתהליכים של מטא-קוגניציה.[3]

התודעה היא מושג רב משמעי.[2] לפעמים משתמשים גם במילה הכרה לתיאור משמעויות הדומות לאלו של המושג "תודעה". זאת למרות שלמילה "הכרה" יש גם משמעויות נוספות – משמעות אחת היא מהבחינה הקוגניטיבית המתארת תהליכים של עיבוד מידע, משמעות אחרת היא מצב של ערנות או עוררות בניגוד למצב של שינה או של תרדמת (חוסר הכרה). ישנו קשר מעשי בין המושגים "תודעה" ו"הכרה" משום שכדי להיות מודעים לדבר מה, עלינו להיות בהכרה.[2] כלומר, הכרה היא תנאי מקדים למודעות.

יש המייחסים תודעה גם לקבוצות הפועלות באופן משותף ומתואם, כמו להקת ציפורים במעופםה או פעילותן של דבורים בכוורת. נראה לעיתים שבעלי החיים האלה, פועלים יחד כאילו שיש להם תודעה אחת משותפת.^{[דרוש מקור]}