Loading AI tools
תהליך של בירור עובדות בדבר נסיבות התרחשותו של מעשה החשוד כעבירה פלילית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חקירה פלילית היא תהליך של בירור עובדות בדבר נסיבות התרחשותו של מעשה או מחדל החשוד כעבירה פלילית (לרבות תאונות והתרשלויות)[1]. חקירות פליליות מנוהלות על ידי רשויות אכיפת החוק במדינה המוסמכות לכך, במטרה לאתר את העבריינים, ולגבש נגדם מספיק ראיות שיאפשרו את העמדתם לדין במסגרת משפט פלילי.
פעולות חקירה שכיחות הן גביית עדויות, חיפוש ותפיסה, תשאול ומעצר חשודים.
רשויות החקירה השונות מנהלות חקירות בתחומים העיקריים הבאים:
פתיחתה של חקירה פלילית יכולה לנבוע מהגשת תלונה של אדם, המדווח לרשויות החקירה על התרחשותה של עבירה פלילית (או חשד לעבירה פלילית), בין אם הוא הצד הנפגע ובין אם רק היה עד ראייה להתרחשות העבירה. במקרים מסוימים של תלונות על עבירות קלות יחסית, רשויות החקירה רשאיות להפעיל שיקול דעת ולהחליט בעצמן באם לפתוח בחקירה או לסרב לכך. כמו כן, רשויות החקירה השונות רשאיות לפתוח בחקירה ביוזמתן, כאשר יש חשד שבוצע או שעומד להתבצע מעשה פלילי.
חקירה יכולה להתנהל על ידי רשות חקירה אחת בלבד ו/או בשיתוף פעולה בין רשויות החקירה שונות ו/או בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים, על פי הצורך. תחומי השיפוט של רשויות החקירה השונות קבועים בחוק. בישראל, חקירות פליליות מתנהלות בעיקר על ידי משטרת ישראל, אך הן יכולות להתנהל גם על ידי גופים אחרים, כגון רשות המכס, שירות הביטחון הכללי, מחלקת החקירות של מס הכנסה, המשטרה הצבאית, מח"ש, מכבי האש ועוד.
חקירה פלילית מתנהלת במגבלות שנקבעו בחוקי המדינה ובתקנות שונות, וחריגה מהמגבלות האלה עלולה להביא להענשת החוקרים החורגים ולאי השגת מטרת החקירה.
כדי להצליח בחקירותיה, כל אחת מרשויות החקירה מכשירה את אנשיה העוסקים בחקירות הכשרה מיוחדת שכוללת ידיעות נרחבות בתחומים שונים, כמו דיני ראיות, הפעלת מכשור מדעי לאיתור ואיסוף ראיות, גישות פסיכולוגיות ועוד. לצורכי החקירה החוקרים משתמשים בעזרים דוגמת הפוליגרף ובמערכות זיהוי פלילי כגון: מערכות לאיסוף טביעת אצבעות, אלבום העבריינים, קלסתרון, בדיקות ביולוגיות (למשל בדיקת דם ובדיקת סמני DNA) ופיזיקליות (למשל בדיקות בליסטיות), השוואות גרפולוגיות ועוד.
ישנן רשויות חקירה גדולות, המאפשרות התמחות של החוקרים בתחומים ייחודיים, כמו עבירות צווארון לבן, פשיעה בינלאומית, סחר בסמים, עבירות רכוש, עבירות מין, זיוף כספים ופשע מאורגן, פריקינג ועבירות מחשב. לעומתן, ברשויות חקירה קטנות יחסית, נהוג שהחוקרים עוסקים בקשת רחבה יותר של תחומים, ויש להם פחות הזדמנויות להתמחות.
לעיתים משתתפים מספר חוקרים בחקירה אחת, אך תמיד יהיה ממונה אחד על תיק החקירה, אחראי לריכוז ולניהול. כשהנסיבות דורשות זאת, פונים החוקרים למומחים חיצוניים, כדי שיסייעו בחקירות השונות באמצעות הידע שלהם. חקירה פלילית חותרת, בנוסף לפענוח הפרשה, גם לאיסוף ראיות קבילות על פי דיני הראיות, כדי שניתן יהיה להרשיע את מבצעי העבירה.
במקרים בהם הפשיעה נוגעת ליותר ממדינה אחת או שפושע עובר למדינה אחרת ייתכן שיתוף פעולה בין רשויות חקירה במדינות השונות ואף מעורבות של האינטרפול.
החוקרים מקבלים הכשרה מתאימה לגביית עדויות, ובמשך הזמן גדלה מיומנות התשאול שלהם. מטרת התשאול היא השגת תשובות אמינות מהנשאל. יש לקבל תשובות אמינות גם מנשאלים שיש להם סיבה טובה שלא לתת מידע או לשקר. מתשאל מיומן אמור לשאול שאלות שפשוט להבין ולקבל תשובות שפשוט להבין. זאת כדי לא לשגות בשל אי הבנות פשוטות וכדי לעמוד בדרישות של דיני הראיות.
דרישה אחרת ממתשאל מיומן היא הבנת גבולות הלחץ הפסיכולוגי שכדאי להפעיל על הנשאל. לצורך הפעלת לחץ כזה מותר למתשאל לשקר לנשאל או להציג לו מצג שווא. לחץ פסיכולוגי רב מדי או מועט מדי עשוי להפיק תשובה לא אמינה. מעבר לזאת, לחץ רב מדי עשוי לגרום לנשאלים לבעיות בריאות שעשויות אפילו להסתיים במותו או בהתאבדותו של הנשאל וכך באיבוד נאשם או עד ובחוסר יכולת להמשיך את החקירה.
חקירה פלילית מסתיימת בדרך כלל מהסיבות הבאות:
חקירות שנועדו לאתר נעדרים או רכוש או בעליהם של רכוש, נפסקות עם איתורם או כאשר החוקרים מחליטים שמיצו את המידע שעמד לרשותם.
חקירה פלילית שנסגרה עשויה להיפתח מחדש בגלל שינוי נסיבות (כגון: הופעת עד חדש או גילוי ראיה) או שינוי מדיניות.
בישראל מוסדרת חקירה פלילית באמצעות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002[4], שבו נקבע:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.