שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

1959 בגרמניה

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

1959 בגרמניה היא השנה בה ציינה גרמניה 88 שנות לאום.

עובדות מהירות

הנהגה

אירועים

  • 11 במרץ – גרמניה המערבית משתתפת בתחרות אירוויזיון 1959
  • 25 במרץ – נשיא צרפת, שארל דה גול פתח את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו כנשיא בהצהרה, שלפיה צרפת תומכת באיחודה מחדש של גרמניה "כגורלו הנורמלי של העם הגרמני, ובלבד שלא ישתנו גבולותיהם הנוכחיים במערב, במזרח, בצפון או בדרום". כמו כן אמר גם, כי "גרמניה כיום אינה מהווה סכנה עבורנו", ומודיע על פתיחת מערכת יחסים חדשה עם יריבתו ממלחמת העולם השנייה.[1]
  • 5 במאי – ארצות הברית חותמת על הסכם עם גרמניה המערבית במטרה לחלוק מידע מסווג אודות הנשק הגרעיני האמריקאי, ולהכשיר את הכוחות הגרמניים להשתמש בנשק זה.[2]
  • 27 במאי – האולטימטום של ניקיטה חרושצ'וב לפעולה בברלין פג. ב-27 בנובמבר 1958 הודיעה ברית המועצות, כי אם כוחות המערב לא ייסוגו ממערב ברלין בתוך שישה חודשים, תיחסם הגישה לעיר. שיחות ז'נבה, שהחלו ב-11 במאי, עצרו את קיום האולטימטום. מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון פוסטר דאלס, שאמר כי "אנחנו לא חוששים מ-27 במאי 1959", נקבר באותו יום. שר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו השתתף בטקס הלוויה שלו, שנערך בארלינגטון.[3]
  • 10 ביוני – חודש לאחר פקיעת האולטימטום הסובייטי, הציב חרושצ'וב תאריך יעד חדש למעצמות המערב, לאחר שהשיחות בז'נבה קרסו. תאריך היעד החדש הוא ה-10 ביוני 1960. האולטימטום בוטל ב-27 בספטמבר, לאחר פגישת חרושצ'וב עם דווייט אייזנהאואר בקמפ דייוויד.[4]
  • 26 ביוני – נפתח פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין התשיעי.
  • 15 באוקטובר – הלאומן האוקראיני סטפן בנדרה נרצח על ידי סוכן הקג"ב בוגדן סטשינסקי במינכן באמצעות אקדח שירה מימן ציאנידי. סטשינסקי, שהרג גם את העיתונאי לב רבט באותו אופן ב-1957, נטל תרופה ונמלט מהמקום.
  • 11 בנובמבר – ורנר הייד, פסיכיאטר שהורה על רדיפתם של יותר מ-100 אלף נכים בגרמניה הנאצית, הוסגר למשטרה בפרנקפורט לאחר שבמשך 13 שנים נחשב לפושע. כמנהל אגודת הרייך של בתי החולים, ביצע הייד את "תוכנית T4 - אותנסיה". גברים, נשים וילדים בעלי מומים נפשיים או פיזיים נדונו להיות קורבנות "הריגת החסד" בין השנים 1939–1942, לרוב באמצעות זריקה קטלנית. ב-13 בפברואר 1964, 5 ימים טרם פתיחת משפטו, התאבד הייד בתאו בכלא.
  • 25 בנובמבר – הסכם השקעות בינ"ל ראשון נחתם בין גרמניה המערבית לפקיסטן. ההסכם קובע את תנאי ההשקעות, וגם מנגנון לבוררות בסכסוכים.
  • 13 בדצמבר – שני בתי דירות בפרברי דורטמונד נהרסים בפיצוץ בשעה 3:12 לפנות בוקר. מתוך 34 בני אדם ששהו במתחם, 26 נהרגו.
  • "מגפת צלב הקרס בשנים 1959–1960" הייתה גל של תקריות אנטי-יהודיות שהתרחשו בסוף 1959 עד 1960 בכל רחבי העולם. במערב גרמניה לבדה נרשמו 833 מעשים אנטי-יהודיים נפרדים בין ה-25 בדצמבר 1959 לאמצע פברואר 1960 על ידי השלטונות.[5]
Remove ads

נולדו

נפטרו

  • 1 בינואר – אלפרד גרסטנברג, גנרל בלופטוואפה (נולד ב-1893)
  • 26 בינואר – ברונו גרונינג, מיסטיקן גרמני (נולד ב-1906)
  • 13 בפברואר – פול גינתר, צוללן גרמני (נולד ב-1882)
  • 31 במרץ – פיטר סורקמפ, מוציא לאור גרמני (נולד ב-1891)
  • 8 במאי – אריך הופמן, רופא עור גרמני (נולד ב-1868)
  • 9 ביוני – אדולף וינדאוס, כימאי גרמני (נולד ב-1876)
  • 6 ביולי – ג'ורג' גרוס, אומן גרמני-אמריקאי (נולד ב-1893)
  • 21 בספטמבר – ולטר בתה, שחיין גרמני (נולד ב-1892)
  • 28 בספטמבר – רודולף קרצ'יולה, נהג מרוצים גרמני (נולד ב-1901)
  • 29 בספטמבר – הנס גרים, סופר גרמני (נולד ב-1875)
  • 17 באוקטובר – אוטו פיק, מתעמל גרמני (נולד ב-1890)
  • 20 באוקטובר – ורנר קראוס, שחקן גרמני (נולד ב-1884)
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 1959 בגרמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads