שׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה בְּמַאי אוֹ דָּנִי רוֹכֵב אֶל הַיָּם הַדְּרוֹמִי (תרגום אלישבע קפלן, 1947) או שׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה בְּמַאי אוֹ קוֹנְרַד רוֹכֵב אֶל הַיָּם הַדְּרוֹמִי (תרגום לעברית מיכאל דק, 1999) הוא ספר ילדים של אריך קסטנר משנת 1931. הספר אויר על ידי המאייר ולטר טריר. הספר משלב בעלילתו פנטזיה, מדע בדיוני והומור נונסנס.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אריך קסטנר |
| איורים |
מהדורה ראשונה - ולטר טריר מהדורה שנייה - הורסט למקה |
| שפת המקור |
גרמנית  |
| סוגה | ספר ילדים |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1931 |
| מספר עמודים |
מהדורה ראשונה – 88 מהדורה שנייה – 138 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת אחיאסף |
| תאריך |
מהדורה ראשונה – 1947 מהדורה שנייה – 1999 |
| תרגום |
מהדורה ראשונה – אלישבע קפלן מהדורה שנייה – מיכאל דק |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003784073, 000814816, 001305867, 001349461, 001830381, 002153559, 002153563, 002727230 |
  | |
עלילת הספר
הספר מספר על דני (קונרד) המקבל מטלה לכתוב חיבור על הים הדרומי, שכן הוא טוב בחשבון ו"אין לו דמיון". דודו התמהוני סבוני (רינגלהוט) לוקח אותו לשם, בלוויית הסוס המדבר נגרו קבלו (בתרגום מספרדית: סוס שחור) שפגשו בדרך, דרך הארון שבביתו. דרכם לשם רצופה אתרים שונים ומשונים, כמו ארץ הבטלנים שבה איש אינו עושה דבר למחייתו וכולם ניזונים מכדורים כדי לחסוך את הטרחה שבאכילה, ארץ העבר הנהדר שמתקיימות בה באותה השעה תחרויות ומצביאים דגולים מהעבר משחקים בחיילי בדיל, העיר האוטומטית שבה שולטת טכנולוגיה עתידנית (אשר בזמן כתיבת הספר נחשבה למדע בדיוני כמו אדם שמדבר בטלפון שמוציא מכיסו בעל חיוג קולי), והעולם ההפוך, שבו הילדים מחנכים את ההורים בבית הספר. כל זאת עוד בטרם הגיעו לים הדרומי. אחרי ההרפתקאות הללו הם מגיעים לים הדרומי דרך החלקה על קו המשווה, ופוגשים בנסיכה המשובצת שחור ולבן בשם פטרוזיליה, על אי טרופי באזור אוסטרליה. הכול מתרחש ב-35 במאי, שלפי הספר הוא יום המועד לניסים ונפלאות.
תרגומים לעברית
הספר תורגם לעברית בשנת 1947, ותורגם מחדש בשנת 1999. שני התרגומים ראו אור בהוצאת אחיאסף. אחד ההבדלים הבולטים בין שני התרגומים הוא שמות הגיבורים. בעוד שבתרגום הראשון תורגמו גם השמות, הרי בתרגום השני הם נותרו במקורם הגרמני. גיבור הספר, הקרוי דני בתרגום הראשון, הוא קונרד בתרגום השני, ודודו, הדוד סבוני, הוא הדוד ראנגלהוט.
- שלֹשים וחמִשה במאי או דני רוכב אל הים הדרומי; עברית: אלישבע קפלן; ציורים: ולטר טריר, ירושלים: אחיאסף, 1947.
- שלֹשים וחמִשה במאי או קונרד רוכב אל הים הדרומי; מגרמנית: מיכאל דק; איורים: הורסט למקה (גר'), תל אביב: אחיאסף, תשנ"ט 1999.
אבנר רוטנברג כתב מחזה לילדים על בסיס הספר.
התייחסויות ליום ה-35 במאי
על פי חישוב מספר הימים שחלפו מתחילתו של חודש מאי, יש המתייחסים לתאריך 4 ביוני כאל "35 במאי". בסין, בה מוטלת צנזורה על התבטאויות שאינן אהודות על השלטון, נוהגים רבים להתייחס לאירועי כיכר טיין-אן-מן תחת שם הקוד "35 במאי" (כיוון ששיאם חל בתאריך 4 ביוני 1989). דווח כי בעקבות השימוש בביטוי, אפילו המחרוזת "35 במאי" אסורה לשימוש ברשת החברתית הסינית "Weibo"[1]. כמו כן, יש המברכים זה את זה בברכת "35 במאי שמח" בתאריך 4 ביוני, או משתמשים בתאריך זה על מנת לפרסם כתבות או מאמרים בנושא הספר[2].
קישורים חיצוניים
- הפרק הראשון של הספר, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- אהוד מימון, מפי הסוס: על הביקורת הפוליטית ב-'35 במאי' של אריך קסטנר, 29 ביוני 2006
- מיכאל הנדלזלץ, שלושים וחמישה במאי, אריך קסטנר, Nasza Ksiegarnia, באתר הארץ, 4 בפברואר 2009
- מיכאל דק, הקרבה בין תרגום לבוגדנות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2009
- משדר מיוחד בגלי צה"ל, בהגשת ים מעיין ואייל גבע, 4 ביוני 2011
- איתי נבו, היום לפני: עתידנות בספר ילדים, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 ביוני 2016
- אבי קורן, חג ה–35 במאי: בחזרה לספר המיתולוגי של אריך קסטנר, באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2017
משה גלעד, 35 במאי, היום בו הומצא הטלפון הנייד, באתר הארץ, 3 ביוני 2020- שלושים וחמישה במאי, באתר OCLC (באנגלית)
- זיוה שמיר, על מציאוּת פרי-הדמיון שנבראה למען ילד חסר-דמיון – על "35 במאי" של אריך קסטנר, אתר מב"ע, פברואר 2024
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
