Loading AI tools
פיתוח חיסון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
BriLife (שם גנרי: rVSV-SARS-CoV-2-S או IIBR 100) היה מיזם ישראלי לפיתוח חיסון נגד קורונה על ידי המכון הביולוגי בנס ציונה.[1] פיתוחו החל בפברואר 2020, באוקטובר 2020 התחיל שלב הניסויים בבני אדם ובהמשך הופסק הפיתוח. ממשלת ישראל השקיעה בפיתוחו 230 מיליון ש"ח.[2]
נשיא המדינה ראובן ריבלין עם המתחסן הראשון בשלב ב' של החיסון הישראלי BriLife. מרכז רפואי ברזילי, ינואר 2021 | |
בטיחות | |
---|---|
מעמד חוקי | ניסויים בבני אדם |
משמעות השם המסחרי של החיסון הוא "Br לבריאות, il למדינת ישראל, life - חיים".[3]
החיסון מבוסס על נגיף vsv (אנ'), עליו הונדס חלבון מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. החיסון מבוסס על שיטה דומה לזו של החיסון נגד אבולה ארבבו.
בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח החיסון. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של נגיף הקורונה.[4]
ב-21 באוקטובר 2020 אושרה תוכניתה ניסויים הקליניים לשלב I/II.[5] ב-1 בנובמבר 2020 החל השלב הראשון בניסויים בבני אדם, כאשר חוסן הנסיין הראשון בחיסון הישראלי.[6]
ב-30 בנובמבר הופיע מנהל המכון הביולוגי שמואל שפירא בפני הכנסת והתלונן על המשוכות הרגולטוריות של משרד הבריאות בעוד שחיסונים אחרים כגון פייזר ומודרנה מקבלים אישורי חירום כדי להאיץ את תהליך הפיתוח. לאור זאת הוא מעריך שהחיסון יהיה מוכן רק בקיץ 2021.[7]
ב-14 בדצמבר 2020 הכריז המכון למחקר ביולוגי, שהשלב הראשון בחיסונים עבר ללא תופעות לוואי משמעותיות ושמשרד הבריאות אישר למכון להתחיל את השלב השני עם כאלף משתתפים.[8] האחריות לניהול הניסויים בפועל תהיה של החברה הביוטכנולוגיה ומאגרי המידע האמריקנית IQVIA, שלה שלוחה בישראל.
ב-5 בינואר 2021 חוסן במרכז רפואי ברזילי המתנדב הראשון בשלב השני.
במרץ 2021, דווח כי משתתפי הניסוי יהיו זכאים לדרכון ירוק.[9]
ביולי 2021 חתם המכון הביולוגי על הסכם שיתוף פעולה עם חברת NRx Pharmaceuticals כדי להשלים את הניסויים הקליניים. לאור הקושי בגיוס מתנדבים לא מחוסנים בישראל, הניסויים כנראה יתבצעו באוקראינה וגיאורגיה. שר הביטחון בני גנץ הודיע שהוא מקווה שבעזרת ההסכם מדינת ישראל תוכל להגיע לעצמאות בייצור חיסונים לקורונה.[10]
בספטמבר 2021 הסתיים השלב השני, החיסון ניתן לכ-700 מתנדבים וכמעט לא נצפו תופעות לוואי בעקבותיו. הוחלט כי הנתונים בניסוי זה יבדקו במהלך חודש אוקטובר ואם התוצאות תחשבנה משביעות רצון, ניתן יהיה להתחיל את השלב השלישי.[11]
ב-11 בינואר 2022 הודיע NRx שקיבלה אישור ממשרד הביטחון לבחון האם החיסון יעיל כחיסון בוסטר נגד האומיקרון.[12]
ב-31 במרץ 2022, לאחר דעיכת מגפת הקורונה בישראל, הוחלט להפסיק את פיתוח החיסון.[13] [14]
בשלהי שנת 2022 אמר מנהל המכון הביולוגי, ד"ר שמואל יצחקי, בראיון להסכת MOD.CAST של משרד הביטחון כי הפרויקט לפיתוח חיסון ישראלי לקורונה "לא צלח" והוסיף כי החיסון "לא התבסס על טכנולוגיית mRNA, אלא על דגם מדעי אחר שקידמה חברת מרק. מרק זנחה את הדגם המדעי שלה בשלב מוקדם למדי, חודשים בודדים אחרי פרוץ המגפה, הצטרפה ל"ג'ונסון אנד ג'ונסון" וביטלה את תוכניתה לפיתוח חיסון עצמאי.
במרץ 2023 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת חריף על מיזם הפיתוח וקבע "הפרויקט נכשל. המכון הביולוגי הציג מצג שווא של התקדמות ועלויות, כאשר המציאות הייתה שונה לחלוטין. גם אם ניתן לקבל זאת בתקופה הראשונית של מצב החירום, אסור להסכים להתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין בתקופה לאחר מכן."[15]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.