F
אות באלפבית הלטיני / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
F היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).
| Ff | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| אלפבית לטיני | ||||||
| Aa | Bb | Cc | Dd | Ee | Ff | Gg |
| Hh | Ii | Jj | Kk | Ll | Mm | Nn |
| Oo | Pp | Rr | Ss | Tt | Uu | |
| Vv | Ww | Xx | Yy | Zz | ||
האטרוסקים היו אלה שהמציאו את הדיגרף הזה; F עצמה סימלה את /w/ בשפה האטרוסקית כמו ביוונית (שם האות F, אשר נקראה דיגמא ביוונית, נעלמה בעקבות היעלמותה של ההברה /w/ מהשפה). מקורה של F הוא באות השמית וו (wâw) אשר גם ייצגה /w/ ובמקור ייצגה כנראה וו או אלה.