Loading AI tools
סדרת הדגל של הכרטיסים הגרפיים השולחניים מבית Nvidia מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Nvidia GeForce היא סדרת הדגל של הכרטיסים הגרפיים השולחניים מבית Nvidia. סדרת כרטיסים זו, שייצורה החל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, מיועדת הן למחשבים נייחים והן למחשבים ניידים, וקהל היעד שלה הם המשתמשים הביתיים, ובפרט הגיימרים. הכרטיסים משתמשים בארכיטקטורות שונות (כגון טסלה, קפלר ופרמי), המשתנה מדי כמה שנים.
כבר מעל לשני עשורים, סדרת GeForce וסדרת Radeon של AMD (לשעבר ATi) הן למעשה שתי הסדרות המובילות המתחרות בשוק הכרטיסים השולחניים לגיימרים, אם כי בשנים האחרונות שתי הסדרות מתחילות להתמקד גם בתחום ה-GPGPU, במיוחד לצורכי Deep Learning, תחום אשר הולך ותופס תאוצה גם במשחקי וידאו עבור גיימרים המעוניינים לשפר את ביצועי המשחק (אלגוריתם DLSS).
אנוידיה כמעט ולא מייצרת את הכרטיסים בעצמה; מפרטי העיצוב של כרטיסי המסך מועברים לחברות צד שלישי (רובן טייוואניות) אשר מרכיבות את הכרטיסים בייצור המוני, ולעיתים מתאימות אותו אישית על ידי ביצוע המהרה קלה לליבה הגרפית, הוספת פתרונות קירור, ועוד. בין החברות שמייצרות כרטיסי מסך מבוססי ליבות GeForce ניתן למנות את Gigabyte, MSI, Gainward, XFX, Zotac, PNY, ASUS ו-EVGA (עד 2022).
בראשית שנת 1999 נוידיה ערכה תחרות בין לקוחותיה שבה התבקשו המשתתפים לבחור שם למוצר שיחליף את סדרת TNT, שהייתה באותו זמן סדרת הדגל של כרטיסי נוידיה לשוק הביתי[1]. לטענת עובד בכיר בנוידיה באותה העת, השם הנבחר, GeForce, הוא למעשה קיצור של Geometry Force, מה שהעיד על כך שהכרטיס הראשון שיצא בסדרה, GeForce 256, היה הכרטיס הראשון מסוגו שיכל להשלים את כל 4 הפעולות הנדרשות לצורך רינדור תלת-מימד: לא רק בניית משולשים וצביעה, שלבים שכרטיסי TNT תמכו בהם, אלא גם מעבר ומיקום אובייקטים ותאורה (Transform and Lightning), דבר שהקטין את העומס על המעבד המרכזי (CPU) שעד כה היה צריך לבצע שתי פעולות אלו.
ב-31 באוגוסט 1999 הושק המעבד הגרפי (שהיה המעבד הגרפי הראשון שיועד לצרכנים פרטיים) GeForce 256. הכרטיס הציג יכולת טובה כמעט ב-50% בהרצת משחקי תלת-ממד שניצלו את התמיכה במעבר ותאורה בחומרה, לעומת כרטיסי הדגל של הסדרה הקודמת, RIVA TNT2, ולעומת כרטיסים מתחרים כמו 3dfx Voodoo3.
הכרטיס יצא באותה עת מצויד בזיכרון גרפי מסוג SDRAM, מאוחר יותר יצאו כרטיסים מאותו הדגם שהכילו זיכרון DDR SDRAM מהיר יותר.
תאריך יציאה: ספטמבר 2000
השבבים של סדרה זו יצאו בליתוגרפיה של 180 ננומטר, לעומת 220 ננומטר של הסדרה הקודמת. השינוי הגדול ביותר היה הוספה של יחידת מיפוי טקסטורה עבור כל אחד מערוצי הפיקסל, דבר שהכפיל את קצב מילוי הטקסטורות (texture fillrate). בשלב יותר מאוחר, החלה נוידיה לשווק בצורה נרחבת גם את סדרת ה-MX, שהציגה ביצועים דומים לאלו של GeForce 256 במחיר זול בהרבה, מה שעודד יצרניות מחשב לשווק מחשבים מוכנים (OEM) ביחד עם הכרטיס, ודבר זה עזר להגדיל את תפוצתו.
תאריך יציאה: פברואר 2001
כרטיס זה היה הראשון שנוידיה הוציאה לאחר הרכישה של חברת 3dfx, והציג לראשונה שבב תלת מימד הניתן לתכנות באופן מלא, בשם nFinite FX. הדבר סייע לגרפיקאים ליצור אפקטים גרפיים מתקדמים תוך שימוש בטכנולוגיית ה"מצללים" (Shaders) של מיקרוסופט. לסדרה זו משתייך גם המעבד הגרפי של קונסולת ה-Xbox הראשונה. היתרון המשמעותי היחיד שהיה לכרטיסים אלו על הסדרה הקודמת היו במשחקי DirectX 8, בעוד שבמשחקים שהשתמשו ב־DirectX 7, חלק מכרטיסי סדרה 2 הצליחו לעלות על כרטיסי סדרה 3 בביצועים.
תאריך יציאה: פברואר 2002
סדרה זו הייתה בעיקרה גרסה משופרת של סדרה 3. החידושים המשמעותיים ביותר היו שיפורים משמעותיים בטכנולוגיית החלקת הקצוות (Anti-aliasing), בקר זיכרון משופר, Vertex shader נוסף וליתוגרפיית ייצור קטנה יותר (150 ננומטר). בדומה לסדרה 2, גם לסדרה זו יצאו כרטיסים תקציביים לשוק הנמוך ולשוק המחשבים המורכבים מראש (OEM) תחת סדרת MX, כרטיסים אלו היו זהים בביצועיהם לכרטיסי סדרה 2 MX אם כי כללו תמיכה בטכנולוגיות החדשות של סדרה 4. בסדרה זו החלה נוידיה לייצר כרטיסים שהשתמשו באפיק המהיר יותר AGP 8x.
תאריך יציאה: ינואר 2003
את הסדרה החמישית של כרטיסי GeForce בחרה נוידיה לשווק תחת המותג FX, דבר שנועד כדי להראות שהכרטיסים מסדרה זו טובים אף לעריכה קולנועית. סדרה זו היוותה שיפור גדול ביכולות הגרפיות בהשוואה לדגמים הקודמים של הסדרה: כרטיסי סדרה זו תמכו במודל הצללה מתקדם יותר, Shader Model 2. עם זאת, יכולת חישוב הנקודה הצפה של הכרטיסים האלו הייתה גרועה יותר משל המתחרים (סדרת 9000 של ATI). הכרטיסים הפכו לגדולים יותר, וחלק מהם דרשו לראשונה מקום פיזי של שני חריצי הרחבה על לוח האם. הכרטיס הראשון שיצא בסדרה, FX 5800, זכה לשלל ביקורות שליליות עקב צריכת החשמל הגבוהה שלו, גוף הקירור הרועש במיוחד (שזיכה את הכרטיס בתואר "שואב אבק"[2]) וביצועים גרועים שבמקרים מסוימים היו נחותים אפילו לעומת כרטיסי סדרה 4. בהמשך נוידיה התחילה לתקן חלק מהבעיות שאפיינו את הכרטיסים הראשונים שיצאו בסדרה, כדי לנסות ולהקטין את הפער מול ATI.
תאריך יציאה: אפריל 2004
סדרה זו נחשבת למוצלחת יותר מאשר סדרת FX, ובה נוידיה הצליחה לתקן את כל הפגמים שאפיינו את סדרת FX (במיוחד בחישובי נקודה צפה) ובנוסף להוספת תמיכה בטכנולוגיות חדשות יותר כמו HDR, Shader Model 3, וכן בממשק חיבור PCI Express ובטכנולוגיית SLI שאיפשרה למשתמש ליצור מערך כרטיסי מסך באמצעות חיבור של מספר כרטיסי מסך זה אל זה, ובכך להגדיל את כוח העיבוד.
תאריך יציאה: יוני 2005
סדרה זו נחשבת שיפור כללי לסדרה 6, וציינה את סוף התמיכה בAGP ומעבר מלא לכרטיסים עם ממשק חיבור PCI Express. כמו כן, בסדרה זו הושקו לראשונה גם דגמים עבור מחשבים ניידים בשם GeForce Go (וכוללים תוספת של האות m בסוף שם הדגם). הרכיב הגרפי של פלייסטיישן 3 מבוסס על הליבה הגרפית של הכרטיס החזק ביותר בסדרה, 7950GT.
בסדרה זו ניתן לראות את הניסיון הראשון של נוידיה בייצור כרטיסי מסך דו-ליבתיים. הכרטיס הדו-ליבתי הראשון שיצא, 7900GX2, היה למעשה שני כרטיסי 7900GT ש"נדחפו" לתוך אריזה אחת. כרטיס זה נחשב לכישלון מסחרי: הוא היה ארוך במיוחד (בין הכרטיסים הארוכים ביותר שיוצרו אי פעם) ודרש מארז גדול במיוחד כדי להכילו, צרך חשמל רב והפיק חום רב, ועל כן שווק בתצורת OEM בלבד. גרסה משופרת יותר בשם 7950GX2 יצאה בשלב יותר מאוחר.
תאריך יציאה: נובמבר 2006
סדרה זו, השייכת לארכיטקטורת "טסלה" (על שם הפיזיקאי והממציא ניקולה טסלה), נחשבת לסדרת כרטיסי המסך הראשונה שתמכה ב DirectX 10 באופן מלא. החידוש הגדול ביותר בארכיטקטורת "טסלה" הוא המעבר למודל של Unified shaders, בו מוקצים אותם המשאבים לרינדור הקצוות (vertex) ולפיקסלים (pixel/fragments) במקום אחד, כאשר עד כה התפקודים האלו היו מתבצעים בנפרד (Vertex shaders ו-Pixel shaders).
תאריך יציאה: פברואר 2008
מבחינת ארכיטקטורה, סדרה זו מהווה שיפור כללי לסדרה הקודמת, אם כי החידוש הגדול בסדרה הוא תמיכה לראשונה בPCIe 2.0. הכרטיס 9800 GX2, שהיה כרטיס דו ליבתי, היה הראשון מבין כרטיסי נוידיה שהצליח להציג כוח חישוב של מעל ל-1 טרה פלופס, אף על פי שעדיין השתמש בארכיטקטורת ה-65 ננומטר שאפיינה את סדרה 8. כרטיסי סדרה זו עדיין תמכו ב-Direct3D 10.0 בלבד, אף על פי שהחברה המתחרה, AMD, הוציאה כבר באמצע 2007 את סדרת כרטיסי המסך Radeon HD 3000 עם כרטיסים שתומכים כבר ב-Direct3D 10.1 ובמודל הצללה בגרסה 4.1.
במרץ 2009 הוציאה נוידיה גרסת מיתוג-מחדש לחלק מכרטיסי סדרה 9. הסדרה, שנקראה GeForce 100 series, הגיעה בתצורת OEM בלבד, כחלק ממחשבים מורכבים-מראש, כך שכרטיסים אלו לא היו זמינים לקנייה "בנפרד".
תאריך יציאה: יוני 2008
החל מסדרה זו, כל כרטיס משווק עם "תחילית" לשמו, שתציין את ייעודו: תחילית "GT" ליד מספר הכרטיס תציין שכרטיס זה מיועד לשוק הנמוך, "GTS" תציין כרטיס המיועד לשוק הביניים, ו-"GTX" תציין כרטיס לשוק הגבוה. כרטיסים אלו היו האחרונים שיצאו כחלק מארכיטקטורת Tesla, והציגו לראשונה תמיכה ב-Direct3D 10.1.
גרסה ממותגת-מחדש לכרטיסים אלו, לתצורת OEM בלבד, יצאה תחת השם GeForce 300 series.
תאריך יציאה: אפריל 2010
בסדרה זו היה לראשונה שימוש בארכיטקטורת "פרמי" (ע"ש אנריקו פרמי) בליתוגרפיה של 40 ננומטר. כמו כן, בסדרה זו היו לראשונה כרטיסים בעלי זיכרון של לפחות 1GB GDDR5. כרטיסים אלו היו הראשונים לתמוך ב־Direct3D 11, ובשלב מאוחר יותר התווספה תמיכה גם ב-Direct3D 12[4]. סדרה זו לא זכתה להצלחה מסחררת, וכרטיסי הדגל שלה, GTX470 ו-480, סבלו מבעיות חמורות של חום, רעש וצריכת חשמל.
תאריך יציאה: נובמבר 2010
סדרה זו השתמשה גם כן בארכיטקטורת פרמי, אך בגרסה מעט יותר משופרת שלה (אשר נקראה GF110 במקום הגרסה המקורית-GF100). זאת ניתן לראות למשל בכרטיס הראשון שיצא מסדרה זו, GTX 580, שהיה מהיר יותר, רועש פחות וביצועיו הגרפיים היו טובים יותר משל זה הדומה לו בסדרה הקודמת, GTX 480. הסדרה באופן כללי נחשבה למוצלחת הרבה יותר מקודמתה. בין הכרטיסים הבולטים שיצאו: GTX 590 הדו-ליבתי, GTX 560 Ti 448 Cuda Cores Edition שהיה למעשה גרסה מחודשת של 560Ti שכללה 448 ליבות עיבוד מסוג CUDA. החל מסדרה זו הושמטה התחילית GTS משמות הכרטיסים לשוק הביניים, ואומצה מחדש הסיומת "Ti" לציון כרטיסים ששווקו כ"טובים" יותר מגרסאות המקור עליה הם התבססו.
תאריך יציאה: מרץ 2012
בסדרה זו החלה נוידיה להשתמש בארכיטקטורת קפלר (ע"ש האסטרונום יוהנס קפלר) בליתוגרפיה של 28 ננומטר, שהתמקדה בשיפור ביצועים משמעותי לעומת הארכיטקטורה הקודמת, ועבודה ביעילות רבה יותר מבחינת צריכת חשמל. החידוש הגדול בסדרה זו היה איחוד בין תפקידי הליבה הגרפית לבין חומרת המצללים, ושימוש בתדר שעון אחיד עבור שני התפקודים, דבר שהוביל לצריכת חשמל נמוכה בהרבה לעומת כרטיסי סדרות 400 ו-500. ליבות הקפלר הראשונות, GK110, יועדו במקור לשימוש במחשב-העל טיטאן שהיה המהיר בעולם בשעתו (על פי מדד טופ500), ועקב כך נוצר עיכוב קל ביציאת כרטיסי המסך לשוק הביתי. בסופו של דבר שוחרר כרטיס המסך הראשון מהסדרה, GTX 680, שהשתמש בליבת GK104.
תאריך יציאה: פברואר 2013
סדרה זו מהווה למעשה המשך ישיר לסדרת 600, כאשר כרטיסי השוק הבינוני והגבוה משתמשים ברובם באותן ליבות "קפלר" בהן השתמשה סדרה 600. ליבת ה-GK110 שהוזכרה לעיל שוחררה לראשונה לשוק הביתי תחת המותג TITAN, מותג חדש המיועד לשוק המקצועי ומהווה למעשה גבול בין כרטיסי מסך לגיימרים לבין כרטיסי מסך לתחנות עבודה. הכרטיס GTX TITAN היה הראשון לצאת בסדרה זו, ולאחריו הגיעה מהדורה משופרת שלו, GTX TITAN Black, וגרסה דו-ליבתית שלו בשם GTX TITAN Z. הכרטיסים 780 ו-780 Ti יצאו מאוחר יותר כגרסה מוחלשת יותר של ה-TITAN. עם שחרור הכרטיסים מסדרה זו הושקו כמה כלים ותכונות חשובות שקיימות עד היום בכרטיסי המסך מבית NVIDIA:
בהמשך חלק מכרטיסי סדרה זו התבססו על ארכיטקטורה חדשה יותר - מקסוול. הכרטיסים הראשונים ששוחררו מארכיטקטורה זו היו GTX 750 ו-GTX 750 Ti, אשר שוחררו ב-18 בפברואר 2014.
תאריך יציאה: ספטמבר 2014
סדרה זו הציגה לראשונה את ארכיטקטורת "מקסוול" (ע"ש הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול) בליתוגרפיה של 28 ננומטר, שהוצגה עם חלק מכרטיסי סדרה 700, לשוק הבינוני והגבוה. זו סדרת הכרטיסים האחרונה שאפשרה תצוגה אנלוגית באמצעות חיבור DVI-I. בעיות שיווקיות אפיינו את כרטיסי סדרה זו: הכרטיס GTX 970 תוייג כבעל 4GB של זיכרון VRAM ברוחב פס של 256 סיביות; בפועל כמות הזיכרון ה"אמיתית" הייתה 3.5GB ברוחב פס של 224 סיביות ועוד 512MB ברוחב פס של 32 סיביות. בנוסף לכך, דווח כי משחקים רבים לא פעלו כמו שצריך על כרטיסי הסדרה כאשר האפשרות ASync הייתה מופעלת.
תאריך יציאה: מאי 2016
כרטיסים אלו התבססו לראשונה על ארכיטקטורת "פסקל" (על שם המתמטיקאי בלז פסקל) בליתוגרפיית ייצור של 16 ננומטר, כאשר חלק מהכרטיסים יצאו בליתוגרפיה עוד יותר נמוכה של 14 ננומטר. כרטיסים אלו הציגו לראשונה תמיכה בזיכרון מאוחד, טכנולוגיה בה המעבד הגרפי והמעבד המרכזי יכולים שניהם לגשת הן לזיכרון הפיזי המותקן על המחשב והן לזיכרון הגרפי. כרטיסים אלו הציגו תמיכה בין השאר גם ב:
החל מסדרה זו, כרטיסי השוק המקצועני Titan כבר לא כוללים בתוכם את השם "GeForce", וזאת במטרה למתג אותם כמוצר "נפרד". הדבר אכן קרה כאשר נוידיה הוציאה בספטמבר 2017. את ארכיטקטורת "וולטה" (ע"ש הפיזיקאי והכימאי אלסנדרו וולטה) שיועדה לשוק המקצועי, לשרתים ולמחשוב-על בלבד. תחת ארכיטקטורה זו יצאו שני מעבדים גרפיים מסדרת Tesla המיועדת ל-GPGPU, מעבד מסדרת Quadro שיועד לתחנות גרפיקה מקצועיות, ואת Titan V, שהפעם מותג ככרטיס לתחנות עבודה. כלל המעבדים הגרפיים שהושקו במסגרת ארכיטקטורה הזו הגיעו בליתוגרפייה של 12 ננומטר וכן תמכו ב-NVLink 2.0 וכן השתמשו ברכיבי זיכרון מסוג HBM2, בדומה לכרטיסים המקצועיים של המתחרה AMD. בארכיטקטורה זו נעשה לראשונה שימוש בליבות Tensor המיועדות ללמידת מכונה ובינה מלאכותית, ליבות בהן ייעשה שימוש גם בארכיטקטורת "טיורינג" שיועדה לקהל הרחב והושקה כמעט שנה לאחר מכן.
תאריך יציאה: ספטמבר 2018
בסדרה זו ישנו מעבר לארכיטקטורת "טיורינג" (ע"ש מדען המחשב אלן טיורינג) בליתוגרפיה של 12 ננומטר ותוך שימוש ברוב הטכנולוגיות ששימשו קודם לכן גם את ארכיטקטורת "וולטה" המקצועית (פרט לשימוש ברכיבי זיכרון מסוג HBM2). הסדרה כוללת כרטיסים גרפיים לשוק הבינוני והגבוה הכוללים שימוש בטכנולוגיית ניתוב הקרניים בזמן אמת של נוידיה ועל כן נחשבים למתקדמים במיוחד מבחינת יכולותיהם בתחומי הגיימינג, אך גם בתחומים שנחשבו עד כה נחלתם של מעבדי GPGPU ייעודיים בלבד: בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ובפרט למידה עמוקה בה משתמש אלגוריתם ה-DLSS של אנוידיה, הודות לליבות ה-Tensor (שהוצגו עוד קודם לכן, עם מעבדי "וולטה") שהורכבו על הכרטיסים. בגלל המעבר לתמיכה בטכנולוגיית ניתוב הקרניים, השתנתה התחילית המציינת את שמם של כרטיסי המסך מ-GTX ל-RTX. הסדרה היא הראשונה לתמוך בזכרונות GDDR6. גרסאות "Super" מחודשות שלהן יצאו במהלך שנת 2019.
תאריך יציאה: פברואר 2019
תת-סדרה זו מבוססת אף היא על ארכיטקטורת "טיורינג" ומיועדת לשוק הנמוך-בינוני, הבאה להוות חלופה זולה לסדרת ה־RTX ולתחרות בכרטיסים התקציבים של המתחרה AMD. בניגוד לסדרת האב, לסדרה זו אין את ליבות ה-RT (המשמשות ל ניתוב קרניים בזמן אמת) ואת ליבות ה־Tensor (המשמשות ללמידת מכונה ובינה מלאכותית), דבר התורם למחירה הזול, ועל כן כרטיסיה קיבלו את המיתוג "GTX". בספטמבר 2019 הודיעה נוידיה כי תשחרר מנהלי התקן שיאפשרו תמיכה בניתוב קרניים ברמת התוכנה (DirectX Ray Tracing), ביחד עם מספר כרטיסים מסדרת 10[5].
תאריך יציאה: ספטמבר 2020. השיווק החל ב-17 בספטמבר.
סדרה זו מבוססת על ארכיטקטורת "אמפר" (ע"ש הפיזיקאי אנדרה מרי אמפר) בליתוגרפיית ייצור של 8 ננומטר מבית סמסונג. לטענת נוידיה, ארכיטקטורה זו תספק ביצועים כפולים יותר מביצועי ארכיטקטורת טיורינג, ותהיה פי 2 חסכונית יותר באנרגיה[6].
יציאתה של הסדרה לוותה בעליות מחירים משמעותיות עקב מקרים רבים בהם הכרטיסים אזלו מהמלאי כתוצאה מהמחסור העולמי בשבבים.
תאריך יציאה: ספטמבר 2022. השיווק החל ב-12 באוקטובר.
סדרה זו מבוססת על ארכיטקטורת "עדה לאבלייס" (ע"ש המתמטיקאית עדה לאבלייס) בליתוגרפיית ייצור של 5 ננומטר מבית TSMC. הכרטיסים תומכים בניתוב קרניים בזמן אמת באמצעות ליבות הדור השלישי של Nvidia RTX, וכן בגרסה משופרת של DLSS על ידי שימוש בדור הרביעי של ליבות "טנזור".
עם ההכרזה על הכרטיסים הראשונים בסדרה, זכתה הסדרה לביקורת על תמחור מוגזם למרות התאוששות מה של שוק הכרטיסים ממשבר השבבים, כתוצאה מירידה בשימוש בכרטיסי מסך לכריית מטבעות עקב המעבר של שירותי בלוקצ'יין רבים משימוש ב-Proof of Work לשיטת Proof of Stake. כמו כן, הואשמה החברה בהטעיית צרכנים בכך שהכריזו על שתי גרסאות של 4080, גרסה בת 16GB זיכרון VRAM וגרסה בת 12GB, כשגרסת ה-12GB הייתה נחותה בהרבה בנתוניה הטכניים לעומת גרסת ה-16GB כאשר ההבדל במחירי ההשקה בין שני הכרטיסים היה מזערי. כתוצאה מכך, החליטה אנוידיה לא להשיק את גרסת ה-12GB של ה-4080 ולהשיק אותה בשלב מאוחר יותר כ-4070Ti.
כמו כן, צרכנים שרכשו את כרטיס הדגל של החברה, 4090, התלוננו כי חיבורי ה-PCIe 12pin המספקים חשמל לכרטיס מועדים להתחמם ולהינמס עקב עומס יתר חשמלי. כתוצאה מכך, הוגשה תובענה ייצוגית כנגד אנוידיה על כך שסיפקה לצרכנים "מוצר מסוכן שלא היה אמור להימכר במצבו הנוכחי". לאחר בחינת הנושא על ידי אנוידיה, התברר כי הבעיה עשויה להתעורר כתוצאה מאי הקפדה על חיבור שגוררת עימה סגירה חלקית של המעגל החשמלי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.