Щ

שְצַ'ה/שטה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת ברוסית עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום ארוך /ɕː/ (מעין ש מחונככת), ובעבר ייצגה את הצליל /ɕʨ/. באוקראינית היא מייצגת את הצליל /ʃʧ/ או את הצליל /ɕʨ/, ובבולגרית את הצליל /ʃt/.

Щ щ
האלפבית הקירילי
А	Б	В	Г	Д	Е	Ж	З
И	Й	К	Л	М	Н	О	П
Р	С	Т	У	Ф	Х	Ц	Ч
Ш	Щ	Ъ	Ы	Ь	Э	Ю	Я
אותיות סלאביות נוספות
А́	А̀	А̄	Ӓ	Ґ	Ђ	Ѓ	Е́
Ѐ	Е̄	Ё	Є	З́	Ѕ	І	Ї
И́	Ѝ	Ӣ	Ј	Љ	Њ	О́	О̀
Ō	С́	Ћ	Ќ	У́	Ӯ	Ў	Џ
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ	А̊	А̃	Ӓ̄	Ӕ	Ә	Ә́	Ә̃
Ӛ	В̌	Ғ	Г̑	Г̣	Г̌	Ҕ	Ӻ
Ғ̌	Ӷ	Д̣	Д̆	Ӗ	Е̃	Ё̄	Є̈
Ӂ	Җ	Ӝ	Ҙ	Ӟ	З̌	З̱	З̣
Ԑ	Ԑ̈	Ӡ	И̃	Ҋ	Ӥ	Қ	Ӄ
Ҡ	Ҟ	Ҝ	К̣	Ԛ	Ӆ	Ԯ	Ԓ
Ӎ	Ӊ	Ң	Ԩ	Ӈ	Ҥ	О̆	О̂
О̃	Ӧ	Ӧ̄	Ө	Ө̄	Ө́	Ө̆	Ӫ
Ҩ	Ԥ	Р̌	Ҏ	Ҫ	С̣	С̱	Т̌
Т̣	Ҭ	У̃	Ӱ	Ӱ́	Ӳ	Ү	Ү́
Ұ	Х̣	Х̱	Х̮	Х̑	Ҳ	Ӽ	Ӿ
Һ	Һ̈	Ԧ	Ҵ	Ҷ	Ӵ	Ӌ	Ҹ
Ҽ	Ҿ	Ы̆	Ы̄	Ӹ	Ҍ	Э̆	Э̄
Э̇	Ӭ	Ӭ́	Ӭ̄	Ю̆	Ю̈	Ю̈́	Ю̄
Я̆	Я̄	Я̈	Ԝ	Ӏ
אותיות ארכאיות
Ꙁ	Ꙃ	Ꙅ	Ꙇ	Ꙉ	Ҁ	Ѻ	Ѹ
Ꙋ	Ѡ	Ѽ	Ꙍ	Ѿ	Ꙏ	Ѣ	Ꙑ
Ꙓ	Ꙕ	Ꙗ	Ѥ	Ѧ	Ꙙ	Ѫ	Ꙛ
Ѩ	Ꙝ	Ѭ	Ѯ	Ѱ	Ѳ	Ѵ	Ѷ
Ԙ	Ꙟ	Ꙡ	Ꙣ	Ꙥ	Ꙧ	Ꙩ	Ꙫ
Ꙭ	ꙮ	Ꚙ	Ꚛ	Ԁ	Ԕ	Ԗ	Ԡ
Ԣ	Ҧ	Ꚋ	Ꚁ	Ꚅ	Ꚍ	Ꚕ	Ꚏ
Ꚗ	Ꚃ	Ԃ	Ԅ	Ԉ	Ԋ	Ԍ	Ԏ
Ԇ	Ꚑ	Ꚉ	Ꚇ	Ꚓ	Ԟ	Ԫ	Ԭ
Г̧	Г̄

צורת האות התבססה על האות הגלגוליתית שְטַה (), ובתחילה הייתה ליגטורה של האותיות Ш ו־Т.

בבלשנות, התעתיק המקובלת של אות זו הוא šč, על יסוד הכתיב וההגייה המקוריים של האות (ולא כפי ההגייה הרוסית המקובלת כיום). התעתיק המקובל לעברית של האות הוא שצ', גם הוא על יסוד ההגייה המקורית. הדבר נכון גם לגבי אנגלית ולגבי גרמנית בהן מתעתקים את האות כ־Shch וכ־Schtsch‏ (כלומר, Sch הנהגה כ־/ʃ/ ולאחריו tsch הנהגה כ־/ʧ/), בהתאמה.

אופן תיעתוק האות לגרמנית יצר את הבדיחה לפיה הצארית יקטרינה הגדולה, שהייתה ממוצא גרמני, הצליחה לבצע 8 טעויות כתיב במילה בת שתי אותיות - המרק הרוסי העממי שצ'י (רוסית: Щи), שמתועתק לגרמנית בעזרת 8 אותיות כ־Schtschi. בגרמניה המזרחית נהוג היה לתעתק את האות כ־Stsch בהתבסס על כך ש־s לפני t נהגית כ־/ʃ/ ולא כ־/s/ ממילא, ולכן אין צורך ב־Sch.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Щ בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.