אברהם בן דוד יצחקי

רבי אברהם בן דוד יצחקי (תכ"א, 1661 - י"ג בסיוון תפ"ט, 1729) היה הראשון לציון בשנים 1715–1722. מחבר שו"ת זרע אברהם.

רבי אברהם יצחקי

העתק הכתב שעל גבי מצבתו של ר' אברהם יצחקי
לידה	1661
פטירה	1729 (בגיל 68 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
רבותיו	משה גלנטי (השני), ישראל יעקב חגיז
תלמידיו	משה ישראל
בני דורו	רבי רפאל שלמה הבדלה
הראשון לציון ה־רביעי → אברהם רוויגו בנימין הכהן מעלי ←
תפקידים נוספים
הראשון לציון

ביוגרפיה

נולד בשנת 1661 בירושלים (יש הסוברים שנולד בחברון). אביו ר' דוד יצחקי היה רבה הראשי של ירושלים, וסבו מצד אמו היה ר' אברהם אזולאי. בנעוריו למד בישיבות ירושלים בהם ישיבת בית יעקב. והיה תלמידם של ר' משה גאלנטי (השני) ור' ישראל יעקב חגיז, וכן למד את חכמת הקבלה עם אבי אמו של החיד"א, רבי יוסף בייאליר. בין חבריו ללימודים היו ר' חזקיה די סילוה ור' משה חיון. חותנו הוא הרב אברהם ישראל זאבי רבה של חברון שהיה גם בן דודו ומחותנו.

בבגרותו מונה לעמוד בראש ישיבה בירושלים. בין תלמידיו נמנים, ר' יצחק הכהן רפפורט, ר' משה חגיז, ר' יצחק זרחיה אזולאי, רבי ישראל מאיר מזרחי ור' משה ישראל. בשנת תס"ח (1709), כאשר מצבם הכלכלי של יהודי ירושלים התדרדר, יצא כשד"ר לשליחות בין הקהילות היהודיות באזור טורקיה, איטליה והולנד. באותה שנה הוציא מכתב גינוי נגד תומך השבתאות נחמיה חיון. הוא ניצל את נסיעותיו בין הקהילות השונות לא רק כדי לגייס תרומות עבור היישוב היהודי בארץ ישראל, אלא גם כדי להאבק בגילויים המתחדשים של התנועה השבתאית. באיזמיר בשנת ת"ע אף שכנע את הקהילה המקומית לשרוף את ספריהם של השבתאים ולהוקיעם. בסלוניקי בשנת תש"א (1711) עשה תעמולה רבה כדי לשכנע את הקהילה להוקיע את נחמיה חיון. ר' יעקב עמדין (היעב"ץ), מתנגד שבתאות ידוע, התלהב מאישיותו של ר' אברהם לאחר שפגש בו באמסטרדם ותיאר אותו כ”איש דגול, גדול בתורה ובחכמה, משכמו ומעלה גדולה מכל העם.”

בשנת תע"ו שב לירושלים וחזר ללמד תורה. בין תלמידיו נמנו ר' משה חגיז, חתנו, ר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי (אביו של החיד"א) ועוד. הוא חיבר מספר חיבורים הלכתיים, ביניהם נדפס ספר השו"ת הגדול שלו "זרע אברהם". מתוך כתביו שנותרו בכתב יד כלולים חיבור גדול על הרמב"ם, על הלכות גיטין וכן חידושים על השולחן הערוך.

בשנת 1715 נבחר לכהן בתור הראשון לציון, תפקיד בו כיהן 7 שנים עד פרישתו בשנת תפ"ב (1722). הוא נפטר בירושלים בי"ג בסיוון תפ"ט (1729), ונקבר בהר הזיתים בחצר קבר זכריה. הרב יצחקי היה הראשון שנקבר בחלקה זו^[1], שם נותר עד שבשנת 1960 הוסרו כל הקברים והמצבות מחלקה זו בידי משלחת ארכאולוגית בריטית-ירדנית.^[2]

מחיבוריו

כתב חיבור גדול על הרמב"ם וכן חיבורים על יורה דעה, מסכת גיטין, וספרי שאלות ותשובות אך רובם לא הודפסו.

ספר השו"ת שלו, זרע אברהם, הודפס בשני חלקים.

קישורים חיצוניים

• שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר דוד יצחקי", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 30, באתר היברובוקס
• משה דוד גאון, "אברהם ב"ר דוד יצחקי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 288, באתר היברובוקס
• יעקב גליס, "אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל", ירושלים, 1974, עמ' 48-51.
• קורות היהודים בטורקיה וארצות הקדם - חלק ד - רוזנס, שלמה אברהם, 1862-1938, באתר היברובוקס.
• אברהם יצחקי: מרבני ירושלים במאה ה-17 (1729-1661) אתר דעת
• אברהם בן דוד יצחקי, באתר "החכם היומי"

ספרו

• זרע אברהם, איזמיר, 1732. חלק ב' (1733).
• אברהם בן דוד יצחקי (1661-1729), דף שער בספרייה הלאומית