שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

אברהם ישכר בער איזקסון

רבה של פוינילה דה סוב מונטה ופעיל ציוני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

רבי אברהם ישכר בער (בערל) איזקסון (כ"ו בניסן תרנ"ד - סיון תש"ד) היה רבה של פוינילה דה סוב מונטה, רומניה ופעיל ציוני.

עובדות מהירות לידה, נרצח ...

קורות חיים

סכם
פרספקטיבה

נולד לרבי שלמה איזקסון, רבה של רומאן, ולסימא רייזל, בתו של רבי מאיר מקרעטשניף. אחיו הצעיר היה רבי מאיר איזקסון, לימים האדמו"ר מרומאן. נשא לאשה את מרים פעסיל, בתו של רבי ישראל חיים פרידמן מחבר הספר 'ליקוטי מהרי"ח'. בין 1918 ל-1920 עמד בראשות ישיבה שהקים ברומאן[1]. בשנת ה'תרפ"ד (1923/1924) נבחר לרבה של קהילת חסידי קאסוב בפוינילה דה סוב מונטה, לצידו של רבי ברוך הגר שהיה רבם של חסידי ויז'ניץ בעיירה. על אף המתיחות בין החסידויות, בעיירה עצמה לא הייתה מחלוקת והקשרים בין הרבנים היו טובים[2]. בשנת ה'תרצ"ד (1933/1934) החל לעורר את יהודי מרמורש[3] לעלות לארץ ישראל והקים לשם כך אגודה ציונית חרדית. רבי אברהם נסע לפריז כדי להיפגש עם הברון רוטשילד ולגייסו לטובת האגודה שהקים, כמו כן נפגש גם עם נציגי פיק"א. בי"ב בסיון תרצ"ג (1933) כינס ועידה של האגודה ובה השתתפו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, הרב דוד שפרבר ודוקטור יוסף פישר. חרף ההתנגדות לציונות בקרב החוגים החרדיים אז, קיבל הרב איזקסון את ברכותיהם של רבי ישראל הגר, רבי חיים הגר (השני) מקוסוב ורבי יואל טייטלבוים שאף כתב לאגודה שבראשותו מכתב תמיכה[4].

באייר ה'תרצ"ה (1935) עלו למעלה ממאתיים תושבי מרמרוש לארץ והתיישבו ברחובות ובראשון לציון. בסיוון של אותה שנה ביקר בארץ ישראל ופעל מול הסוכנות היהודית לארגון עליית שאר יהודי מרמורש ולקליטתם של העולים הטריים[5]. קליטתם של עולי מרמרוש בארץ נתקלה בקשיים גדולים, ולאחר כשלוש שנים חזרו חלק מהעולים ובהם הרב איזקסון לארץ מוצאם.

הרב איזקסון נספה באושוויץ בחג השבועות ה'תש"ד, יוני 1944.

Remove ads

צאצאיו

ילדיו הם ישראל חיים - נספה בילדותו בשואה[6] , ויחיאל יהודה - רבה של שכונת אחוזה בחיפה ורב בלוס אנג'לס.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads