ישראל חיים פרידמן

רבי ישראל חיים פרידמן (ה'תרי"ב, 1852 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ב, יוני 1922) היה רב חסידי, כיהן כרבה של הקהילה היהודית בראחוב. מחבר הספר "ליקוטי מהרי"ח"(יי') על נוסחאות התפילה ומנהגיה.

ערך זה עוסק באב"ד ראחוב ובעל ליקוטי מהרי"ח. אם התכוונתם לנכדו, אב"ד סאטמר, ראו הרב ישראל חיים מנשה פרידמן.

הרב ישראל חיים פרידמן

אין תמונה חופשית
לידה	1852 ה'תרי"ב Velká Dobrá (אנ'), האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	יוני 1922 (בגיל 70 בערך) כ"ד בסיוון ה'תרפ"ב ראחיב, צ'כוסלובקיה
מקום קבורה	ראחיב
כינוי	מהרי"ח
תחומי עיסוק	נוסחאות תפילה ומנהגיה
חיבוריו	ליקוטי מהרי"ח
תקופת פעילות	1888–1922 (כ־34 שנים)
השתייכות	תנועת החסידות
רבותיו	רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם
בת זוג	צירל לבית וייסברג
אב	יהודה
אם	מרים

ביוגרפיה

נולד בבוהמיה בשנת 1852 (ה'תרי"ב) ליהודה ומרים פרידמן. למד בישיבתו של הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב" בסיגט והיה לחסידו ותלמידו המובהק. נסע גם לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא^[1]. נשא את צירל, בתו של הרב מנחם וייסבורג, רבה של טורקאן (אנ').

בסביבות שנת ה'תרמ"ח (1888 לערך) התמנה לרבה של קהילת יהודי רחיב שבאזור קרפטורוס, אז, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה בצ'כוסלובקיה (כיום באוקראינה).

בכ"ד בסיוון ה'תרפ"ב (יוני 1922), בזמן שיצא מהעיר לצורך פיקוח על כשרות ייצור גבינה (ולפי גרסה אחרת יצא לצורך הכשרת כלים), גשם פתאומי סחף אותו אל הנהר. גופתו נמצאה לאחר כשלושה ימים, והובאה לקבורה בבית הקברות היהודי בראחיב.

שער הספר ליקוטי מהרי"ח (1932)

ספרו

בשנת ה'תר"ס (1900) הוציא לאור את החלק הראשון (מתוך הטרילוגיה) של ספרו ליקוטי מהרי"ח, הכולל בתוכו הלכות על סדר שולחן ערוך אורח חיים ומנהגים על פי הקבלה והחסידות, על דיני ברכות, תפילה והמסתעף, וכן בירור נוסחאות התפילה. הספר קיבל את הסכמתם של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגעט, רבי משה פנט מדעעש, רבי יהודה גרינוולד מסאטמר ורבי משה גרינוולד מחוסט. בשנת תרס"ג הדפיס חלק שני, ובשנת תרע"א הדפיס את החלק השלישי.

הספר הפך לפופולרי ביותר, וזכה למהדורות רבות. במהדורתו השנייה, בשנת תרצ"ב, לאחר פטירת המחבר, מופיעים גם הסכמותיהם של רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר, אב"ד מאד, ורבי יוסף חיים זוננפלד.

בשנת תשע"ג יצא לאור הספר במהדורה חדשה ומוערת, בשילוב הערות מרבנים שונים, בהם רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב.

בחלק הראשון מקיף הרב פרידמן את סדר היום ההלכתי והתנהגות האדם מקומו בבוקר עד לכתו לישון בלילה, כולל בירור נוסחאות ומנהגי התפילה בימות החול. חלק ב' מוקדש לבירור מנהגי שבת וראש חודש, וחלק ג' בהנהגות והלכות החגים והמועדים, וכן ענייני שמחה ונישואין.

בספרו מרבה הרב פרידמן להביא ממנהגי האדמו"רים וצדיקי החסידות שפעלו בתקופתו ובדורות שלפניו. לעיתים הוא חולק על מנהגם אך בצורה מכבדת. כך לדוגמה הוא כותב על המנהג החסידי של איחור התפילה:

דאף שיש צדיקים ואנשי מעשה מתפללין ומברכין ברכת קריאת שמע אחר הזמן שולחן ערוך, אין להרהר אחריהם והרבה לימודי זכות נאמרו עליהם, אבל אין להתלמד מהם.

משפחתו

מאשתו הראשונה

• בתו נחמה - אשת רבי זלמן גרוס
• בתו מלכה בריינדל - אשת רבי מנחם מנדל קויפמאן

מאשתו השנייה

• בנו רבי יעקב צבי - חתן רבי מנשה גולדברג
• בנו רבי שלמה זלמן - ממלא מקומו ברבנות ראחוב ואחר כך רבה של לוגאנו. חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מארגערטען מילא את מקומו בראחוב ולאחר השואה רב באוז'הורוד, בסאטו מארה ובלוגאנו, בעל "זבחי שלמה"^[2].
  • חתנו הרב מנחם מנדל הורוביץ - כיהן כרב קהילת ראחוב בבני ברק.^[3]
• בתו מינדל - אשת רבי בנימין זאב ליכטנשטיין רבה של שאיו מאג'רושי (רו') (בכתיב ארכאי: מאדאריש; דרומית מערבית לביסטריצה)
• בתו אסתר - אשת רבי איתמר לייפר, האדמו"ר מבישטנא
• בתו מרים פעסיל - אשת רבי אברהם ישכר בער איזקסון, רבה של פוליען ריסקווע

קישורים חיצוניים

• הגה"צ ישראל חיים פרידמן, אבד"ק ראחוב בעמ"ס ליקוטי מהרי"ח, באתר Geni.
• שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, תל אביב, תשמ"ג, באתר היברובוקס
• אשכול אודותיו, בפורום אייוועלט (ביידיש)
• שיפוץ ותיקון האוהל של בעל הליקוטי מהרי"ח בראחוב שבאוקראינה, אתר קברי צדיקים

חיבוריו

• פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה, ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - א, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
• פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה, ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - א, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
• פרידמאן, ישראל חיים בן יהודה, ליקוטי מהרי"ח <מהדורה חדשה> - ג, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה