שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אדד-ניררי השלישי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אדד־ניררי השלישי (באכדית: Adad-nirari) היה מלך אשור בתקופת האימפריה האשורית החדשה בין השנים 783–811 לפנה"ס.
מלכותו
סכם
פרספקטיבה
אדד-ניררי היה בנו ויורשו של המלך שמשי-אדד החמישי שמת בגיל צעיר יחסית. הוא עלה כנראה לשלטון בגיל צעיר, ובחמש שנות שלטונו הראשונות שימשה אמו, המלכה שַמוּרמַת (šammu-ramāt), כעוצרת. הוא היה אביהם של המלכים האשוריים שלמנאסר הרביעי, אשור-דן השלישי ואשור-ניררי החמישי שמלכו אחריו. המלך תגלת-פלאסר השלישי תיאר את עצמו בכתובות שהשאיר כבנו, אבל לא ברור אם אמנם מידע זה נכון.
גילו הצעיר של אדד-ניררי והמאבקים שניהל אביו בתחילת שלטונו על המלוכה, החלישו את אשור, והביאו להגברת שאיפותיהם של מפקדים מושלים ושליטים מקומיים. בשנת 806 נעשה שליט בפועל, הוא ניהל מספר מלחמות במטרה לחזק את שלטונו ולהחזיר את הכוח שהיה לאשור בתקופת סבו שלמנאסר השלישי. מיד לאחר שנעשה שליט בפועל, הוא יצא למלחמה בסוריה, נלחם בבן הדד השלישי, שיעבד את ארם דמשק והטיל עליה מס כבד. שעבוד זה אפשר לממלכת ישראל בתקופתו של יואש, להשתחרר מעולה של ארם. ישראל מוזכרת ברשימת העמים ששילמו מס לאשור. על פי הכתובת שלו הוא הגיע בכיבושיו עד לים התיכון וקיבל מס מממלכת ישראל, צור וצידון. ובעיר ארוד השוכנת על אי בחוף סוריה של היום הציב פסל בדמותו. בנוסף בנה לעצמו ארמון ומקדש. על פי כתובת נוספת שלו שנמצאה הוא הכניע גם את אדום ואת פלשת.
אדדי-ניררי יצא למסעות מלחמה דרומה, כבש את בבל והרחיב את תחום שלטונה של אשור לתוך מדי. הוא נהל מלחמות עד סוף תקופת שלטונו. בתקופה זו התחזק כוחה של אוררטו, ממלכה בצפונה של אשור. בכתובות אין אזכור של יציאה למלחמה לכיוון צפון, וייתכן ואשור ויתרה על שטחים אלה שנכבשו בתקופות קדומות יותר.
אדד-ניררי בנה בעיר נינוה מקדש לאל נבו. לאחר מותו של אדד-ניררי נכנסה אשור לתקופה בה נחלש שלטונה, עד לעלייתו של תגלת-פלאסר השלישי לשלטון.
Remove ads
כתובותיו
סכם
פרספקטיבה
כתובת סבעה
בעיר א-סבעה וארבעין (אנ') שעל החבור נמצאה מצבת סבעה (אנ'), בה מפרט המלך את מסעו לכיבוש מחדש של ארץ חֿתי (סוריה הגדולה במונחי אותה תקופה), ואת מסעו להכנעת דמשק.[1]
לוח כלח
_Inscription.png)
ב"לוח כלח" (אנ') שנמצא בעיר כלח מתאר, לאחר הפתיחה, את כיבושי אדד־ניררי ממזרח למערב, כולל (במערב) את ארץ צור, צידון, ארץ <בית> עמרי (ממלכת ישראל), אדום ופלשת.[2][3] לאחר מכן מתאר המלך את כיבוש דמשק והמס שקיבל ממריא (מלך דמשק), ואת המס שהוטל על מלכי בבל.[2][3]
כתובת תל רימאח
מצבת תל רימאח (אנ')
שהציב אדד־ניררי ונמצאה בתל א-רימאח מספרת על כמה ממעשיו. לאחר הקדשה לאל אדד פותח אדד־ניררי הגוף הכתובת:[4][5]
אדד-ניררי, מלך חזק, מלך תבל, מלך אשור, בן שמשי-אדד, מלך
תבל, מלך אשור, בן שלמנאסר, מלך כברות ארבע,
מרכבות, צבא ומחנות גייסתי ולארץ חֿתי[א] ללכת ציוויתי. בשנתי הראשונה
את אמורו[ב] וחֿתי הכרחתי לכרוע בפניי; מנחות ומס קבוע
לעתיד עליהם הטלתי. הוא[ג] קיבל
2 אלפים[ד] מנחת כסף, 1 אלף מנחת נחושת, 2 אלף מנחת ברזל,
3 אלף בדים צבעוניים ובד פשתן ממריא[ה] של דמשק מנחה.
הוא קיבל מיואש[ו] השומרוני, מה(שליט ה)צורי ומה(שליט ה)צידוני
מנחה. אל הים רבתי[ז] שבמבוא שמש הלכתי, את צלם מלכותי
בארוד שבלב הים הזקפתי. ללבנון
עליתי (לכרות) גזעים: 1 מאה ארזים חזקים, הדרושים להיכלי ומקדשיי.
הוא קיבל מהמלכים של נאירי (אנ') כולם מנחה.
לאחר מכן, בקטע מקוטע, מספר אדד־ניררי שציווה על נרגל־ארש, מושל כמה אזורים (ביניהם סוחֿי (אנ'), ענת ורַצַפַה (ספ')), להקים כפרים רבים, בפירוט מספריהם בכל מחוז; וקללה בשם האלים הגדולים לכל מי שימחק שם אחד מהשמות על המצבה.[4]
Remove ads
לקריאה נוספת
- A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads