שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אהל מכון בניני
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אהל מכון בניני (ידוע גם כשיר האותיות או אותיות לרבינו סעדיה) הוא שיר המפרט כמה פעמים מופיעה בתורה כל אחת מכ"ב האותיות. רבים ייחסו את השיר לרב סעדיה גאון[1] אך יש שייחסוהו לרבי סעדיה בן יוסף בכור שור.[2]
Remove ads
רקע
האגדה מספרת על רב סעדיה ששאל חייט "כמה תפירות תפרת היום?", החייט, כמנהגם של יהודים ענה בשאלה "כמה אותיות יש בתורה?". רב סעדיה לראשונה בחייו לא ידע תשובה על שאלה שנשאל, והצטער מאוד על כך. הוא השביע מלאך, והמלאך גילה לו את מספר האותיות. לאחר מכן כתב את השיר המציין כמה פעמים מופיעה כל אחת מהאותיות בתורה.
מבנה
סכם
פרספקטיבה
השיר כולל 28 בתים. בית אחד עבור כל אות מהאלפבית העברי כולל אותיות מנצפ"ך, ועבור האות ת שני בתים. החלק הראשון של כל בית מתחיל באות אליה הוא מתייחס ולאחר מכן רומז בראשי תיבות למספר הפעמים שהאות מופיעה בתורה, מניין האלפים בחציו הראשון והמאות והיחידות בחציו השני. בחלק השני של כל בית נרמזים פסוקים מהתנ"ך הכוללים את מספר הפעמים שמופיעה האות ואחריו מובאים הפסוקים עצמם. מחבר הספר "סייג לחכמה" הוסיף לשיר בית מסכם המרמז על מספרן של כל האותיות יחד.
דוגמה
הבית הראשון פותח ב”אׂהֶל מְכוֹן בִּנְיָנַי / שֶׁשָׁם עָלוּ זְקֵנָי”; המילה הראשונה מתחילה באות א עליה נסוב הבית. אחריה שתי מילים עם ראשי התיבות מ' ב' המרמזות על מ"ב אלפים (42,000), ושלוש מילים נוספות עם ראשי התיבות ש' ע' ז' המרמזות ל-377 (שע"ז) יחידות. בסך הכל לפי השיר מופיעה האות א' בתורה 42,377 פעמים. החלק השני של הבית ”הַקָּהָל עָשׂוּ קָרְבָּנַי / וּלְזֶבַח הַתּוֹדָה בָּאוּ בָּנַי” מרמז לשני פסוקים המובילים גם הם למספר 42,377, הפסוק הראשון הנרמז במילה "הקהל" הוא "כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים"[3] הכולל את המספר 42,360, הפסוק השני הנרמז ב"ולזבח" הוא "וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"[4] הכולל פעם אחת את המספר 2 ושלוש פעמים את המספר 5 ובסך הכל: 17, חיבור המספרים שבשני הפסוקים מוביל שוב לתוצאה 42,377.
Remove ads
ספירת האותיות
לא ברור את מה התכוון מחבר השיר לספור, האם את האותיות בחמישה חומשי תורה, או בתנ"ך כולו. לפי סיכום האותיות בשיר עולה סכום של 815,280 אותיות, מספר שבחישוב שטחי אפשר להיווכח כי אינו נכון, לא לגבי חמישה חומשי תורה ולא לגבי התנ"ך כולו.[5] ייתכן שהכוונה היא לתורה ונביאים בלבד.[6]
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלמה יהודה רפפורט תולדות גדולי ישראל וורשה ה'תרע"ג, חלק א' עמ' 158–159.
- ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט ניו יורק ה'תרפ"ד, חלק א' עמוד 78. (ערך 1685).
- צבי מלטר, Saadia Gaon: His Life and Works, פילדלפיה 1942, עמ' 339–341.
- צבי מלטר, כתבי רס"ג והספרות עליו, רב סעדיה גאון, ירושלים ה'תש"ג, עמ' תקצג–תקצד, תרמט.
- מנחם זולאי, האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון, ירושלים ה'תשכ"ד, עמ' רפ–רפג.
- יוסף טובי, פיוטי רב סעדיה גאון ומבוא כללי ליצירתו, ירושלים ה'תשמ"ב, עמ' 41–42.
- מנחם כשר, שרי האלף ירושלים ה'תשמ"ד, חלק ב' עמוד תכ'.
- יצחק יודלוב, גנזי ישראל ירושלים ה'תשמ"ה, עמוד 200.
- אברהם קורמן, "מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך", שמעתין 65, עמ' 5–28.
- עזרא פליישר, "לקדמוניות ספר יצירה", תרביץ עא (ה'תשס"ב), עמ' 424–425.
- עמרי לבנת, "ממסורה לשיר ומשיר למסורה: על 'אוהל מכון בנייניי' של רב סעדיה גאון", קבץ על יד כט (לט; תשפ"ג), עמ' 3–38.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- אהל מכון בניני כתב יד מאיטליה ה'קל"ג באתר הספרייה הלאומית.
- אהל מכון בניני בתוך מסורת המסורת, ונציה ה'רצ"ח.
- אהל מכון בניני בתוך נובלות חכמה בסיליאה ה'שצ"א.
- אהל מכון בניני בתוך מדרש תלפיות ערך "אותיות". מהדורת למברג ה'תרל"ה. (הספר נדפס לראשונה באזמיר ה'תצ"ו.)
- אהל מכון בניני עם ביאור בתוך סייג לחכמה פפד"מ ה'תקכ"ו.
- אהל מכון בניני באתר 'מאגרים' של המילון ההיסטורי ללשון העברית.
- אליהו בר-שלום, אות היא לעולם בתוך מוסף שבת קודש של יתד נאמן פרשת בראשית ה'תשנ"ב, עמ' 8–9.
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads