אוכלי מוות

אוכלי המוות (באנגלית: Death Eaters) הם חברי ארגון בדיוני שמופיע בסדרת ספרי הארי פוטר מאת ג'יי. קיי. רולינג. על פי העלילה, חברי הארגון הם קוסמים ומכשפות אפלים, המובלים על ידי אדון האופל לורד וולדמורט, הקוסם האפל המרושע ביותר במאה ה-20. חברי הקבוצה דוגלים באידאולוגיה שלפיה יש להשליט סדר עולמי חדש בו הקוסמים ישלטו בגלוי על המוגלגים, אותם הם רואים כחיות נחותות, ולטהר את עולם הקוסמים מבני-מוגלגים, כך שרק קוסמים טהורי-דם (שכל דורות משפחותיהם היו קוסמים) יהיו רשאים להתקיים בעולם הקוסמים.

אוכלי מוות
Death Eaters

הלורד וולדמורט ומאחוריו לוציוס מאלפוי, בלטריקס לסטריינג' ושלושה אוכלי מוות עם מסכה, הסרט החמישי
סוג	קבוצת קוסמים
הופעה ראשונה	הארי פוטר וגביע האש
יוצרים	ג'יי קיי רולינג
מידע
בסיס	אחוזת מאלפוי
חברוּת בקבוצה	אין (הקבוצה התפרקה לאחר תבוסתם במלחמת הקוסמים השנייה)
חברוּּת לשעבר בקבוצה	הלורד וולדמורט (מנהיג), סוורוס סנייפ, בלטריקס לסטריינג', איגור קרקרוף, אנטונין דולוחוב, לוציוס מאלפוי, אלקטו, אמיקוס קארו, ברטי קראוץ' הבן, דראקו מאלפוי, פיטר פטיגרו
דמויות קשורות
אויבים	מסדר עוף החול, רמוס לופין, הארי פוטר, אלבוס דמבלדור, סיריוס בלק

אוכלי המוות הופיעו כקבוצה לראשונה בספר "הארי פוטר וגביע האש". סימן ההיכר שלהם הוא "האות האפל" המוטבע על זרועם: מעין קעקוע מכושף, איור ובו גולגולת אדם ונחש היוצא מתוך פיה, שמשמש גם כאמצעי תקשורת: אוכל מוות יכול לגעת באות שעל זרועו כדי לזמן את וולדמורט, ולחלופין, כאשר וולדמורט נוגע באות האפל של אחד מאוכלי המוות, אוכלי המוות נדרשים להתאסף מיד סביבו. וולדמורט חותר לנצח את המוות שלו עצמו ולחיות לנצח.

בעת תהלוכות אוכלי המוות לובשים גלימות שחורות וברדסים, ועוטים מסיכות.

סמל

האות האפל הוא סמלם של לורד וולדמורט ואוכלי המוות. הסמל מורכב מגולגולת ונחש הזוחל ממנה. כל אוכל מוות נושא כתובת קעקע שחורה של הסימן האפל על אמתו השמאלית. סמל זה אף מזומן לשמיים על ידי הלחש מוֹרְסְמוֹרְדְרֶה. המילה מורסמורדרה היא הלחם בסיסים של המילה הלטינית mors ("מוות"; זהו גם שמה של התגלמות המוות במיתולוגיה הרומית) והמילה הצרפתית mordre ("לנשוך", "לנגוס"). פירושן יחד הוא "קח נגיסה מן המוות", ומכאן השם "אוכלי מוות". לרוב השימוש בלחש המורסמורדרה יעשה מעל זירת רצח, או מעשה נפשע אחר. זאת כדי להטיל מורא באלו הצופים בו, וכן כדי לבשר את חזרתו של הלורד וולדמורט.

לפני מפלתו הראשונה של וולדמורט, הלחש היה ידוע רק לקומץ מעריציו הקרובים. לאחר שנפל, הלחש כבר לא נראה עוד בשמיים, מאחר שאותם חברים במעגל הפנימי ירדו למחתרת או נשלחו לאזקבאן. הלחש הופיע שוב לראשונה בהארי פוטר וגביע האש. ברטי קראוץ' הבן השתמש בו מיד לאחר גביע העולם בקווידיץ'. בכך הוא גרם לפאניקה ומנוסה המונית.

אוכלי מוות בולטים

בלטריקס לסטריינג' (לבית בלק)

בלטריקס לסטריינג' (הלנה בונהם קרטר)

בלטריקס לסטריינג' (Bellatrix Lestrange) לבית בלק (1951–1998) היא מכשפה טהורת דם. בלטריקס היא בת למשפחת בלק טהורת הדם ועתיקת היומין: היא דודניתם של רגולוס וסיריוס בלק, ואחיותיה הן נרקיסה מאלפוי ואנדרומדה טונקס. גם בעלה, רודולפוס, ואחיו רבסטאן הם אוכלי מוות, בנים למשפחת לסטריינג' שבדומה למשפחת בלק גם היא משפחת קוסמים עתיקת יומין, וייתכן שהם צאצאים של לסטריינג' מסוים (שלא ידוע שמו הפרטי) שמוזכר בספר השישי כאחד מחבורתו של וולדמורט במהלך לימודיו בהוגוורטס.

בלטריקס נחשבת לאחד מאוכלי המוות הנאמנים ביותר לוולדמורט, וכן למכשפה אכזרית וסדיסטית במיוחד, ולבעלת מומחיות רבה באומנויות האופל, אותן למדה מוולדמורט בעצמו, לטענתה. היא התמחתה בשימוש בקללת קרושיאטוס במטרה לענות אנשים ולייסר אותם בכאבים. נטייה ידועה לשמצה זו בלטה במאורע שהתרחש לאחר תום מלחמת הקוסמים הראשונה: בלטריקס הייתה בין אוכלי המוות שחטפו ועינו ממושכות את בני הזוג פרנק ואליס לונגבוטום, הילאים וחברים במסדר עוף החול והוריו של נוויל לונגבוטום, במטרה להוציא מהם מידע על מקום הימצאו של אדונם. כתוצאה מכך נגרם נזק מוחי לצמיתות לבני הזוג, ועל מעשה זה נידונה למאסר עולם בבית הכלא אזקבאן. היא שהתה שם במשך 14 שנים, ולאחר שובו של וולדמורט לחיים, ברחה יחד עם עשרה אוכלי מוות נוספים במהלך הבריחה הגדולה שתוארה בספר החמישי.

עם הזמן מתגלה שבלטריקס פיתחה משיכה רומנטית כלפי וולדמורט, וזו באה לידי ביטוי בכך שנכנסה להריון ממנו, וילדה בת בשם דלפי רידל^[1].

במהלך מלחמת הקוסמים השנייה היא נטלה חלק בקרבות רבים תחת פיקודו של וולדמורט. היא השתתפה בקרב במחלקת המסתורין, שם הצליחה להביס בדו-קרב ולגרום למותו של בן דודה סיריוס בלק, והייתה אוכלת המוות היחידה שהצליחה להימלט מזירת הקרב (מלבד וולדמורט) לאחר סיומו, ולחמוק ממאסר. מאז היא עסקה בזריעת הרס ופחד לפי פקודתו של וולדמורט. במהלך הספר השביעי היא רוצחת את גמדון הבית דובי, לאחר שזה הציל מידיה את הארי, רון והרמיוני, אותם עינתה בבית משפחת מאלפוי. בסוף הספר היא נוטלת חלק פעיל בקרב על הוגוורטס, והורגת את אחייניתה נימפדורה טונקס. היא הייתה בין אוכלי המוות הבודדים שנשארו עם וולדמורט עד הסוף, והפגינה כישרון רב בלחימת דו-קרב קוסמים: היא הצליחה להילחם ב-3 מכשפות מוכשרות - הרמיוני, ג'יני ויזלי ולונה לאבגוד - בו זמנית.

סופה היה שחוסלה על ידי אמה של ג'יני, מולי ויזלי, לאחר שניסתה להרוג את ג'יני.

בסרטים היא מגולמת על ידי השחקנית הבריטית הלנה בונהם קרטר. כשאר בני משפחת בלק, שרובם נקראים בשמות של גרמי שמיים, גם בלטריקס קיבלה את שמה מכוכב בעל אותו השם^[2].

לוציוס מאלפוי

לוציוס מאלפוי (Lucius Malfoy) הוא קוסם טהור-דם, צאצא למשפחת מאלפוי טהורת הדם, בית אצולה עשיר ובעל השפעה רבה על עולם הקוסמים. סבו ברוטוס ייסד עיתון אנטי-מוגלגי, אולם לא ידוע אם המשפחה המשיכה אותו בדור זה. נולד ב-1954 וגר בוויטשרי. ללוציוס יש השקפת עולם שדוגלת בעליונות טהורי-הדם על פני שאר הקוסמים, ובעקבות כך הצטרף לשורות אוכלי-המוות והשתתף במלחמת הקוסמים הראשונה. עד מהרה, הפך לוציוס לאחד מאוכלי המוות הנאמנים ביותר לוולדמורט, ושימש בפועל כיד ימינו. וולדמורט סמך עליו כל כך, שהפקיד בידיו את אחד מאוצרותיו היקרים ביותר: היומן שאותו ניהל בתקופת לימודיו בבית הספר הוגוורטס, שהכיל הוראות לפתיחת חדר הסודות שלבסוף אף התברר שהיה אחד ההורקרוקסים של וולדמורט. באותה תקופה הוא פגש בנרקיסה לבית בלק, נשא אותה לאשה ומנישואים אלו נולד בנם היחיד, דראקו.

לאחר תבוסתו הראשונה של וולדמורט, בה הוא איבד את גופו הגשמי, לוציוס הצליח להתחמק ממאסר בטיעון שהוא היה נתון תחת קללת אימפריוס. בכך הצליח לשמור על מעמדו וקשריו עם החברה הגבוהה של עולם הקוסמים, תוך כדי כך שהוא מטפח קשר קרוב עם בכירי משרד הקסמים ותורם על מנת לקדם מטרות חשובות. למרות זאת לוציוס לא הפסיק לדבוק ברעיונותיו והמשיך לעסוק באומנויות האופל. במהלך תקופה זו, ניסה לוציוס להפליל את משפחת ויזלי בכך שהשתיל את יומן בית-הספר של וולדמורט בין ספרי הלימוד של בת המשפחה ג'יני ויזלי, וגרם לכך ששבריר הנשמה של וולדמורט שהיה בפנים ישתלט עליה ויגרום לפתיחתו של חדר הסודות ושחרור הבסיליסק ששכן בפנים. מזימה זו נכשלה בזכות להארי פוטר, שהביס את הבסיליסק והשמיד את היומן. שנתיים לאחר מכן, השתתף מאלפוי בעינוי ומעשי איבה כלפי אנשים שאינם יכולים לעשות קסם ושלא נולדו לקוסמים/מכשפות במהלך אליפות העולם בקווידיץ'.

עם שובו של וולדמורט, לוציוס היה אחד מאוכלי המוות שהתייצבו מיד כאשר וולדמורט קרא לכלל אוכלי המוות. עם זאת, אובדן היומן של רידל, והעובדה שלוציוס העדיף להציל את עורו מאשר לשמור על נאמנות לוולדמורט, גרמו לפיחות במעמדו של לוציוס. שנה לאחר מכן, לוציוס הוביל קבוצה של אוכלי-מוות אל משרד הקסמים במטרה לגנוב משם נבואה שעסקה בהארי ובוולדמורט. כישלונו של לוציוס בהשגת הנבואה הוסיפה עוד יותר לתחושות האכזבה של וולדמורט מלוציוס, והוא החל להתייחס אל לוציוס ומשפחתו בזלזול, ואף התעלל בבני המשפחה נפשית במספר הזדמנויות. לוציוס, שיותר מכל היה קנאי ביותר לשלומה של משפחתו, החליט בסופו של דבר יחד עם אשתו לערוק משורותיו של וולדמורט במהלך הקרב על הוגוורטס, כאשר הוא מסרב להשתתף בלחימה ומעייניו נתונים אך ורק בהבאת בנו, דראקו, למקום מבטחים, וכאשר אשתו רימתה את וולדמורט בכך ששיקרה לו שהארי פוטר מת, ובכך הצילה את חייו. בעקבות מעשים אלו, ניצלו בני הזוג ממאסר לאחר מלחמת הקוסמים השנייה.

סוורוס סנייפ

ערך מורחב – סוורוס סנייפ

רשימה מלאה של אוכלי המוות

שם	תיאור	מצב נוכחי
אלקטו ואמיקוס קארו	לחמו במלחמת הקוסמים הראשונה והצליחו לחמוק ממאסר באזקבאן בטיעונים חלקלקים[3]. חזרו מיד לצדו של אדון האופל לאחר תחייתו, והשתתפו במלחמת הקוסמים השנייה, שם לקחו חלק בקרב במגדל האסטרונומיה, שבו דמבלדור מצא את מותו. לאחר נפילת משרד הקסמים לידי וולדמורט, אמיקוס התמנה למורה ל"התגוננות" מפני כוחות האופל - אלא שבפועל הוא לימד את תלמידיו את אומנויות האופל עצמן, ואילו אלקטו התמנתה כמורה בהוגוורטס, שם לימדה את המקצוע "חקר המוגלגים" שהפך למקצוע חובה, ובו הפיצה תעמולה אנטי-מוגלגית ארסית במיוחד. לחמו בקרב על הוגוורטס.	ככל הנראה מתים, או במאסר
אנטונין דולוחוב	מתואר בספרים כ"קוסם חיוור, בעל פנים מוארכים ועקומים". אוכל מוות הנודע ביכולות הקסם הגדולות שלו, ובאכזריותו הלא פחות גדולה, שנטל חלק בעינויים של אינספור מוגלגים וקוסמים שלא הביעו תמיכה בוולדמורט במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה. עמד בראש כוח של ארבעה אוכלי מוות נוספים במטרה לקטול את האחים גדעון ופביאן פרואט. בגין פשע זה נשלח למאסר עולם בכלא אזקבאן, ממנו הצליח להימלט בשנת 1995. השתתף בקרב במחלקת המסתורין, נאסר שוב, והצליח להמלט גם בפעם הזו. נשלח ביחד עם ת'ורפין ראול ללכוד את פוטר וחבריו בבית קפה בטוטנהאם קורט, ונענש על ידי וולדמורט כשנכשלו בכך. השתתף בקרב על הוגוורטס, שם הרג בקרב את רמוס לופין, אך הובס בידי פיליוס פליטיק.	ככל הנראה מת, או במאסר
אוגוסטוס רוקווד	עבד במחלקת המסתורין במשרד הקסמים במהלך המלחמה הראשונה, ושימש שם כמרגל עבור וולדמורט, בכך שהעביר לו מידע שימושי רב. על כך נכלא באזקבאן, אך הצליח להימלט במהלך אירועי הספר החמישי. לחם בקרב במחלקת המסתורין, נכלא שוב, אך הצליח להימלט, ולאחר מכן לחם בקרב על הוגוורטס שם הובס על ידי אברפורת' דמבלדור.	ככל הנראה במאסר
אייברי האב	אחד מחבריו לספסל הלימודים של טום רידל הצעיר, הלא הוא וולדמורט לעתיד, והפך לאחד מאוכלי המוות הראשונים לאחר תום לימודיו.	ככל הנראה מתים, או במאסר.
אייברי הבן	לחם במלחמת הקוסמים הראשונה והצליח לחמוק מאזקבאן בתירוץ שהיה נתון תחת השפעת קללת אימפריוס. חזר לצדו של אדון האופל לאחר תחייתו, והשתתף בקרב במחלקת המסתורין.
ברטמיוס (ברטי) קראוץ' הבן	בנו של ברטמיוס קראוץ', שהיה ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם במשרד הקסמים במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה. הצטרף בצעירותו לאוכלי המוות במהלך המלחמה, שם השתתף בעינויי בני הזוג לונגבוטום, שספגו נזק מוחי לצמיתות בעקבות כך. הושלך לאזקבאן במצוות אביו, שמאוחר יותר מילט אותו (לבקשת אמו) בתחפושת ושם אותו במאסר בית תחת השפעת קללת אימפריוס כדי לשמור עליו שלא יברח. עם השנים הוא הצליח לנער מעצמו את השפעת הקללה, וחיפש דרכים למצוא שוב את אדונו ולשרת אותו. במהלך אליפות העולם בקווידיץ' בשנת 1994, גנב קראוץ' שרביט מכיסו של ילד (הארי פוטר) שישב מלפניו, והשתמש בו כדי לזמן את האות האפל בשמיים, דבר שגרם למהומה גדולה בקרב עולם הקוסמים. חטף את ההילאי לשעבר המוכשר אלאסטור "עין הזעם" מודי, שעמד להתחיל משרה כמורה בבית הספר הוגוורטס, והתחזה אליו לאורך השנה. אירועים רבים בספר הארי פוטר וגביע האש מיוחסים אליו: הכנסת שמו של הארי לגביע האש, רצח אביו, חבלה במתחרים של הארי בטורניר במהלך המשימה השלישית, וכל זה היה מיועד למטרה אחת: הסגרתו של הארי לידי וולדמורט, כך שיוכל להשתמש בדמו במהלך תחייתו מחדש. לאחר שנתפס, דמבלדור התכוון להסגיר אותו לידי משרד הקסמים כדי לתחקר אותו, אך הם שלחו סוהרסנים כדי לבצע בו את "נשיקת הסוהרסנים", תהליך שבו הסוהרסנים שואבים את נשמתו של הקורבן והופכים אותו לקליפה ריקה חסרת נשמה.	הוסגר לסוהרסנים, והם ביצעו עליו את "נשיקת הסוהרסנים"
בלטריקס לסטריינג'	מכשפה מוטרפת, אכזרית, חסרת רחמים ומוכשרת במיוחד באומנויות האופל, ששימשה זמן רב כ"יד ימינו" של אדון האופל. התמחתה בעינויים באמצעות קללת קרושיאטוס. לקחה חלק בעינויי בני הזוג לונגבוטום לאחר המלחמה הראשונה, שספגו נזק מוחי לצמיתות בעקבות כך. בעקבות כך נאסרה באזקבאן, אך הצליחה להימלט. השתתפה בקרב במחלקת המסתורין, שם הרגה בקרב את בן דודה סיריוס בלק. השתתפה בקרב על הוגוורטס, שם נהרגה מידיה של מולי ויזלי. נודע לאחר מכן שילדה בת לוולדמורט בשם דלפי שלקחה חלק מרכזי בעלילת "הילד המקולל".	מתה
קורבן יאקסלי	מתואר בספרים כאדם בעל "תווי פנים אכזריים, זועפים ובריוניים". היה חלק מהכוח שפלש להוגוורטס במהלך הקרב במגדל האסטרונומיה, שבו דמבלדור מצא את מותו. לאחר נפילת משרד הקסמים לידי וולדמורט ורציחת אמיליה בונז על ידי אוכלי מוות, יאקסלי החליף אותה בתפקיד ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם והשתתף ברדיפה חסרת תקדים של בני מוגלגים. לחם בקרב על הוגוורטס, שם הובס בקרב על ידי ג'ורג' ויזלי ולי ג'ורדן.	ככל הנראה מתים, או במאסר.
קראב האב	אביו של וינסנט קראב שלמד בהוגוורטס בזמן התרחשות עלילת הספרים. לקח חלק בקרב במחלקת המסתורין, והושלך לבית הסוהר לאחר מכן, אך הצליח להימלט.
דראקו מאלפוי	לאחר שאביו, לוציוס, הושלך אל בית הכלא, אולץ דראקו מאלפוי להצטרף לאוכלי המוות במהלך הספר השישי, שם הוטלה עליו המשימה להתנקש בחייו של אלבוס דמבלדור. במהלך הניסיונות הכושלים שלו, הטיל מאלפוי קללת אימפריוס על מאדאם רוזמרטה בעלת הפונדק "שלושת המטאטאים" במטרה להבריח לבית הספר חפץ מקולל, ויין-דבש מורעל, במטרה שאלו יגיעו לדמבלדור, אך אלו הגיעו ליעדים אחרים. תיקן את הארונית המעלימה שהייתה בחדר הנחיצות, והשתמש בה כשער כניסה עבור אוכלי המוות שפלשו בעזרת הארונית להוגוורטס. לכד את דמבלדור, פרק אותו מנשקו, אך היסס להרוג אותו. בסופו של דבר דמבלדור נהרג מידי סוורוס סנייפ, שהתמנה לבצע את המשימה במידה ודראקו ייכשל בכך. דראקו אולץ לאחר מכן להשתתף במעשי אכזריות נוספים של אוכלי המוות, וניסה למנוע מהארי פוטר לקבל גישה לחדר הנחיצות במהלך הקרב על הוגוורטס. לאחר ששריפה מכושפת שהפעיל אחד מחבריו יצאה משליטה, הארי הציל את חייו. כתוצאה מכך דראקו ומשפחתו לא נוטלים יותר חלק פעיל בקרב על הוגוורטס.	ערק
אוון רוזייר	לחם במלחמת הקוסמים הראשונה, שם נהרג על ידי ההילאי המוכשר אלאסטור "עין הזעם" מודי. מודי איבד את אפו במהלך אותו קרב.	מתים
גיבון	לחם בקרב במגדל האסטרונומיה, שם נהרג בטעות על ידי קללה ששלח אוכל מוות אחר בשם ת'ורפין ראול, שירה קללות לכל הכיוונים וזרע הרס רב ללא אבחנה.
גויל האב	אביו של גרגורי גויל שלמד בהוגוורטס בזמן התרחשות עלילת הספרים.	ככל הנראה מת, או במאסר.
איגור קרקרוף	אוכל מוות שהשתתף במעשי אכזריות רבים שביצעו וולדמורט ועושי דברו במהלך המלחמה הראשונה, ועל כך הושלך לבית הסוהר, משם שוחרר לאחר שהסגיר מידע רב על חבריו אוכלי המוות. כתוצאה ממעשה בגידה זה הוא אולץ להימלט אל מחוץ לבריטניה, שם התמנה למנהל בית הספר דורמשטרנג לכישוף ולקוסמות. וולדמורט, לאחר תחייתו, תיאר אותו (לא בשמו) כ"אחד, מוג לב מכדי לחזור.. הוא ישלם על כך", וזה אכן קרה כאשר אנחנו למדים על מותו במהלך הספר השישי.	מת
ג'אגסון	השתתף בקרב במחלקת המסתורין, והושלך לבית הסוהר לאחר מכן, משם הצליח להימלט.	לא ידוע
לוציוס מאלפוי	שימש כיד ימינו של וולדמורט לאורך מלחמת הקוסמים הראשונה, ולאחר שהסתיימה הצליח לחמוק מאזקבאן תחת טיעונים חלקלקים. אבי משפחת מאלפוי העשירה, בעזרת עושר משפחתו הוא צובר כוח והשפעה משמעותיים בעולם הקוסמים, ומנצל אותם לרעה. השתתף בתחייתו של וולדמורט, ולאחר מכן בקרב במחלקת המסתורין, קרב שלאחריו הושלך לאזקבאן. לאחר שהצליח להימלט משם ביחד עם קבוצה גדולה של אוכלי מוות, שימשה אחוזתו כמפקדה לאוכלי המוות, שם וולדמורט ניצל אותו והשתמש בו ובבנו כמשרתים. לוציוס מתואר כאדם יהיר וגאוותן אך בעל נאמנות גדולה למשפחתו מעל כל דבר אחר, ויעדיף תמיד להיות בצד המנצח כדי לשמור על משפחתו. כתוצאה מכך הוא ואשתו משתתפים בקרב על הוגוורטס אך לא נוטלים בו חלק פעיל כלל, מעדיפים לחפש ולהציל את בנם מאשר להילחם.	ערק
בני הזוג סנייד	זוג אוכלי מוות שהשתתפו במלחמת הקוסמים הראשונה והושלכו לבית הסוהר לאחר מכן. הוריהם של מרולה סנייד, אחת הדמויות הראשיות במשחק הארי פוטר: מסתרי הוגוורטס.	במאסר
מאלסיבר האב	היה מאוכלי המוות הראשונים, והיה מאלה שליוו את וולדמורט הצעיר לבית הספר הוגוורטס ביום שבו ביקש משרת מורה מאלבוס דמבלדור.	ככל הנראה מתים, או במאסר.
מאלסיבר הבן	התמחה בשימוש בקללת אימפריוס, ו"אילץ עשרות אנשים לעשות דברים איומים". הוסגר לאזקבאן, משם נמלט במהלך אירועי הספר החמישי. השתתף בקרב במחלקת המסתורין, והושלך לאחריו לבית הסוהר שוב, וגם הפעם הצליח להימלט. לילי פוטר, שלמדה איתו באותה השכבה בהוגוורטס, תיארה אותו כתלמיד "מפחיד" וכי נהג להתעלל באכזריות בתלמידים אחרים.
נוט האב	אחד מאוכלי המוות הראשונים של וולדמורט, ולחם במלחמת הקוסמים הראשונה. אביו של תיאודור נוט, תלמיד בהוגוורטס. לחם בקרב במחלקת המסתורין, שם נפצע בתחילת הקרב. הושלך לאחריו לבית הסוהר, והצליח להימלט.
פיטר פטיגרו	היה חבר ב"חבורת הקונדסאים" במהלך לימודיו בהוגוורטס, חבורה שבה היו חברים גם ג'יימס פוטר, סיריוס בלאק, ורמוס לופין, והצטרף בעקבותיהם למסדר עוף החול. ערק לאוכלי המוות, והסגיר לוולדמורט את מקום הימצאם של בני הזוג פוטר. עזר לוולדמורט לשוב לגופו הגשמי, וכתמורה לכך קיבל יד כסופה - ממנה הוא גם מצא את מותו לאחר שהיסס להרוג את הארי.	כששקל לבגוד באוכלי המוות, נהרג בידי היד הכסופה שקיבל מוולדמורט
רודולפוס לסטריינג'	בעלה של בלטריקס לסטריינג', אוכל מוות אכזר במיוחד שלקח חלק בעינויי בני הזוג לונגבוטום לאחר המלחמה הראשונה, שספגו נזק מוחי לצמיתות בעקבות כך. בעקבות כך נאסר בבית הסוהר אזקבאן, משם הצליח להימלט, והשתתף בקרב במחלקת המסתורין, ולאחריו שוב הושלך לכלא. לאחר בריחתו, השתתף ב"קרב שבעת הפוטרים".	במאסר[4] לפי רולינג, הוא ברח מבית הסוהר בשנת 2020, וגורלו עדיין לא ידוע[1]
רבסטאן לסטריינג'	אחיו הבכור של רודולפוס לסטריינג', אחד מאוכלי המוות הראשונים. לקח חלק בעינויי בני הזוג לונגבוטום לאחר המלחמה הראשונה, שספגו נזק מוחי לצמיתות בעקבות כך. בעקבות כך נאסר בבית הסוהר אזקבאן, משם הצליח להימלט, והשתתף בקרב במחלקת המסתורין, ולאחריו שוב הושלך לכלא.	ככל הנראה מת, או במאסר.
רגולוס בלק	בן למשפחת בלק המיוחסת ועתיקת היומין, ואחיו של סיריוס בלאק. נידב את גמדון הבית המשפחתי, קריצ'ר, לשירותו של וולדמורט, שהסתייע בו כדי להחביא הורקרוקס - התליון של סלית'רין. בין האנשים הבודדים שגילו על עצם קיומם של ההורקרוקסים, סודו הכמוס של וולדמורט, וערק משורותיו לאחר מכן. נהרג בזמן שניסה להשמיד את ההורקרוקס אותו עזר להחביא.	ערק ומת כשניסה להשמיד את אחד מההורקרוקסים
רוזייר האב	היה בין אוכלי המוות הראשונים, והיה מאלה שליוו את וולדמורט הצעיר לבית הספר הוגוורטס ביום שבו ביקש משרת מורה מאלבוס דמבלדור.	ככל הנראה מתים, או במאסר.
סלווין	השתתף ב"קרב שבעת הפוטרים" במהלך המלחמה השנייה, ועינה את קסנופליוס לאבגוד במטרה להוציא ממנו מידע על מקום הימצאו של הארי פוטר.
סוורוס סנייפ	אוכל מוות שערק לשורות מסדר עוף החול במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה כאשר הבין שוולדמורט רוצה לרצוח את לילי פוטר, אהבת נעוריו. הועסק כמורה לשיקויי קסם בבית הספר הוגוורטס וריגל עבור דמבלדור בתקופה זו, וכך למעשה שימש כסוכן כפול. הרג את דמבלדור, לכאורה כחלק מתוכנית שוולדמורט רקם סביב דראקו מאלפוי במטרה להתנקש בחיי דמבלדור, אך מתגלה בהמשך כי מעשה זה היה מתוכנן ומוסכם על ידי דמבלדור בעצמו. התמנה למנהל בית הספר הוגוורטס, שם עשה ככל שביכולתו להגן על התלמידים מציפורני האחים קארו האכזריים. נרצח על ידי וולדמורט לקראת סוף הספר השביעי.	מת
ת'ורפין ראול	אוכל מוות שמתואר כאדם בלונדיני בעל ממדי גוף אדירים, וחם מזג באותה המידה. ידוע בנטייה שלו לזרוע הרס וחורבן רב ללא אבחנה במקום פעולתו, נטייה שגם פגעה בחבריו אוכלי המוות. נטל חלק בקרב במגדל האסטרונומיה, שם הרג בטעות את אחד מעמיתיו אוכלי המוות, ובקרב על הוגוורטס.	ככל הנראה מתים, או במאסר.
טראוורס	עזר לרצוח את משפחת מקינון במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה. השתתף בקרב שבעת הפוטרים, ושימש לאחר מכן כעובד בבנק גרינגוטס.
וולדן מקנייר	אחד מאוכלי המוות הראשונים של וולדמורט, הצליח לחמוק מאזקבאן בתירוץ שהיה נתון תחת השפעת קללת אימפריוס. בין שתי המלחמות עבר מקנייר במשרד הקסמים כתליין מטעם הוועדה להשמדת חיות מסוכנות. לאחר תחייתו של וולדמורט, נשלח מקנייר לגייס את הענקים לשורותיו של וולדמורט, והצליח בכך. השתתף בקרב במחלקת המסתורין, ולאחריו הושלך לכלא. לחם בקרב על הוגוורטס, שם הובס והוכה קשות על ידי האגריד.
ווילקס	נהרג בידי הילאים במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה.	מת
סדריק דיגורי	הפך להיות אוכל מוות בחלון זמן אלטרנטיבי לאחר שהושפל בידי אלבוס-סוורוס וסקורפיו. הרג את נוויל ובכך מנע את החיסול של נגיני ואת תבוסת וולדמורט, ובכך יצר ציר זמן חדש בו אוכלי המוות שולטים בעולם הקוסמים. לא ידוע מה עלה בגורלו לאחר שאלבוס-סוורוס וסקורפיו נמלטו מציר הזמן וחזרו לציר הזמן המקורי.	קיים בציר זמן אלטרנטיבי בלבד[1]

תומכי אוכלי המוות

ברשימה זו מופיעים קוסמים ש:

• קרובי משפחה, או חברים של אוכלי מוות, שלא הצטרפו אל וולדמורט ו/או נצרב בבשרם האות האפל.
• קוסמים שלא היו אוכלי מוות באופן רשמי אך תמכו בגלוי בפעולותיו.
• יצורים דמויי-אנוש, דוגמת אנשי-זאב, שפעלו בשירותו של וולדמורט אך לא זכו שייצרב בבשרם האות האפל מפאת מעמדם.
• יצורים אפלים שהצטרפו לשירותו של אדון האופל.

שם	תיאור	מצב
נרקיסה מאלפוי	הגיעה מבית משפחת בלק, אחותה של בלטריקס לסטריינג', אשתו של לוציוס מאלפוי, ואמו של דראקו. תמכה בוולדמורט אך העדיפה להגן על חיי בעלה ובנה על פני שירותו, כתוצאה מכך היא אינה נוטלת כלל חלק פעיל בקרב על הוגוורטס, ומצילה בעקיפין את חייו של הארי לאחר שוולדמורט ניסה להורגו.	ערקה
פנריר גרייבק	אדם-זאב. מנהיג אנשי זאב רבים שנודו מקהילת הקוסמים. בהתחלה נחשב לנווד מוגל אבל התגלה כאדם-זאב רק אחרי שנשך מספר עובדים של משרד הקסמים וברח מתשאול על רצח כפול. כנקמה נשך את הבן של ליאל לופין (רמוס), שהוביל את המאבק נגדו. הוא נוהג לנשוך ילדי קוסמים ולגדלם כך שישנאו קוסמים. בנוסף לכך הוא קניבל. הוא הצטרף לשורותיו של לורד וולדמורט כבר במלחמה הראשונה, אך לא "זוכה" לכך שהאות האפל ייצרב בבשרו (מה שמעיד על מעמדו הנחות יחסית). בספר השישי הוא משתתף בקרב במגדל האסטרונומיה, ובמהלכה תוקף את ביל ויזלי והשחית את פניו. לאחר נפילת משרד הקסמים לידי אדון האופל הוא מצטרף לחבורות קוסמים המנסות לצוד קוסמים המבוקשים על ידי משרד הקסמים, ותוך כדי כך מצליח ללכוד את הארי, רון והרמיוני. לחם בקרב על הוגוורטס, תקף באכזריות את לבנדר בראון במהלך הקרב, ועל פי עלילת הסרטים טרף ואכל אותה. הובס על ידי רון ויזלי ונוויל לונגבוטום.	ככל הנראה מת, או במאסר.
פנסי פרקינסון	חברה טובה של דראקו מאלפוי במהלך לימודיו בהוגוורטס. טרם הקרב על הוגוורטס, כאשר וולדמורט מדבר אל הקהל ומבקש ממנו להסגיר לידיו את הארי פוטר, היא ניסתה להלשין על עצם נוכחותו בהוגוורטס.	חיה
וינסנט קראב	בריון גדל גוף ופרא-אדם שהיה חלק מהחבורה של מאלפוי. בנו של קראב האב, שהיה אוכל מוות בעצמו. במהלך הקרב על הוגוורטס ניסה ללכוד את הארי וחבריו, והפעיל כישוף אש מקוללת רב עוצמה שיצא מכלל שליטה. כתוצאה מכך הוא נהרג.	מת
גרגורי גויל	בריון גדל גוף וטיפש במיוחד שהיה חלק מהחבורה של מאלפוי. בנו של גויל האב, שהיה אוכל מוות בעצמו. במהלך הקרב על הוגוורטס ניסה ללכוד את הארי וחבריו, אך הוא (ומאלפוי) נאלצו להימלט לאחר שקללת האש של קראב יצאה משליטה, וחייו ניצלו על ידי הארי. בסרטים הוא זה שמטיל את קללת האש, ונהרג ממנה[5]	חי[4] מת[6][5]
דולורס אמברידג'	מכשפה מרשעת ומושחתת ששימשה כתת-מזכירה בכירה לשר הקסמים קורנליוס פאדג', כמורה להתגוננות מפני כוחות האופל וכמפקחת העליונה על הוגוורטס, ומונתה לאחר מכן למנהלת בית הספר. לאחר שסולקה מתפקידה, לא נשמע ממנה דבר עד לנפילתו של משרד הקסמים בידי אדון האופל ועושי דברו. היא מתמנה לראש המחלקה לרישום בני-מוגלגים והמשיכה בגלוי בתמיכתה ברעיונות עליונות טהורי הדם, ובדרכיה האכזריות כנגד בני-מוגלגים. גזענית במיוחד, מתעבת לא רק בני מוגלגים אלא גם יצורים "בני כלאיים" לטענתה, דוגמת אנשי-זאב, קנטאורים ועוד. לאחר תבוסתו של וולדמורט, היא מושלכת לבית הסוהר עקב פשעיה כנגד בני-מוגלגים.	במאסר
אלברט רנקורן	היה חלק מצוות החקירה של בני-מוגלגים במהלך שלטון אוכלי המוות במשרד הקסמים, והיה שותף לפשעיה של אמברידג'. הושלך לבית הסוהר לאחר תום המלחמה השנייה עקב שיתוף הפעולה עם פשעיה של אמברידג'. הארי פוטר התחזה אליו כשרצה להסתנן למשרד הקסמים.
קווירניוס קווירל	שימש כמורה להתגוננות מפני כוחות האופל בספר הראשון. לפני הספר הראשון הוא היה המורה לחקר המוגלגים, אך בזמן שהיה בלימודי שטח באלבניה הוא פגש את וולדמורט, השתכנע לעבור לצד האפל וניסה לסייע לו להשיג את אבן החכמים. וולדמורט נכנס לתוך גופו כדיבוק, לאחר שקווירל נכשל בכך בפעם הראשונה. הביטוי החיצוני לכך הוא פניו של וולדמורט הצומחים מצדו האחורי של הראש של קווירל. בסוף הספר הראשון הוא ננטש על ידי וולדמורט ומת.	מת
נגיני	נגיני, במקור, הייתה מכשפה אינדונזית שנולדה עם קללת ה"מלדיקטוס", שבמסגרתה היא משנה את צורתה לנחש. עם הזמן הקללה משתלטת על גופה, והיא נהפכת לנחש לצמיתות[7]. בצורתה הנחשית היא נחש פיתון ענק וארסי במיוחד. לאחר שנהפכה לצמיתות לנחש, אומצה על ידי וולדמורט, ושימשה כחיית המחמד שלו, ככלי נשק, ומאוחר יותר גם כהורקרוקס. ראשה נערף על ידי נוויל לונגבוטום במהלך הקרב על הוגוורטס.	מתה
גולגומת	ענק, מנהיג שבט ענקים שנמלטו לאזורים ההרריים, ושוכנע על ידי וולדן מקנייר להצטרף אל אוכלי המוות. גולגומת ציווה על שבטו לעשות כך.	לא ידוע
הסוהרסנים	מצטרפים לשורותיו של וולדמורט בתחילת המלחמה השנייה, ועל כן נוטשים את משמרתם בכלא אזקבאן. לאחר המלחמה אזקבאן מופקע מידי הסוהרסנים.	הוצאו אל מחוץ לחוק.

פולחן אישיות ואידיולוגיה

האידיולוגיה העיקרית של אוכלי המוות מבוסס בעיקרה על פולחן אישיות שמפאר את דמותו של וולדמורט וכן על תפיסות של עליונות וגזענות כלפי מוגלגים ובני מוגלגים.

אוכלי המוות תופסים בדמותו של וולדמורט כדמות נעלה שיש חובה לציית לה ואף להקריב את עצמם למענו. יש להם מקום בהקרבה אישית למען וולדמורט כחלק מפולחן האישיות ולא למען המטרות האידיולוגיות שלהם. הקרבה זו מתבטאת בעיקרה במאסר ממושך בכלא הקוסמים, אזקבאן.

כמו כן, מבחינה האידיולוגית אוכלי המוות תופסים במוגלגים כזן נחות אשר דיכא את הקוסמים ואילץ אותם לרדת למחתרת (ע"ע אלקטו בספר השביעי בתיאור שיעורים שלה על המוגלגים) וכן מביעים סלידה מבני מוגלגים אותם הם תופסים כ"גנבי קסם".

לא ברור אם הם דוגלים בהשמדה של ממש של מוגלגים ובני המוגלגים. מעשי הרצח שביצעו התפרשו כפעולות טרור (ע"ע רופוס סקמג'ר בו הם מאיימים שימשיכו בפעולות שלהם באם לא יקבלו את הדרישות שלהם). וכן הענישה שלהם כלפי בני מוגלגים התבטאה בלקיחת השרביט שלהם ונידוי שלהם מעולם הקוסמים.^[8]

הבחירה בשם נובעת מהמאבק של וולדמורט לחיי אלמוות (ע"ע וולדמורט בספר הרביעי "אני שהרחקתי לכת במסעי בשביל להביס את המוות") ולא מתוך האדרה של המוות. כן יש להם מקום מרכזי להקרבה אישית כחלק מהפולחן האישית, אבל היא מתמקדת לרוב במאסר ממושך בכלא הקוסמים, אזקבאן.^[9]

ככינוי גנאי בפוליטיקה הישראלית

באוגוסט 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל כינתה עדי אנגרט, קצינת בריאות הנפש במיל' בחטיבת אלכסנדרוני, את הציבור החר"דלי-מתנחלי "אוכלי מוות", משום שלטענתה הוא מקדש ומאדיר נקמה ומוות, בעיקר סביב סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני.^[10] המקרה זכה לגינוי מקיף על ידי עמית סגל^[11] ורבים אחרים. מאז משמש הביטוי בשמאל הישראלי ככינוי גנאי לאנשי הציונות הדתית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוכלי מוות בוויקישיתוף