אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו,^[1] 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות בן המאה ה-19. מכונה גם "הגריידיצער" או: "הרב מגריידיץ". היה מראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19, ובשל כך מוגדר לעיתים בהיסטוריוגרפיה של הציונות כאחד ממבשריה.

אליהו גוטמכר

לידה	15 באוגוסט 1796 י"א באב ה'תקנ"ו ממלכת פרוסיה (1750-1801) בורק (אנ'), פרוסיה
פטירה	4 באוקטובר 1874 (בגיל 78) כ"ד בתשרי ה'תרל"ה האימפריה הגרמנית גרץ (אנ'), פרוסיה
תלמידיו	אליהו פלסנר

תולדות חייו

נולד בבורק שבחבל פוזנא בשלזיה להוריו רב שלמה וציפורה^[2] גוטמכר. למד בישיבות שונות בשלזיה, בייחוד בעיר רביץ'. בגיל 19 החל ללמוד בישיבתו של רבי עקיבא איגר בפוזנא. עוד בצעירותו רשם לעצמו חידושים ופלפולים וכך המשיך גם בשנותיו המאוחרות. בעקבות רבו החל לעסוק גם הוא בתורת הנסתר ויצר לעצמו תפיסה מיוחדת על העולם והאדם, עם ישראל והתורה, ארץ ישראל והגאולה.

בשנת 1822 נבחר לרב בפלשן והקים בה ישיבה גדולה. ההערצה אליו הגיעה לשיאה בעיר רבנותו השנייה, גריידיץ (כיום גרודז'יסק (אנ') בפולין) השוכנת בסקסוניה ובקרבת הגבול הפולני שאליה עבר בשנת 1839. הוא השתדל לתת עצה מתאימה לכל אלה שבאו אליו מקרוב ומרחוק או שפנו אליו במכתבים. שיירות שלמות היו נוסעות אליו מערי גרמניה, מפולין ומארצות אחרות כדי לשמוע עצה ולהתברך מפיו. הוא הפך למעין "רבי" חסידי, הנותן תשובות לאלפי אנשים המשכימים לפתחו, מברך כל אדם כפי ברכתו, ועורך שולחנות בשבת, בגרמניה - בה זה לא היה דבר מקובל.^[3]

כשקיבל מאת רבי צבי הירש קאלישר, חברו ללימודים בבית מדרשו של רבי עקיבא איגר, את כתב היד של קונטרסו דרישת ציון המכיל את השקפותיו על הגאולה ויישוב ארץ ישראל, הוא מצא בו חבר להשקפותיו, ואילו הרב קלישר ראה בו מנהיג וגדול תורה. את הערכתו של הרב קלישר לרב גוטמכר הביע באחד ממכתביו:

הגאון הקדוש האלקי מוהר"א גוטמאכר, אשר שקלה נפשו נגד אלפי נפשות בני ישראל, הן בתורה, הן בחסידות, הן בחכמת הקבלה, ואיש מופת הוא.^[4]

יחד עם הרב קלישר הוציא קול קורא למען יישוב ארץ ישראל והקים את חברת ישוב ארץ ישראל. במקביל קנה לעצמו חצר בירושלים, באמצעות הרב יעקב מרדכי הירשנזון (אביו של הרב חיים) ובה הקים בית מדרש בשם "שנות אליהו" ולידו ישיבה וחברת "סוכת שלום ומאור יעקב" ודאג להחזקתם עד יומו האחרון. באותה ישיבה הקדישו תשומת לב מיוחדת ללימוד הקבלה.

נפטר בגריידיץ ב-1874.

השאיר אחריו אוסף של קמיעות^[5] כמו גם ארכיון^[6] הנמצאים בספרייה הלאומית.

על שמו נקרא קיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן.

הגותו

הוא ביסס את שיטתו הקבלית על עקרון לפיו מהווים היהודי, התורה, והאלוהות עצם משולש, שכל כוחו בארץ ישראל, היא מרכז העולם. בעקבות חטאם של ישראל, הם הוטלו לגלות והעצם נפרד ליסודותיו. ברגע שיתאחדו היסודות שנית תבוא הגאולה. החשת הגאולה תלויה בצירוף נפש היחיד מישראל ובריבוי מספרם של הראויים לגאולה.

בניגוד לדעה לפיה גאולת ישראל תבוא באורח ניסי ללא מעורבות אנושית, הדגיש הרב גוטמכר את חובתו של עם ישראל לפעול לגאולתו בדרך הטבע. תפיסה זו, שהייתה חדשנית ביחס למקובל בין רבני תקופתו, בולטת יותר על רקע עיסוקו בקבלה. כך למשל כתב הרב קלישר:

בעוונותינו הרבים טועים רבים בחשבם שיהיו יושבים בחברת השעשועים כל אחד כפי דרכו בביתם, ויפתחו שערי הרחמים פתאם ונעשה מופתים בשמים ובארץ כל ייעודי הנביאים יבואו ויקראו אותם ממקום שבתם, אבל לא כן הוא, אלא... יתד שלא ימוט להגאולה שלמה לקנות שדות בכסף ולהושיב עליה בני עמנו להתפרנס מתבואת הארץ.

— מתוך ספר שיבת ציון של הרב קלישר

לדעתו, העשייה האנושית היא שתעורר את התערבות הקב"ה בהשלמתה של הגאולה. במכתב לרב חיים אלעזר וקס הוא כתב:

אצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שיהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך וגם על פי שכל האנושי הוא כך לעשות לפדות האדמה התחלה אתנו ושוב יגמור ה'. ויש לראות גודל התכלית הזה שהקליפה (היצר הרע) גוברת גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה.

— "נפש חיה" סוף סימן א'

כמקובל ואיש ישועות, מפורסמת וידועה הסגולה מפיו, בהקדמת רבינו לספר בנו ר׳ צבי ב"ר אליהו "קן מפורשת" על מסכת קינים כותב רבינו, שבנו השאיר דבר לדורות, שהצריך איזה ישועה ילמד משנה במספר קנים עם הרב ותוי"ט והפירוש של בנו ״קן מפורשת״, ויעמוד ויתפלל בנוסח התפלה הוא ויהיה לו ישועה, ואם לא יועיל, יעשה כן עד שלשה ימים.^[7]

מכתביו

הרב אליהו גוטמכר הדפיס בחייו מעט מספריו, והשאיר כעשרים כרכים בכתב ידו הכוללים חידושים על הש"ס ופוסקים, פירושים על התורה ונ"ך, דרשות, דרושים על מאמרי חז"ל, ועוד. להלן כתביו שיצאו לאור:

• חידושי רבינו אליהו גוטמכר זצ"ל על ברכות וסדר מועד, מכון ירושלים, תשל"ט, באתר אוצר החכמה
• חידושי רבינו אליהו גוטמכר זצ"ל על יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, מכון ירושלים, תש"מ, באתר אוצר החכמה
• חידושי רבינו אליהו גוטמכר זצ"ל על בבא קמא, בבא מציעא, מכות, שבועות, עבודה זרה, מכון ירושלים, תשס"א, באתר אוצר החכמה
• חידושי רבינו אליהו גוטמכר זצ"ל על בבא בתרא, מכון ירושלים, תשס"א, באתר אוצר החכמה
• אדרת אליהו - חלק ראשון, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ד, באתר אוצר החכמה - שו"ת על אורח חיים ויורה דעה.
• אדרת אליהו - חלק שני, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ד, באתר אוצר החכמה - שו"ת על אבן העזר וחושן משפו ועניינים שונים.
• נר נשמה, תרמ"ה - חידושים על המשנה (וכן במשניות וילנא תרס"ה)
• צפנת פענח, בראדי תשל"ה - ביאור על אגדות רבה בר בר חנה שבמסכת בבא בתרא.
• סוכת שלום, ירושלים תשמ"ג - חיבור בענייני אבלות.
• שלום בפמליה של מעלה, בני ברק תשמ"ח - לתרץ עניינים הנראים בסתירה בדברי הפוסקים.
• מכתב מאליהו, ירושלים תרל"ד - מאמרים בנושאי חיזוק האמונה ומצוות ישוב ארץ ישראל. (באתר הספרייה הלאומית)
• תפילה שחיבר הרב גוטמכר

לקריאה נוספת

• הרב אברהם יצחק ברומברג, הרב אליהו גוטמאכר "הצדיק מגריידיץ", ירושלים: המכון לחסידות, תשכ"ט, באתר אוצר החכמה
• יצחק ניסנבוים, רבי אליהו גוטמאכר, בספרו "הדת והתחיה הלאומית", ע' לב - לז, ורשה תר"פ
• הרב יודל רוזנברג, "דער גריידיצער צדיק", פייטרקוב, 1913, ומאז במהדורות רבות

קישורים חיצוניים

• יצחק ורפל, רבי אליהו גוטמאכר, הצופה, 13 באוקטובר 1944
• דוד הלחמי, רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שי"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• אברהם יצחק ברומברג, הצדיק מגריידיץ, הצופה, 29 בנובמבר 1968
• ד. ח., זכרונות, שערים, 10 באוקטובר 1958
• אליהו גוטמכר (1796-1874), דף שער בספרייה הלאומית