אליוט גולד

אליוט גולד (באנגלית: Elliott Gould; נולד ב-29 באוגוסט 1938) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודי-אמריקאי, שהתפרסם במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר שכיכב במספר סרטי קולנוע מצליחים. בעשורים שלאחר מכן הופיע בעיקר בתפקידי משנה בקולנוע ובטלוויזיה. היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

אליוט גולד
Elliott Gould

לידה	29 באוגוסט 1938 (בן 86) ברוקלין, ארצות הברית
שם לידה	Elliott Goldstein
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית ספר המקצועי לילדים
תקופת פעילות	מ-1964
בן או בת זוג	ברברה סטרייסנד (1963 – 1971)
ילדים	ג'ייסון גולד
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

השנים הראשונות

גולד נולד בשם אליוט גולדשטיין בברוקלין, ניו יורק, נכדם של מהגרים יהודים ממזרח אירופה. אמו, לוסיל, מכרה פרחים מלאכותיים לחנויות, ואביו, ברנרד גולדשטיין, עבד בתחום הביגוד וההלבשה.

קריירה

גולד היה אחד משחקני הקולנוע האמריקאים הבולטים במחצית הראשונה של שנות השבעים. תפקידו המשמעותי הראשון בקולנוע היה בסרטו של פול מזורסקי "בוב וקרול וטד ואליס" (1969), לצדם של נטלי ווד, רוברט קאלפ ודיאן קנון. משחקו בסרט זיכה אותו במועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

ב-1970 שיחק גולד באחד התפקידים הראשיים בסרטו של רוברט אלטמן "מ.א.ש". הסרט זכה להצלחה רבה, הפך עם השנים לסרט פולחן, והוליד בעקבותיו סדרת טלוויזיה מצליחה בעלת אותו שם. גולד גילם בסרט את דמותו של "טראפר ג'ון" מקנטייר, ועל תפקיד זה היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א. גולד המשיך לשתף פעולה עם אלטמן, והופיע בארבעה סרטים נוספים של הבמאי: "שלום לנצח" (1973) בו גילם את דמותו של הבלש פיליפ מרלו, "המהמרים" (1974), נאשוויל (1975) ו"השחקן" (1992) בו הופיע בתפקיד עצמו.

ב-1971 כיכב בסרט "המגע", סרטו דובר האנגלית הראשון של הבמאי אינגמר ברגמן. הסרט נחשב לאחד מסרטיו הפחות מוצלחים של ברגמן, שתיאר את גולד כשחקן שהיה קשה לעבוד עמו.

גולד הנחה את התוכנית "סאטרדיי נייט לייב" שש פעמים בשנים 1975–1980.

הופיע במספר מחזות ומחזות זמר על במות ברודוויי ואוף ברודוויי, בהם "אירמה לה דוס", "I Can Get It for You Wholesale" (שם פגש את ברברה סטרייסנד, שהפכה לאחר מכן לאשתו הראשונה) ו"רציחות קטנות".

בתחילת שנות ה-80 חלה האטה בקריירה שלו, לאחר כמה סרטים בהם השתתף בסוף שנות השבעים, שזכו לביקורות שליליות ונכשלו מסחרית. בעשורים שלאחר מכן הופיע בעיקר בתפקידי משנה בקולנוע ובתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה. בשנים 1984–1985 כיכב בקומדיית המצבים "E/R" (אנ') (לא סדרת הדרמה המצליחה בעלת אותו השם). הסדרה זכתה לרייטינג נמוך וירדה מהמרקע לאחר עונה אחת בלבד. הוא הופיע בתפקיד אורח בעשרים פרקים בסדרה המצליחה "חברים", בה גילם את דמותו של ג'ק גלר, אביהם של רוס ומוניקה גלר. בקולנוע, גולד זכה לשבחים מצד מבקרי הקולנוע על תפקידו כמאפיונר מזדקן בסרטו של וורן בייטי "באגסי" (1991). כמו כן הופיע בתפקיד משנה בסרט המוערך "אמריקה X" ‏(1998), ובתפקיד רובן טישקוף בסדרת סרטיו של סטיבן סודרברג "אושן 11" (2001), "אושן 12" (2004) ו"אושן 13" (2007). בנוסף שיחק בסדרה "לאס וגאס" כרמאי במשחקי פוקר.

הוא גם תרם את קולו לדיבוב מספר סדרות אנימציה, המפורסמת שבהן היא הסדרה זוכת פרס אמי של ערוץ דיסני "קים פוסיבול".

בשנים האחרונות הוא מכהן במועצת המנהלים של גילדת שחקני המסך.

באוקטובר 2009 ביקר בישראל כאורח כבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, שם שימש כיושב ראש חבר השופטים בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי, וכן הוענק לו פרס הפסטיבל על מצוינות בקולנוע. בנוסף, נערכה לכבודו רטרוספקטיבה, בשם "שנות השבעים של גולד", במסגרתה הוקרנו מספר סרטים בהם השתתף^[1].

הופיע כשחקן אורח בפרק החמישי של העונה הראשונה בסדרה "שיטת קומינסקי" אשר הועלתה לשידור ב-16 בנובמבר 2018 בנטפליקס.

חיים אישיים

גולד היה נשוי שלוש פעמים, פעמיים מהן לאותה אישה: בשנים 1963–1971 היה נשוי לברברה סטרייסנד, ונולד להם ילד אחד, השחקן ג'ייסון גולד. בשנים 1973–1976 היה נשוי לג'ניפר בוגרט, ונולדו להם שני ילדים, בן ובת. השניים נישאו שוב ב-1979, אך נפרדו ב-1989.

גולד מצהיר על עצמו כבעל "זהות יהודית עמוקה מאוד"^[2].

פילמוגרפיה נבחרת

• בוב וקרול וטד ואליס (1969)
• המתבגרים (1970)
• מ.א.ש (1970)
• המגע (1971)
• רציחות קטנות (1971)
• שלום לנצח (1973)
• המהמרים (1974)
• המרגלים (1974)
• נאשוויל (1975)
• אני אעשה, אני אעשה ... לעת עתה (1976)
• נוכלים בחוג הנוצץ (1976)
• גשר אחד רחוק מדי (1977)
• קפריקורן 1 (1978)
• הגברת נעלמת (1979)
• מעבר לגשר ברוקלין (1984)
• התמונה הגדולה (1989)
• האחיות לימן (1990)
• באגסי (1991)
• בועטים וצורחים (1995)
• A Boy Called Hate‏ (1995)
• ג'ונס (1996)
• עיר של פשע (1997)
• Camp Stories‏ (1997)
• ביג היט (1998)
• אמריקה X ‏(1998)
• לשחק את מונה ליזה (2000)
• אושן 11 (2001)
• ממלכת החתולים (2002) - דיבוב
• אושן 12 (2004)
• חלון פתוח (2006)
• אושן 13 (2007)
• העסקה (2008)
• Morning ‏(2010)
• התפשטות (2011)
• חיים במאורת השועלים (2013)
• לעוף על זה (2014) - דיבוב
• תולדות האהבה (2016)
• הסודות של אבא (2022) - דיבוב
• איזה אנשים (2023)

טלוויזיה

• אזור הדמדומים (1986)
• Together We Stand / Nothing Is Easy (אנ')11‏ (1986–1987)
• חברים (1994)
• לאס וגאס (2005)
• משפחה בהפלצה (2006)
• הגלימה (2011)
• ריי דונובן (2013)
• עור רגיש‏ (2014)
• מולייני (2014–2015)
• ההורים גרים ממול (2017–2018)
• סנגור במבחן (2022–רץ)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליוט גולד בוויקישיתוף

• אליוט גולד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אליוט גולד, ברשת החברתית אינסטגרם
• אליוט גולד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אליוט גולד, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אליוט גולד, באתר AllMovie (באנגלית)
• אליוט גולד, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• אליוט גולד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אליוט גולד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אליוט גולד, באתר Discogs (באנגלית)
• "האזור של אליוט גולד", האתר הלא רשמי של אליוט גולד
• דניס לים, עכבר העיר אונליין, שלום לתמימות, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2008
• מרב יודילוביץ', מאינגמר ברגמן ל"גבעה 24", ראיון, באתר ynet, 4 באוקטובר 2009
• אורי קליין, עכבר העיר אונליין, אליוט גולד מדבר על אלטמן, ברגמן וסטרייסנד, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2009
• עדה הוז-פלס, ההוא מ"מ.א.ש": אליוט גולד מבקר בישראל, ראיון, באתר nrg‏, 5 באוקטובר 2009
• איריס לקנר, ראיון אישי עם אליוט גולד – אורח הכבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה, iwomem.co.il,‏ 7 באוקטובר 2009
• עמי פרידמן, "התפקיד בסדרה חברים היה זכות", באתר ynet, 4 במרץ 2015