אלי שכטר

קורות חייו

סכם

פרספקטיבה

אלי שכטר נולד בשכונת גבעת עלייה ביפו, להורים ניצולי השואה: יעקב בן העיר ברגסס שבצ'כוסלובקיה וליהודית מרומניה. יעקב ואחיו התאום אפרים, נמנו עם תאומי מנגלה בעת שהיו במחנה ההשמדה אושוויץ. מאושוויץ צעד האב יעקב בצעדת מוות למאוטהאוזן ובהמשך לגונסקירכן, ולבסוף שוחרר על ידי הצבא האמריקני. ההורים עלו במסגרת העלייה ההמונית.

בגיל שמונה בהמלצת חברו רפי זוכר הצטרף אלי שכטר לקבוצת הילדים של מכבי יפו תחת המאמן צ'וצ'קו לוי. בעונת 1975/1976 עלה לקבוצה הבוגרת, ומשחקו הראשון היה בעונה שלאחריה ב-18 בספטמבר 1976. שכטר שיחק בתפקיד הקשר ואחד ממשחקיו הבולטים היה ב-27 בינואר 1979, עת כבש את שער הניצחון במשחקה של מכבי יפו מול מכבי תל אביב אשר הסתיים בתוצאה 3–4 ליפו.^[1] באותה העונה זכתה מכבי תל אביב באליפות המדינה בכדורגל. ב-1980 נפצע שכטר בברכו ונעדר כארבעה חדשים מהמגרשים. עונת 1984/1985 תחת המאמן מרדכי שפיגלר הייתה האחרונה במכבי יפו, ומשחקו האחרון בה היה ב-25 במאי 1985.

בעונת 1985/1986 עבר לשחק בהפועל ירושלים. במחזור ה-15 הושאל להפועל תל אביב עד לסיום העונה. לאחר כחודש וחצי, נפצע כאשר קרע את שריר הירך האחורי, וסיים את העונה. עם זאת, זכה עם קבוצתו באליפות המדינה בכדורגל. בעונת 1986/1987 שב לשחק בקבוצת הפועל ירושלים ובה שיחק עוד 2 עונות. בהמשך שיחק עונה אחת בשורות הפועל באר יעקב תחת המאמן משה אוננה. לאחר עונה זו פרש ממשחק פעיל.

בין השנים 1975–1977 שיחק בנבחרת הכדורגל של פיקוד מרכז ביחד עם אריה חביב וחנן אזולאי וזכה עימה שלוש שנים ברציפות באליפות צה"ל בכדורגל.^[2] בין השנים 1976–1979 שיחק בנבחרות הצעירות של ישראל ובכלל זה ב-25 בינואר 1977 במשחק בו גברה הנבחרת הצעירה על נבחרת יוון 0–2. שכטר נכלל בסגל המורחב של נבחרת ישראל בכדורגל תחת עמנואל שפר בקדנצייה השנייה שלו כמאמן הנבחרת.^[3]

לאחר סיום הקריירה פתח שכטר חנות תכשיטים בלוד. שכטר מתגורר בשוהם, נשוי לשרי, והם הורים לשלושה ילדים וסבים לנכדים.

Remove ads

קורות חייו

הישגים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on