אסטלי קופר

סֶר אֶסְטְלִי פֶּסְטוֹן קוּפְּר (באנגלית: Sir Astley Paston Cooper, 1st Baronet‏; 23 באוגוסט 1768 – 12 בפברואר 1841) היה מנתח ואנטומיסט בריטי, שתרם תרומות לאוטולוגיה (אנ') (רפואת האוזניים), כירורגיית כלי דם, האנטומיה והפתולוגיה של בלוטות החלב והאשכים, והפתולוגיה והניתוח של הבקע.^[1]

אסטלי פסטון קופר
Astley Paston Cooper

דיוקן של אסטלי קופר. צויר על ידי תומאס לורנס, סביב 1830
לידה	23 באוגוסט 1768 נורפוק, הממלכה המאוחדת
פטירה	12 בפברואר 1841 (בגיל 72) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
תארים	ברונט
בן או בת זוג	Anne Cocks (12 בדצמבר 1791 – ?) Catherine Jones (5 ביולי 1828 – ערך בלתי־ידוע)
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית ברונט מדליית קופלי (1801) אביר הצלב הגדול של מסדר הגואלפים (1836)

פסלו של אסטלי קופר בקתדרלת סנט פול

ביוגרפיה

קופר נולד בברוק הול (אנ') בנורפוק ב-23 באוגוסט 1768 והוטבל בכנסיית הקהילה ב-9 בספטמבר. אביו, ד"ר סמואל קופר, היה כומר של הכנסייה האנגליקנית; אימו, מריה סוזנה ברנסבי (אנ') הייתה מחברת של מספר רומנים. בגיל שש עשרה הוא נשלח ללונדון והופקד תחת הנרי קלין (אנ') (1750–1827), מנתח בבית החולים סיינט תומאס. מהתחלה הוא התמסר ללימודי האנטומיה, והייתה לו הזכות להשתתף כמאזין בהרצאותיו של ג'ון האנטר (אנ'). ב-1789 הוא מונה למדגים של אנטומיה בבית החולים סיינט תומאס, שם ב-1791 הפך למרצה משותף עם קלין לאנטומיה וכירורגיה, ובשנת 1800 מונה למנתח בבית החולים גאי'ס (אנ') עם מות דודו, ויליאם קופר.^[2]

בשנת 1802 קיבל קופר את מדליית קופלי בגין שני מאמרים שנקראו בפני החברה המלכותית של לונדון על הרס עור התוף ונבחר לעמית של אותה חברה באותה שנה. ב-1805 הוא לקח חלק פעיל בהקמת האגודה הרפואית והכירורגית של לונדון (אנ'), ובשנת 1804 פרסם את החלק הראשון, וב-1807 את החלק השני, חלק מעבודתו הגדולה בנושא הבקע, שהוסיפה במידה רבה כל כך למוניטין שלו, בשנת 1813 עלתה הכנסתו המקצועית השנתית ל-21,000 לירות שטרלינג. באותה שנה הוא מונה לפרופסור לאנטומיה השוואתית בקולג' המלכותי לכירורגים של אנגלית (אנ') והיה פופולרי מאוד כמרצה.^[2]

בשנת 1817 קופר ביצע את הניתוח המפורסם שלו של קשירת אבי העורקים הבטני לטיפול במפרצת; ובשנת 1820 הוא הסיר ציסטה חלבית (אנ') נגועה מראשו של ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת. כחצי שנה לאחר מכן קיבל תואר ברונט, שמכיוון שלא היה לו בן, אמור היה התואר לעבור לאחיינו ובנו המאומץ, אסטלי קופר.^[2] הוא מונה למנתח הראשי של ג'ורג' הרביעי ב-1828.^[1] הוא כיהן כנשיא הקולג' המלכותי לכירורגים של אנגליה ב-1827 ושוב ב-1836, והוא נבחר לסגן נשיא החברה המלכותית ב-1830.^[2] בשנת 1821, הוא נבחר כחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים. הוא מת ב-12 בפברואר 1841 בלונדון, והוא קבור, על פי בקשתו, בקריפטה של הקפלה של תומאס גאי, ברחוב סנט תומאס (באתר המשותף כעת לקינגס קולג' לונדון ולבית החולים גאי'ס). פסל בדמותו שהכין אדוארד הודג'ס ביילי הוצב בקתדרלת סנט פול.

קופר גר בבית גדברידג' (Gadebridge House) בעיירת השוק המל המפסטד (אנ').^[3] בשל השפעתו, וגם בלחץ תושבים אחרים, השתדלנות הנמרצת שלו הבטיחה שקו הרכבת הראשי של לונדון לבירמינגהם נבנה מדרום לעיירה במקום דרכה, מסלול טבעי יותר. זה הוביל לכך שלאזרחי המל המפסטד לא הייתה תחנת רכבת בעירם.^[4]

כיום קופר זכור באזור עם מספר שמות רחובות מקומיים (אסטלי קופר פלייס בכפר הולדתו, ברוק, בנורפוק), (הרחובות אסטלי ופסטון בהמל המפסטד), ובית הספר אסטלי קופר, לשעבר גרובהיל בית הספר, שנקרא על שמו ב-1984.

עבודות

בתחום כירורגיית כלי דם ומחזור הדם המוחי (אנ'), קופר היה הראשון שהדגים בניסוי את ההשפעות של קשירה דו-צדדית של עורקי הצוואר בכלבים והציע טיפול במפרצת על ידי קשירת כלי הדם. ב-1805 פרסם בכרך הראשון של טרנזקציות רפואיות-כירורגיות, תיאור של ניסיונו לקשור את העורק התרדמני לטיפול במפרצת בחולה. בשנת 1808 הוא ניסה את אותו הדבר עם עורק הכסל החיצון עבור מפרצת במפשעת ובשנת 1817 הוא קשר את אבי העורקים עבור מפרצת בעורק הכסל החיצון.^[2]

קופר היה אנטומיסט וזיהה כמה מבנים אנטומיים שלא תוארו בעבר, שרבים מהם נקראו על שמו.

רבים מדגימות הניסוי והניתוח המקוריות של קופר מוחזקים כעת באוספים של מוזיאון גורדון לפתולוגיה (אנ').

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסטלי קופר בוויקישיתוף

• אסטלי קופר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Sir Astley Paston Cooper, 1st baronet – From Whonamedit? site
• Astley Paston Cooper biography. WhoNamedIt.
• Sir Astley Paston Cooper History of Surgeons from surgeons.org.uk.
• Sir Astley Cooper. Surgical-Tutor.
• On the anatomy of the breast, 1840. Digital reproduction of the book.
• "Archival material relating to Astley Cooper". UK National Archives.