שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אספרטם
ממתיק מלאכותי נפוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אספרטם או אספרטיים הוא שמו של ממתיק מלאכותי, המבוסס על האסטר המתילי של דו-פפטיד המורכב מחומצה אספרטית ופנילאלנין. אספרטם מתוק מסוכר פי 180 בערך. הוא משמש כתחליף לסוכר במאכלים ובמשקאות מסחריים רבים ברחבי העולם, בעיקר במשקאות דיאטטיים כתוסף מזון ומסומן כ-E951. אספרטם הוא מולקולה כיראלית ורק אננטיומר אחד הוא הממתיק, בעוד שלאננטיומר השני יש טעם מר.
בעיכול, האספרטם מתפרק לחומצות האמינו המרכיבות אותו ומתנול. האספרטם אינו מתאים לאפיה ממושכת משום שהוא עשוי להתפרק בתגובת הידרוליזה ולאבד ממתיקותו. מידת הפירוק עולה עם הטמפרטורה, משך האפייה וה־pH של המזון (האספרטם יציב בערכי pH 3-4 יותר מבסביבה בסיסית).[1] בחימום ל-196°C האספרטם מאבד מתנול והופך ל-(2,5-Diketopiperazine).
Remove ads
היסטוריה
האספרטם התגלה בשנת 1965 על ידי ג'יימס שלאטר,[2] כימאי שעבד בחברה האמריקאית (G.D. Searle, LLC) וסינתז את החומר כשעבד על תרופה נוגדת אולקוס.
בשנת 1974 אושר האספרטם לראשונה לשיווק על ידי ה-Center for Food Safety and Applied Nutrition-FDA, ב-1980 הוא נאסר לשימוש עקב חשד להשפעה שלילית על המוח, בעקבות מחקרים שנערכו על עכברי מעבדה וב-1981 הוא שוב אושר לשימוש. באותה שנה מינה נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן את ארתור הוּל הייס (Arthur Hull Hayes) כממונה על ה-FDA. הייס שהתבסס על מידע חדש ממחקר יפני,[3] אישר מחדש עוד באותה השנה את הממתיק לשיווק בארצות הברית להמתקה של מוצרים יבשים. בשנת 1983 אישר ה-FDA את השימוש באספרטם במשקאות מוגזים ובשנת 1993 אושר לשימוש במשקאות אחרים ובמוצרי מאפה. בשנת 1996[4] הוסרו כל ההגבלות לגבי השימוש באספרטם בארצות הברית.[5][6][7] הפטנט על אספרטם פג בשנת 1992.
Remove ads
בטיחות
סכם
פרספקטיבה
האספרטם נחשד בגרימת מגוון רחב של בעיות בריאותיות, חרף העובדה שהראיות המדעיות מצביעות על כך שהוא בטוח לשימוש, במסגרת המינון המומלץ.[8] הצריכה היומית לאדם המוגדרת בטוחה לפי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) היא 50 מ"ג לק"ג משקל גוף לאדם ליום ולפי מנהל בטיחות המזון של האיחוד האירופי, ה-EFSA (European Food Safety Authority), הגבול הוא 40 מ"ג לק"ג משקל גוף לאדם ליום.[9] ריכוז חומצות האמינו המרכיבות את האספרטם (חומצה אספרטית ופנילאלנין) בדם בעקבות צריכת אספרטם בכמות המרבית המומלצת, אינה עולה על ריכוזן בדם בעקבות ארוחה. כמויות אלו נמוכות משמעותית מצריכת האספרטם גם על ידי צרכנים כבדים של משקאות ממותקים. מפרוק האספרטם בפחית משקה ממותק המכילה 350 מ"ל מקבל הגוף כ-18 מ"ג מתנול הרעיל למערכת העצבים ובפרט לעצב הראיה. עם זאת כמות מתנול זו נמוכה משמעותית מהכמות הנחשבת לרעילה ונמוכה גם מכמות המתנול במיצי פירות בנפח דומה: 23 מ"ג מתנול במיץ תפוזים, 29 מ"ג במיץ תפוחים ולמעלה מ-100 מ"ג במיץ עגבניות.[10] חשיפה אקוטית או כרונית לאספרטם או תוצרי הפירוק שלו על חיות מעבדה שונות (עכברים, חולדות, אוגרים וכלבים) לא גרמה נזקים בריאותיים בכמויות הנמוכות מ-40 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום.[9] גם מחקרים אפידמיולוגים לא הראו עליה בתחלואה אצל צרכני אספרטם.[10]
חומצת האמינו החיונית פנילאלנין המרכיבה את האספרטם מהווה סיכון בריאותי לסובלים מהמחלה התורשתית פנילקטונוריה. בנשאי המחלה נוצר אנזים פגום ולכן חל עיכוב בהמרת הפנילאלנין לטירוזין. כתוצאה מכך נגרמת הצטברות של פנילאלנין הגורמת להפרעות נאורולוגיות. אנשים הסובלים מפנילקטונוריה נדרשים להימנע ממזונות עשירים בפנילאלנין. בעקבות זאת, נחקק בישראל ב-2018 חוק המחייב את היצרנים להדפיס אזהרה על אריזות מוצרים המכילים אספרטם.[11]
בשנת 2021 מנהל בטיחות המזון של האיחוד האירופי זיהתה את הצורך בהערכת ייתכנות גנוטוקסית (Genotoxicity) של שני ממתיקים מקבוצת האספרטם: מלח של אספרטם (E962) אצסולפאם-K ודריווט של אספרטם (E 961) (Neotame).[12]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- אשר לין, האם אספרטיים באמת מסרטן?, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 ביולי 2023
- אספרטם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads