שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

הארכיון הציבורי הגדול של הקולנוע הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושליםmap
Remove ads

ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל. זהו הארכיון הגדול ביותר בישראל. שמורים בו כ-12 אלף עותקים מקוריים של חומר תיעודי ויצירות מהקולנוע הישראלי והארצישראלי, וכ-32 אלף גלגלים של עותקי הקרנה מהארץ ומהעולם. אוספי הארכיון מכילים יותר מ-4,000 שעות יצירה ישראלית ויהודית מסוף המאה ה-19 ועד ימינו[1], כולל עותקים יחידים בעולם[2]. הארכיון פתוח להפקדת אוספים וחומרים אודיו-ויזואליים נוספים שיש בהם עניין לציבור.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...
Remove ads

היסטוריה

ארכיון הסרטים הישראלי הוקם ב-1963 על ידי ליה ון ליר. עם הקמתו הצטרף הארכיון לפדרציה הבין-לאומית של ארכיוני קולנוע – FIAF (אנ').

Thumb

בתחילת דרכו פעל הארכיון מביתה של ון ליר בחיפה, וכלל בעיקר קולנוע בין-לאומי. בהמשך עברה ון ליר לתל אביב והארכיון עבר איתה. ב-1973 הועבר באופן קבוע לבית אגרון בירושלים, משכנו הראשון של סינמטק ירושלים. ב-1984, כשעבר הסינמטק למתחם הנוכחי שלו בדרך חברון, הועבר לשם גם הארכיון.
ב-1999 חוקקה הכנסת את חוק הקולנוע[3], המחייב את מפיקיו של כל סרט הנתמך על ידי אחת מקרנות הקולנוע הישראליות להפקיד עותק ממנו בארכיון ציבורי. ארכיון הסרטים הישראלי הוא המוסד העיקרי שבו נשמרות יצירות קולנוע ישראליות.
ב-2016 החל צוות הארכיון בפרויקט דיגיטציה רחב היקף שמטרתו שימור דיגיטלי של אלפי סרטים והנגשתם לצפייה מקוונת. עד 2020 סרטי הארכיון היו נגישים לקהל הרחב אך ורק באמצעות הקרנות בבתי קולנוע, בסינמטקים ובעמדות הצפייה האישיות בבניין הסינמטק. ב-2020 הושק אתר ארכיון הסרטים הישראלי, המאפשר צפייה מקוונת באלפי שעות של תיעוד היסטורי וקולנוע ישראלי עלילתי ותיעודי. באתר ניתן לצפות בלמעלה מ-10,000 קטעי ארכיון ולמעלה מ-500 סרטי קולנוע[1][4].

Remove ads

תפקידיו של הארכיון

תפקידיו העיקריים של הארכיון:

  • שימור אנלוגי של סרטי פילם (מסוגים שונים כגון פילם 16 מ"מ, 35 מ"מ, קלטות בטא, יו-מטיק (אנ') ועוד).
  • שימור דיגיטלי של סרטים שהופקו בישראל.
  • הנגשה לציבור הרחב של המורשת האודיו-ויזואלית הארצישראלית והישראלית.
  • סיוע לתחקירנים באיתור חומר למחקרים ולהפקת סרטים וסדרות טלוויזיה.
  • פעילות לאיתור והשבה של נגטיבים מקוריים של הפקות ישראליות הנמצאים במעבדות בארץ ובחוץ לארץ.
  • הפקת רסטורציות דיגיטליות לסרטים נבחרים.
  • השאלת עותקי הקרנה של סרטים מהאוסף לפסטיבלים וסינמטקים בישראל ומחוצה לה.
Remove ads

האוספים השמורים בארכיון

סכם
פרספקטיבה
Thumb
סלילי צלולואיד בארכיון

אלה אוספי המורשת ההיסטורית והתרבותית שהארכיון מופקד על שימורם והנגשתם:

Remove ads

מדיה ושימור (דיגיטציה)

סכם
פרספקטיבה
Thumb
מעבדות הדיגיטציה בארכיון

הרוב המוחלט של אוספי ארכיון הסרטים הישראלי, כ-4,000 שעות תוכן השוות באורכן לשני מיליון מטר פילם, מורכב מסרטים אנלוגיים שאינם זמינים לצפיית הציבור הרחב. מאז הקמתו עוסק הארכיון בשימור והפקת רסטורציות של קלאסיקות קולנועיות ישראליות משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.

ב-2016 הושק בארכיון פרויקט דיגיטציה רחב היקף שמטרתו הנגשה של אלפי סרטים לצפייה מקוונת. היעד המרכזי של הפרויקט הוא שימור נכסי המורשת האודיו-ויזואלית הישראלית לדורות הבאים והנגשתם לקהלים שונים – חוקרים, אנשי מקצוע מתעשיית הקולנוע והציבור הרחב. חמש השנים הראשונות של הפרויקט תוקצבו ב-25 מיליון שקל[5].

באוגוסט 2020 השיק הארכיון פלטפורמה דיגיטלית[6], המנגישה לקהל הרחב מאות סרטים ישראליים שנסרקו ברזולוציה גבוהה. הפלטפורמה מורכבת מחלק היסטורי, הכולל אלפי קטעי תיעוד של המציאות הישראלית מראשית היישוב עד שנות ה-60 של המאה ה-20; ומחלק אמנותי, הכולל מאות סרטים עלילתיים ותיעודיים ארוכים וקצרים.

הצוות

צוות ההקמה של הפלטפורמה כלל את ד"ר נועה רגב, שכיהנה כמנכ"לית הסינמטק בעת הקמת הפרויקט; מאיר רוסו, מנהל הארכיון; הילה אברהם, מנהלת פרויקט השימור והדיגיטציה; הילה שטרית, מנהלת ההנגשה לקהל הרחב; הדר מילר, המנהל הטכנולוגי; ומיכאל גולן, המעצב הגרפי. מרט פרחומובסקי שימש כמנהל התוכן של הפרויקט עד נובמבר 2019.
מנהלי הארכיון לדורותיהם: צח לוי, צור והב ומאיר רוסו (כיום).

השלבים בפרויקט הדיגיטציה

  • הקמת מערך סריקה הראשון מסוגו בישראל.
    ב-2017 הוקמה בארכיון מעבדה מקצועית לדיגיטציה איכותית של סרטי פילם. תהליך הסריקה החל מסריקת סרטים מהעשורים הראשונים של הקולנוע (סרטים נבחרים מהשנים 1896–1955)[7].
  • הקמת מערכת שימור דיגיטלי.
    המערכת משלבת אחסון וניהול נכסי מדיה וקיום בדיקות מערכתיות אוטומטיות המוודאות את שלמות הקבצים הדיגיטליים.
  • הקמת מערכת תחקיר וקטלוג.
    כל קובץ עובר תחקיר היסטורי שבמסגרתו מתבצע זיהוי ותיוג של מקומות, אישים ונושאים, כדי לאפשר חיפוש ואיתור.
  • הקמת פלטפורמת הנגשה,
    כולל הקמת ממשק צפייה מקוון בקטעי סרטים ובניית מנוע חיפוש ידידותי המותאם לקהלים שונים. עבודת ההנגשה כוללת גם עבודה משפטית מול בעלי הזכויות.
Remove ads

מאוצרות הארכיון

קישורים לצפייה בסרטונים נבחרים בארכיון.

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads