אתיקה משפטית

בעולם, וגם בישראל, קיימים כללי אתיקה משפטית, אשר תפקידם להסדיר את עבודת עורכי הדין - את היחסים בינם לבין עצמם, ובינם לבין לקוחותיהם, לבית המשפט ולציבור בכללו. כשגם השופטים, הדיינים והרשמים מחויבים בכללי אתיקה משלהם.

אתיקת עורכי הדין

ערכים מורחבים – לשכת עורכי הדין בישראל, עורך דין, נוטריון

לכללי האתיקה של עורכי הדין בישראל חשיבות עליונה לשמירה על התנהלות תקינה של עורכי הדין בישראל. הם שומרים על כבודו ויוקרתו של מקצוע עריכת הדין, באמצעות התקנת כללים ובאמצעות הקמת מוסדות לטיפול בענייני אתיקה. לשכת עורכי הדין פועלת גם להסדרת היחסים בין עורך הדין לבין סביבתו, בסביבה עתירת חיכוכים.

מוסדות לשכת עורכי הדין הדנים בנושאים של אתיקה מקצועית ומשמעת עוגנו בחוק לשכת עורכי הדין.

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין^[1]

בכל מחוז, על פי חלוקת המחוזות המשפטיים בישראל, קיימת ועדת אתיקה, אשר דנה בתלונות שהוגשו כנגד עורכי דין הפועלים באותו מחוז. ועדת האתיקה בוחנת האם התקיימה עבירת משמעת לפי כללי לשכת עורכי הדין וחוק לשכת עורכי הדין.

החלת כללי אתיקה של עורכי דין

נכון ליוני 2022 רשומים בישראל 93 אלף עורכי דין (בעלי רישיון), מתוכם 76 אלף רשומים כפעילים^[2]. מפאת חשיבות המקצוע והשפעתו על כל תחומי החיים, עלה צורך להסדיר באמצעות חקיקה את היחסים בין עורכי הדין לבין עצמם, בינם לבין לקוחותיהם, ובינם לבין בית המשפט.

בשנת 1986 הותקנו כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986^[3], מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961^[4], אשר נועדו להסדיר את האתיקה של עורכי דין בישראל.

מדי שנה (ולפעמים מספר פעמים בשנה) מפרסמת לשכת עורכי הדין "ביטאון אתיקה מקצועית", אשר כולל החלטות חדשות בתחום האתיקה.

תפקיד בית הדין המשמעתי^[5]

בית הדין המשמעתי דן בעבירות משמעת שהוגשו כנגד עורכי דין, והרכבו מופיע בחוק לשכת עורכי הדין^[6]. בית הדין יכול להטיל עונשים וסנקציות על עורכי דין שפעלו בניגוד לכללי הלשכה וחוק לשכת עורכי הדין, כגון הפקעת חברותו של עורך דין בלשכה, השעיית עורך דין מעיסוק במקצוע לזמן מסוים, תשלום קנסות כספיים וכיוצא בזה.

כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין

יחסים שבין עורך דין ללקוחו

היחסים בין עורך הדין ללקוחו חייבים להיות יחסי אמון מוחלטים, לאור חשיבות העניינים בהם עוסקים עורכי הדין. לשם כך הוסדרו כללי האתיקה, אשר מבטיחים, בין השאר, שמירה מרבית על האמון שחש לקוח כלפי עורך דינו.

כלל אחר מחייב מניעת ניגוד עניינים בין עורך הדין ללקוח שלו, בין אם מקורו בעניין אישי של עורך הדין, ובין אם הוא נובע מייצוג של אדם אחר. כללי לשכת עורכי הדין קובעים כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא.."^[7]. לנושא זה חשיבות רבה, כיוון שמצב של ניגוד עניינים עלול לשתק על עבודתו של עורך הדין, לחבל בעבודתו או לפגוע באפקטיביות שלו כלפי לקוחו.

ישנם כללים אשר מסדירים את אופי ההתקשרות בין עורך דין ללקוחו, לרבות הסדרת אופן הפסקת התקשרות. עורך דין אשר מעוניין להפסיק ייצוגו של לקוח, עליו לעשות זאת בצורה המוסדרת בכללי האתיקה ובאופן שישמור על כבוד המקצוע וזכויות הלקוח.

כללי האתיקה עוסקים בענייני כספים. הם קובעים כי שכר טרחת עורך הדין צריך שיינתן בכסף בלבד (או באחוזים מהתביעה). הם גם מחייבים את עורך הדין לנהל את כספי הלקוח, אשר הופקדו אצלו, בחשבון נפרד וקובעים באילו תנאים יוחזרו הכספים ללקוח.

אחד מכללי האתיקה החשובים ביותר של עורכי הדין בישראל, מתייחס לחובה לשמור על חיסיון עורך דין-לקוח (סודיות). כלל זה חל גם על העובדים במשרד עורכי הדין. חובת הסודיות מבטיחה ללקוח כי במידע שהוא משתף עם עורך דינו, לא ייעשה בעתיד שימוש כנגדו. כלל זה חשוב גם מבחינת האפקטיביות של יחסי עורך דין-לקוח.

חסיון עורך דין-לקוח

פרק 8 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מחייב סודיות "עורך-דין; לקוח" כפי שבא לידי ביטוי גם בסעיף 48 ל"פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971" כזכות לפרטיות. במידה ולא מדובר בלקוח החוק אינו מחייב חסיון במידע שנמסר.

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם."

אסור לעורך דין לעשות שימוש בידיעה או שהגיעה אליו דרך לקוח, אלא אם יש לו אפשרות להגיע למידע ללא מאמץ מיוחד.

לפי "כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי דין), תשל"א-1971" עורך דין מחויב לשמור חומרים ארכיוניים בנוגע לתיקים שהיו בטיפול עד חמש שנים ממועד סגירת התיק או ממועד סיום ההליכים המשפטיים. במקרה של פירוק שותפות בין עורכי דין, כל עורך דין מחויב לשמור על מסמכי התיקים שנגעו אליו אישית. טרם השמדת המסמכים הארכיוניים שנגעו לתיק, עורך דין מחויב לשלוח ללקוח או ליורשיו על כוונתו והאם הם מעוניינים לקבל את המסמכים "בחזרה, להעתיקו או לצלמו". פרט לצוואות ו"מסמכים אחרים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש או מכללא, בשביל הלקוח או בשביל אחר."

סעיף 88 "חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961" מאפשר לעורך דין לעכב בידיו "כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח... נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח", מלבד: כספים שהועברו כפיקדון או בתור נאמן שאינם עבור ולטובת הלקוח בלבד כמו מזונות לאשה ולקטינים. זאת בלבד "שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור."

למתן ייצוג משפטי בתביעות אזרחיות למעוטי אמצעים, שידם אינה משגת לשלם שכר טרחת עורך דין, מפעילה לשכת עורכי הדין את מיזם "שכר מצווה", שבו מעניקים עורכי דין שירות פרו בונו (ללא תשלום) למעוטי אמצעים.^[8] "חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972" מאפשר ייצוג משפטי למעוטי יכולת דרך לשכות הסיוע המשפטי, שם התשלום לעורכי הדין נעשה דרך הלשכות מתקציב המדינה לאחר בקשה בכתב לסיוע משפטי, לאחר מינוי עורך דין מחויב בטיפול בתיק אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו.

שמירה על כבוד המקצוע ויחסים שבין עורך דין לחברו

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) מתייחסים, בין השאר, לשמירה על כבוד המקצוע. יש הסבורים כי הסיבה לכך היא ירידת קרנו של מקצוע עריכת הדין, או החשש לירידה כזו, ויש המייחסים זאת להיותו של כבוד המקצוע חלק אינטגרלי מחשיבותו. על עורך הדין חלה חובה לנהוג בכבוד ובאופן "חברי" כלפי הצד שכנגד. לדוגמה: מניעת דחיית מועד דיון לבקשת הצד השני, מטעמים של התנכלות או חוסר התחשבות, היא עבירה אתית. כמו כן, חלה עליו חובה לנהוג בדרך ארץ כלפי חברו, ובאופן שלא יבזה את כבוד המקצוע. נאסר על עורך דין לאיים על לקוחו של הצד שכנגד, או לפנות אליו ישירות, שלא באמצעות עורך דינו. בנוסף, עורך דין שקיבל לטיפולו עניין שטופל קודם לכן על-ידי עורך דין אחר, עליו ליידע את עורך הדין הקודם שטיפל בתיק, כי התיק הועברת אליו.

כללים שונים נועדו לשמור על כבוד המקצוע, ביניהם הדרישה כי פגישה בין עורך דין ללקוחו תתקיים במשרדו של עורך הדין או במקום הולם^[9], ייחוד משרדו של עורך הדין לפעילות משפטית בלבד, דרישה כי שכר הטרחה ישולם בכסף, ולא באמצעות תמורה אחרת שאינה כספית, וכן הסדרת אופן הפרסום של משרד עורכי דין, באופן שהפרסומת לא תהווה פגיעה בכבוד וביוקרת המקצוע.

"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986" מחייבים עורך דין המעסיק עובדים בחיובם גם כן לשמירה על סודיות מקצועיות הקשורה לתיקי לקוחות; איסור הקלטת לקוחות ללא אישורם; חובת עורך דין להודיע לבית המשפט על הקלטת דיון; איסור שימוש בהקלטה שנעשתה ללא אישור; חובת כיבוד ו"דרך ארץ" כלפי הצד שכנגד; איסור שימוש באיומים; איסור גילוי אמצעי הלקוח למימוש וביסוס ההגנה או התביעה; חובת הפניית תשומת לב הצד שכנגד להוראות כל דין; פנייה לצד שכנגד רק דרך העורך דין המייצג; קיום פגישות או שיח בין הצדדים אלא רק בדיון באותו ענין ובנוכחות עורך הדין המייצג; חובת מסירת העתקים בענייני שהם חובה לעורך הדין של הצד שכנגד; איסור על עורך דין להעלות בכתב או בעל פה טענה עובדתית או משפטית שהוא יודע שאינה נכונה; איסור התניית תשלום לעד או מומחה על בסיס תוצאות משפט; איסור על עורך דין להעיד בתיק בו הוא מייצג; איסור עורך דין לקיים מגע עם עד שנמצא בהליכי עדות עם הצד שכנגד; איסור על עורך דין בחקירה נגדית לשאול שאלות מהימנותו עד העללות להטיל דופי אופי "אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר להאמין שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות"; איסור על עורך דין לתת הלוואה או טובת הנאה אחרת כדי לקבל עבודה.

יחסים שבין עורך דין לבית המשפט

עורך דין חייב בשמירה על כבודו של בית המשפט, ואי שמירה על כבודו עלולה לעלות לעורך הדין "ביוקר", לרבות אישום בביזיון בית המשפט הקבוע בחוק העונשין. על עורך דין חל איסור להטעות את בית המשפט בעובדות לא נכונות, בחצאי אמיתות, בפסיקה לא מעודכנת ועוד.

עמידה בכללי האתיקה

ראו גם – בתי המשפט בישראל

עיקרי כללי האתיקה החלים על עורכי הדין בישראל מצוינים בפרק 6 של חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ו"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986" ומחייבים בעיקר על שמירה על טוהר, רמה וכבוד המקצוע; איסור להיות במעמד ניגוד עניינים בתיק, עבודה או עיסוק נוסף (כללי העיסוק הנוסף מוסדרים ב"כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), תשס"ג-2003"); איסור לקחת תיק לייצוג בו כבר מונה שופט שלעורך דין ניגוד עניינים עמו; חובת מילוי התפקיד לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וסיוע לבית המשפט לעשות משפט; פרסום עצמי מקצועי ללא פגיעה או הטעית הציבור בו (כללי הפרסום מפורטים ב"כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001"); אי קיום שידול לצורך השגת עבודה; איסור על עורך דין לקיים שותפות חוזית או שיתוף הכנסות עם אדם שאינו עורך דין מוסמך מורשה וחוקי בישראל, מלבד ירושים חוקיים בסייג סעיפי "כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), תשע"ו-2016"; איסור לקיים עבירה ולהיות מורשע במשפט פלילי בעניין שיש בו משום קלון; מעבר על כללי שכר טרחה.

"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986" מוסיפים "חובת ייצוג לקוח בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט." בנוסף ל: משרד או מקום ייעוץ מקצועי מכובד; שימוש בלעדי במשרד עורכי הדין למטרות מקצועיות הקשורות לעריכת דין בלבד; חובת ייחוד ושימוש במשרד אחד קבוע ייעודי לכל עורך דין; חיוב לקבל שכר טרחה בתשלום כספי בלבד, אחוזים מפיצויים על תיק או זכויות שותף (מניה, כתב אופציה או ניר ערך כבעל זכויות בתאגיד); איסור להיות ערב בעניין שבטיפולו כעורך דין; איסור להיות נהנה, פרט לשכר טרחה, בענין שהוא משמש בו נאמן, מפרק, מנהל עזבון או כונס נכסים; חובת החזר תשובה בפרק זמן סביר על סירוב טיפול בפנייה לסיוע משפטי; הפסקת טיפול עורך דין במקרה לקוח תאופשר רק במקרי חילוקי דעות מול לקוח בנוגע לאופן הטיפול, מניעה מבחינה חוקית או אתית מקצועית, בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או "מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול"; במקרה של הפסקת טיפול במקרה לקוח חלה על העורך דין החובה, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בענייניו של לקוחו; היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק; תוספת בנוגע לניגוד עניינים בייצוג או המשך ייצוג לקוח "אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת"; ייצוג בעלי אינטרסים נוגדים; לקוח עורך דין לא ייצג בעל ניגוד עניינים מול העורך דין הקבוע שלו; טיעון נגד או ייצוג אדם שטוען לבעייתיות כשרות מסמך או עסקה שאותו עורך דין ערך, השתתף בעריכה, שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה. "כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), תשמ"ט-1988" מחייב כללי אתיקה בהתייחס לעורכי דין המשמשים גם כדירקטוריונים.

"כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט), תשס"ו-2005" מסדירים את ככלי הלבוש המחייבים בבית משפט את עורכי הדין.

לפי סעיף 63 ל"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961" ועדת האתיקה הארצית, המחוזית, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה רשאים להגיש קובלנת אתיקה מקצועית על עורך דין לבית הדין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר. קביעת פומביות וחשיפת פרטי הדיון לציבור תיקבע על פי סעיפים 65 ו-69 ל"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961". בין העונשים שיכולה ועדת האתיקה להחיל נמנים: אזהרה, נזיפה, קנס (בגובה של עד 25,00 ש"ח), השעיה לתקופה של עד 10 שנים, ביטול הרישום ללשכה ואפשרות המשך עיסוק כעורך דין, השעיה על תנאי, החזרת שכר טרחה, תשלום פיצויים למתלונן או לנפגע (בגובה של עד 25,00 ש"ח), תשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם.

"כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015" מסדירים את כללי הגשת תלונות על עורכי דין והליך התלונה על עורך דין - על ידי מיוצג או צד שלישי.^[10]

כללי מבנה, תפקידי ובקרת לשכת עורכי הדין בישראל נקבעו ב"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961", "כללי לשכת עורכי הדין (בחירת נציגי הלשכה בוועדות בחירה ובוועדות מינויים), תשנ"ז-1997" ו-"כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015".

שכר טרחה

פרק 7 ל"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961" דן בנושא שכר טרחת עורכי הדין. סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין מחייב את לשכת עורכי הדין לקבוע שכר טרחה מינימלי לעורכי הדין, אך היא בבחינת המלצה לא מחייבת לחברי הלשכה. באפשרות שר המשפטים להחיל בתקנות תעריף מקסימלי מחייב לשירותי עריכת דין מסוימים, כשרובם נכללו ב"כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000". לדוגמה: בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבעו תעריפי מקסימום לטיפול בתביעה, כאחוז מהסכום ששולם לנפגע, ובהתאם לשלב שבו הסתיים הטיפול בתביעה^[11]. גם בתחום הרשלנות הרפואית מקובל כי אחוז מסוים מכספי הפיצויים שנפסקו לטובת הנפגע ייחשבו כשכר הטרחה של עורך הדין שטיפל בתיק.^[12]

חל איסור על קביעה וגביית שכר לפי תוצאות משפט פלילי, גביית שכר מופרז במשפט לא פלילי על סמך תוצאות (במקרה זה, בפניית לקוח ללשכה, באפשרות הלשכה להוריד ערך זה ולאפשר ללקוח לקבל החזר), או שכר כולל אבחנה בין שכר וללא פירוט הוצאות נוספות. בתביעות אזרחיות רבות פוסק בית המשפט לזכות הזוכה בתביעה גם תשלום של שכר טרחת עורך דין. גובה תשלום זה נקבע לפי החלטת בית המשפט, ואינו מבוסס על התשלום בפועל של הזוכה לעורך דינו.

כללי אישור העיסוק בעריכת דין לזרים מוסדרים ב"תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ"ד-1963", "כללי לשכת עורכי הדין (רישום ופיקוח על עורכי דין זרים ואגרות), תשע"ב-2012" ו-"צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), תשע"ב-2012".

ראו גם

• כללי האתיקה בישראל לשופטים, דיינים ורשמים