את'ול פיוגארד

הרולד את'ול לניגן פיוגארד (באנגלית: Harold Athol Lanigan Fugard;‏ 11 ביוני 1932 - 8 במרץ 2025) היה מחזאי, סופר, שחקן ובמאי דרום אפריקאי שנחשב לגדול מחזאי דרום אפריקה.^[1] המגזין טיים הכתיר את פיוגארד כבר ב-1985 בתואר "המחזאי הפעיל הגדול ביותר בעולם דובר האנגלית".^[2] הוא נודע בעיקר בזכות מחזותיו הפוליטיים והנוקבים שיצאו כנגד משטר האפרטהייד, ובזכות הסרט זוכה האוסקר לשנת 2005 צוצי, בבימויו של גאווין הוד.^[3]

את'ול פיוגארד
Athol Fugard

אין תמונה חופשית
לידה	11 ביוני 1932 מידלבורג, כף התקווה הטובה, איחוד דרום אפריקה
פטירה	8 במרץ 2025 (בגיל 92) סטנלבוש, הכף המערבי, דרום אפריקה
מדינה	דרום אפריקה
סוגה	מחזאות
יצירות בולטות	קשר דם
שפות היצירה	אנגלית, אפריקאנס
השכלה	אוניברסיטת קייפטאון (1953)
בן או בת זוג	שילה מיירינג פוגארד (1956 – 2015) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
ילדים	ליסה פוגארד
פרסים והוקרה	מסדר איקמנגה עמית החברה המלכותית לספרות (1986) פרס אוולין פ. ברקי פרס פול רובסון (1997) פרימיום אימפריאל (2014) star on Playwrights' Sidewalk

פיוגארד כתב יותר משלושים מחזות, ושימש כמרצה אורח לתסריטאות, משחק ובימוי במחלקה לתיאטרון ומחול באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו.^[4] הוא זכה בפרסים רבים, בכלל זה אות מסדר איקהמנגה "על תרומתו המצוינת והישגיו בתיאטרון" מממשלת דרום אפריקה,^[5] וחברות כבוד של החברה המלכותית לספרות בבריטניה.^[6] בשנת 2010 נקרא על שמו תיאטרון בעיר קייפטאון (שסגר את שעריו בזמן מגפת הקורונה ב-2021).^[7]

ביוגרפיה

פיוגארד נולד במידלבורג, דרום אפריקה. אמו, מרי (פוטגיטר), הייתה ממוצא אפריקנרי ואביו, הרולד פיוגארד, היה פסנתרן ג'אז ממוצא אירי, אנגלי וצרפתי.^[8]

בשנת 1935 עברה משפחתו לפורט אליזבת, שם החל ללמוד בבית ספרי יסודי בשנת 1938. בזכות מלגה שקיבל למד לימודים תיכוניים במכללה מקומית, ולאחר מכן המשיך ללימודי פילוסופיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת קייפטאון.

כמה חודשים לפני בחינות הגמר שלו ב-1953 עזב את הלימודים ויצא למסע טרמפים לצפון אפריקה, שלאחריו בילה שנתיים במזרח אסיה על סיפון ספינת קיטור^[9]. את חוויותיו תיאר במחזה האוטוביוגרפי שלו מ-1999, "הנמר של הקפטן: ספר זיכרונות לבמה".

פרסים ומועמדויות

• פרס אובי למחזה הזר הטוב ביותר על "בוסמן ולנה", 1971
• שתי מועמדויות לפרס טוני עבור המחזה הטוב ביותר לשנת 1975 על "בנזי מת" ו"האי"
• פרס איגוד המבקרים של ניו יורק למחזה הטוב ביותר לשנת 1981 על "A Lesson From Aloes"
• פרס איגוד המבקרים של ניו יורק למחזה הזר הטוב ביותר לשנת 1981 על "הדרך למכה"(אנ')
• פרס "דרמה דסק" לשנת 1982 על "Master Harold... and The Boys"(אנ')
• פרס האיבנינג סטנדרד למחזה הטוב ביותר לשנת 1983 על "Master Harold... and The Boys"
• פרס לוסיל לורטל על ההפקה המחודשת של "בוסמן ולנה", 1992
• פרס אודי להפקת תיאטרון לשנת 1999 על "הדרך למכה"
• פרס טוני על מפעל חיים, 2011
• פרמיום אימפריאלה, 2014

חיים אישיים

פיוגארד היה נשוי לסופרת והמשוררת שילה פיוגארד (לבית מאירינג). השניים נישאו בספטמבר 1956, שנה לאחר שהכירו באוניברסיטת קייפטאון, והתגרשו בשנת 2015^[9]. בתם ליסה פיוגארד גם היא סופרת.

פיוגארד נישא בשנית בשנת 2016, בעיריית ניו יורק, לסופרת הדרום אפריקאית פאולה פורי.^[10] התגורר בבולאנד שבדרום אפריקה.

נפטר ב-8 במרץ 2025. זמן קצר לאחר פטירתו, נפטר גם השחקן פרסלי צוואנגה, שכיכב בתפקיד הראשי בסרט צוצי.

מחזותיו שתורגמו לעברית

• בוסמן ולנה (הבימה, 1973)^[11]
• קשר דם (תיאטרון אהל, תרגום מאיר ויזלטיר, 1964^[12]) (תיאטרון באר שבע, 1979)^[13]
• בצל הבגידה (הבימה, 1980)^[11]
• בנזי מת (החאן, 1982)
• הדרך למכה (בית ליסין, 1989)
• האי (הסימטה, 2010)^[14]
• אנשים חיים שם (בית צבי)
• עבירת מוסר (תיאטרון נווה צדק)^[15]
• שיר עמק (תיאטרון אלפא לאמנויות המופע), הפקה דו לשונית; עברית: טל יצחקי; ערבית: עדנאן טרבשה, 2022.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא את'ול פיוגארד בוויקישיתוף

• את'ול פיוגארד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• את'ול פיוגארד (1932-), דף שער בספרייה הלאומית
• את'ול פיוגארד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• את'ול פיוגארד, באתר AllMovie (באנגלית)
• את'ול פיוגארד, באתר Discogs (באנגלית)
• את'ול פיוגארד, בארכיון הבימה