באדי ריץ'

ברנרד (באדי) ריץ' (באנגלית: Buddy Rich; ‏30 בספטמבר 1917 – 2 באפריל 1987) היה מתופף ג'אז ומוביל להקות ביג בנד אמריקאי יהודי. נחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר בנגינה על תופים, ומכונה עד היום בפי כמה מבקרים כ"מתופף הגדול בעולם".^[1]

באדי ריץ'
Buddy Rich

לידה	30 בספטמבר 1917 ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	2 באפריל 1987 (בגיל 69) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות ווסטווד וילג'
שם לידה	בארנרד ריץ'
מדינה	ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
השכלה	בית ספר ע"ש אברהם לינקולן בית ספר המקצועי לילדים
תקופת פעילות	1919–1987 (כ־68 שנים)
עיסוק	מוביל הרכב
סוגה	ביג בנד, סווינג, ג'אז, ביבופ
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	תופים, כלי הקשה, שירה
חברת תקליטים	בלו נוט, ורב רקורדס, Clef Records, EmArcy, פבלו רקורדס
פרופיל ב-IMDb
www.buddyrich.com

ביוגרפיה

ריץ' נולד בברוקלין שבניו יורק לבס (לבית שקולניק) ורוברט ריץ', שחקני וודוויל. כשהיה בן שנה בלבד גילה אביו שבאדי הצעיר מסוגל לשמור על קצב קבוע בעזרת כף, ובגיל שנתיים החל לנגן. בתחילה במופעי הוודוויל של הוריו, ולאחר מכן במופעי ריקודי סטפס בעיר הולדתו. כינויו בתקופת ילדותו היה "Traps the Drum Wonder" (טראפס, פלא התופים), ובשיא הקריירה שלו בתור ילד, הוא היה הילד הבדרן עם המשכורת השנייה הכי גבוהה בעולם, (אחרי ג'קי קוגן).^[2] בגיל אחת עשרה החל להוביל הרכב, עימו הופיע בארצות הברית ובאוסטרליה.

קריירה

לאחר שניגן עם אמנים מקומיים רבים, החל ריץ' לנגן עם טומי דורסי ב-1939 ושיתף פעולה עם מוזיקאים חשובים כולל פרנק סינטרה. במקביל הוא ניגן עם בני קרטר ורבים אחרים, נוסף על כן הוא הוביל הרכב קטן משל עצמו, והופיע בהרכבים שונים כולל של הג'אז בפילהרמונית. ריץ' החליט להתחיל להוביל ביג בנד משל עצמו בשנת 1944, וכשסיפר על כך לסינטרה, כתב לו המחאה בסך 40,000 דולר, ואמר "בהצלחה, זה יעזור לך בתחילת הדרך".

את התזמורת שלו הוא הרכיב רק בשנות השישים, אך רוב הזמן מאז ועד למותו, התזמורת זכתה להצלחה כמו רוב להקותיו. ריץ' גם ניגן כמתופף אולפן בהקלטות רבות, כאשר המפורסמות ביותר שבהן היו ההקלטות של אלה פיצג'רלד ולואי ארמסטרונג, בהן הוא ניגן לצד הפסנתרן אוסקר פיטרסון והקונטרבסיסט ריי בראון. בשנים אלו הוא גם הופיע לעיתים תכופות בטונייט שואו של ג'וני קרסון.

עם תחילת העשור השישי לחייו, החל להמעיט בפעילותו המוזיקלית, אך המשיך להופיע בברים מקומיים בניו יורק ולוס אנג'לס, יחד עם הרכבי ג'אז שונים. בשנת 1981 הופיע בתפקיד אורח בסדרה "החבובות".^[3]

לריץ' דיסקוגרפיה ארוכה, הכוללת בתוכה 62 אלבומים מקוריים כמוביל להקות (9 מתוכם ראו אור לאחר מותו), ו-40 אלבומים נוספים בהם השתתף במסגרת עבודה עם מוזיקאים אחרים.^[4]

הכשרתו

ריץ' לא למד באופן מקצועי מעולם, למעשה הוא אמר שלמידה רק תפגום בכישרון המוזיקלי שלו. ריץ' אף טען שהוא לעולם אינו מתאמן, אלא מנגן אך ורק כאשר הוא מופיע.^[5] עם זאת, מרבית המומחים מטילים ספק בגרסה זו וטוענים כי אף על פי שסביר להניח שמעולם לא נטל חלק בשיעורי נגינה פורמליים הרי שאין זה סביר שלא התאמן. הסברה הרווחת היא שריץ' דווקא כן התאמן אך עשה זאת, מטעמים השמורים עמו, בסתר.^[6] ריץ' הושפע ממתופפים שונים, כגון; צ'יק וב, ג'ין קרופה ופילי ג'ו ג'ונס.^[7]

מותו והנצחתו

ריץ' המשיך לנגן ולהופיע עד סוף חייו. ב-2 באפריל 1987, הוא נפטר מדום לב במהלך ניתוח לטיפול בגידול ממאיר במוחו, כשהוא בן 69. נטמן בבית הקברות "פארק הזיכרון" בלוס אנג'לס.

מזה מספר שנים, נערך בארצות הברית כנס מתופפים שנתי לזכרו של ריץ' הנערך בנוכחות טובי המתופפים בעולם שמופיעים עם להקת הביג בנד המקורית שהוביל ריץ' במהלך שנות חייו. הכנס עוסק כל פעם בסגנון מוזיקה אחר. אחת ההופעות הזכורות ביותר שנערכו לזכרו של ריץ' הייתה של שלישיית המתופפים דייב ווקל, סטיב גאד וויני קוליוטה בשנת 1989.^[8]

השפעה ומורשת

רבים מחשיבים את ריץ' כאחד מגדולי המתופפים בכל הזמנים.^[9][10] פריצתו של ריץ' לתודעה נעוצה בסגנון נגינתו, אשר אופיין במהירות ובטכניקה יוצאות דופן, לצד כריזמה ונוכחות בימתית. מתופפים רבים העידו שריץ' היווה חלק ניכר מהשפעותיהם המוזיקליות, כגון ג'ון בונהאם,^[11] רוג'ר טיילור,^[12] פיל קולינס,^[13] איאן פייס,^[14] סיימון פיליפס,^[15] טראוויס בייקר,^[16] ורבים אחרים.

ריץ' זכה בתואר דוקטור לשם כבוד ממכללת ברקלי למוזיקה.^[17] בשנת 2016, מגזין הרולינג סטון דירג את ריץ' במקום ה-15 ברשימת 100 המתופפים הטובים ביותר בכל הזמנים.^[18]

חייו האישיים

ריץ' נודע כקנאי לפרטיותו וסירב לפרט על חייו מחוץ לעולם המוזיקה גם בראיונות בתקשורת. בקרב קהילת המוזיקאים בארצות הברית, נודע כאדם חם מזג וסרקסטי.^[19][20][21] הוא אף היה בעל חגורה שחורה בקראטה.^[22] מרבית שנותיו התגורר בוויליאמסבורג שבברוקלין.^[23]

הוא נישא לרקדנית מרי אליסון בשנת 1953 עימה היה בזוגיות עד לפטירתו, ונולדה להם בת אחת, קת'י ריץ' אשר הפכה גם היא למוזיקאית. בן דודו הוא השחקן, המפיק והתסריטאי ג'ונתן הייז (ג'ק שכטר).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באדי ריץ' בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של באדי ריץ'

• באדי ריץ', ברשת החברתית פייסבוק
• באדי ריץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• באדי ריץ', באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• באדי ריץ', באתר ספוטיפיי
• באדי ריץ', באתר AllMusic (באנגלית)
• באדי ריץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
• באדי ריץ', באתר Discogs (באנגלית)
• באדי ריץ', באתר Songkick (באנגלית)
• באדי ריץ', באתר SecondHandSongs
• באדי ריץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• באדי ריץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)