בגרות

בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל. באדם, תקופה זו מתחילה לאחר תקופת גיל ההתבגרות. יש המחלקים^{[דרוש מקור]} עוד את הבגרות לשלוש תת-קטגוריות: בגרות מוקדמת, אמצע הבגרות, ובגרות מאוחרת.

ערך זה עוסק בתקופת הבגרות במהלך החיים. אם התכוונתם למושג במערכת החינוך הישראלית, ראו תעודת בגרות או בחינת בגרות.

המונח "בוגר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בוגר (פירושונים).

בגרות, ציור מסדרת "ארבעת גילי האדם", מאת דטלף בלונק (המאה ה-19). הציור מתאר באופן אלגורי את דמותו של הגבר הבוגר, כמי שמשיט ספינה ובה בני-משפחתו.

בגרות ביולוגית

מבחינה היסטורית ותרבותית, הבגרות נקבעה בעיקר על פי תחילת הגיל ההתבגרות (הופעת מאפיינים מיניים משניים כגון וסת והתפתחות חזה אצל נשים, שפיכה, צמיחת שיער פנים וקול עמוק יותר אצל גברים, ושיער ערווה בשני המינים).^[1][2] בעבר, אדם עבר בדרך כלל ממעמד של ילד ישירות למעמד של מבוגר, לעיתים תוך סימון המעבר הזה באמצעות מבחן או טקס התבגרות כלשהו.^[3] במהלך המהפכה התעשייתית, ילדים החלו לעבוד ברגע שיכלו, כדי לסייע בפרנסת משפחתם. לא הושם דגש רב על חינוך או לימודים באופן כללי. ילדים רבים יכלו למצוא עבודה ולא נדרשו לניסיון קודם כפי שמבוגרים נדרשים כיום.^[4] סימני הבגרות המלאה, המפותחת נפשית, כוללים תכונות של אחריות אישית בהיבטים שונים של החיים.

אף שמילונים מוכרים מעטים, אם בכלל, מספקים הגדרה למונח הדו-מילי "מבוגר ביולוגי", ההגדרה הראשונה של המילה "מבוגר" במילונים רבים כוללת "שלב במחזור החיים של בעל חיים לאחר שהושגה יכולת הרבייה".^[5][6] לפיכך, ההגדרה הבסיסית של המילה "מבוגר" מתייחסת לתקופה המתחילה עם הבשלות המינית הגופנית, המתרחשת זמן מה לאחר תחילת גיל ההתבגרות. אף שזו ההגדרה העיקרית של המילה הבסיסית "מבוגר", המונח משמש לעיתים קרובות גם לתיאור מבוגרים חברתיים. המונח הדו-מילי "מבוגר ביולוגי" מדגיש או מבהיר כי ההגדרה המקורית, המבוססת על בשלות גופנית (כלומר, השגת כשירות רבייה), היא זו שבה נעשה שימוש.^[7]

מועד הגיל ההתבגרות משתנה מילד לילד, אך בדרך כלל מתחיל בין הגילאים 10 ל-12. בנות מתחילות בדרך כלל את תהליך ההתבגרות בגיל 10 או 11, ובנים בגיל 11 או 12.^[8][9][10] בנות מסיימות בדרך כלל את תהליך ההתבגרות בגילאי 15–17, ובנים בגילאי 16–17.^[10][11] תזונה, גנטיקה והסביבה משפיעים אף הן על תחילת גיל ההתבגרות.^[12] בנות עוברות זינוק בגדילה וצוברות משקל באזורים שונים בגופן. בנים עוברים זינוקים דומים בגדילה, אם כי בדרך כלל לא באותו סגנון או מסגרת זמן. זאת בשל התהליכים הטבעיים של גיל ההתבגרות, אך גם הגנטיקה משחקת תפקיד בקביעת כמות המשקל שהם צוברים או גובהם הסופי.^[13]

תחום מחקר עכשווי העוסק בהתפתחות המוח מעלה לדיון את השאלה מהו הגיל הכרונולוגי שבו ניתן לקבוע כי אדם הגיע לבגרות נפשית מלאה – ואף האם קיים גיל כזה באופן חד-משמעי. מאז 2005 נפוצה בתקשורת טענה, שהתבססה על פרשנות לנתוני הדמיה מוחית, ולפיה תהליך הבשלת המוח מסתיים סביב גיל 25. טענה זו נשענה בעיקר על ממצאיו של ג'יי גיד ממחקר שנערך בתחילת שנות ה-2000, שבו המשתתפים היו בגילאי עד 21 בלבד. גיד הסיק, על סמך מגמת הנתונים, כי קליפת המוח הקדם-מצחית צפויה להגיע לבשלות מלאה עד גיל 25.

עם זאת, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתהליך הבשלת קליפת המוח הקדם-מצחית עשוי להימשך גם לאחר גיל 30, וכי הגבולות בין "בשלות" ל"חוסר בשלות" מורכבים הרבה יותר משנראה בתחילה. בהתאם לכך, הטענה בדבר "נקודת סיום" מוחלטת בגיל 25 נחשבת כיום למיושנת ואינה משקפת את המורכבות הנצפית בהתפתחות הנוירולוגית של בני אדם בגילאי הבגרות הצעירה והאמצעית.^{[14][15][16][17][18][19][20]}

תכונות האדם הבוגר

להפגנת תכונות המסמלות בגרות ברוב תרבויות העולם חשיבות גדולה בקבלת האינדיבידואל על ידי החברה וביכולתו לשרוד בה. לא תמיד יש חפיפה בין הגיל הפיזיונומי לבין תכונות האדם הבוגר, ואנשים צעירים המראים תכונות בוגרות במיוחד לרוב זוכים על כך לשבח.

תכונות האדם הבוגר צריכות לכלול על פי הגישה החינוכית כיום:^{[דרוש מקור]}

• שליטה עצמית – היכולת לבקר ולהתאים את ההתנהגות, המחשבות והרגשות.
• יציבות – אישיות יציבה, כוח.
• עצמאות – יכולת אדם לפקח על עצמו.
• רצינות – היכולת להכיל מצבים מורכבים ולהתמודד איתם באופן ענייני.
• אחריות – אמינות, נשיאה בתוצאות והיכולת לבוא בהתחייבות.
• שיטתיות – היכולת לתכנן לעתיד ולפעול בהתאם.
• כוח סבל – היכולת להתמודד עם קשיים.
• ניסיון – הבנה ופתיחות.
• אובייקטיביות – ריאליזם ופרספקטיבה.
• חברתיות ואינטליגנציה רגשית – הבנת הסביבה החברתית ויכולת השתלבות בה.

הבגרות בחוק

מבחינה חוקית, אדם בוגר הוא אדם שיכול לחתום על חוזה, או שחוזה יכול לחייב אותו. במקומות שונים, גיל הבגרות מקושר גם לאיבוד זכויות וחובות ההורות כלפי האדם הבוגר, קבלת עצמאות פיננסית, היכולת להינשא, להצביע, להתגייס, להחזיק או להשתמש בכלי נשק, לנהוג, לנסוע לחו"ל ללא רשות ההורים, לעשן, לקיים יחסי מין, להמר, להשתתף במדיה פורנוגרפית וכן הלאה. מקומות מסוימים מגבילים כניסה לאלו שאינם בוגרים עקב חשש לביטחונם או לנזק שהם עלולים לגרום (לדוגמה, מוזיאונים החוששים משבירת חפצים בתצוגות). אדם בוגר יכול לעבוד על פי דיני עבודה שונים מאלו של אדם שאיננו בוגר לפי החוק. השמירה על זכויות, חובות והגבלות אלה נעשית על ידי הרשויות או המוסדות האחראים בחומרה המשתנה לפי החשיבות אשר מיוחסת לכל נושא.

ישנה גם תעודת בגרות שניתנת לאנשים שלומדים כ־12 שנה במערכת החינוך לאחר לימודים וביצוע כל בחינות הבגרות ולאחר נתינתה ישנה בגרות מסוג מסוים שניתן לאותם האנשים.

הגדרת הבגרות

הגדרת גיל הבגרות בחוק משתנה בעולם, והיא נעה בין גילאי 16–21. בעבר בתרבויות אפריקאיות מסוימות גיל הבגרות נתפס ככזה כבר בגיל 13, אך ברוב החברות בימינו, גיל זה נחשב עדיין גיל ההתבגרות. ברוב המדינות והתרבויות, בעיקר, על פי חוק, מקובלת התפיסה לפיה האדם הוא בוגר החל בגיל 18. יוצאי דופן הם:

• איראן – 15
• אינדונזיה – 16
• קוריאה הדרומית – 19
• יפן – 20
• לוב – 22

הבגרות בהלכה היהודית

ביהדות ההגדרה בוגר היא בעיקר גילאית ופיזיולוגית: זכר בוגר הוא כל אדם מעל גיל 13 ויום אחד^[21] (בדרך כלל נצרכת גם הבאת שתי שערות באזור איבר המין). הוא יכול להצטרף למניין, לקרוא בתורה וככלל להוציא יהודים בוגרים אחרים ידי חובת קיום מצווה כלשהי (לדוגמה בקידוש). בנקבה הדבר די דומה לגבי דיניה המיוחדים אולם שם בגרותה היא החל מגיל 12 ויום אחד.^[22] לכל מעשה שיעשו תוקף הלכתי (לדוגמה עריכת חוזה, קנייה ומכירה, גרימת נזק וכל מעשה שנצרכת דעת כדי לעשותו). הם יוצאים ממעמד חסרי הדעת (חרש, שוטה וקטן) למעמד של ברי דעת.

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בגרות
ציטוטים בוויקיציטוט: בגרות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בגרות

• ילדות
• התבגרות
• גיל ההסכמה

קישורים חיצוניים

• אורן הוברמן, מתי זה מאוחר מדי?, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2012
• עמוס פריבס, ותודה ל"הנוקמים": כך גדלנו להיות דור של אינפנטילים, באתר הארץ, 13 ביוני 2018
• בגרות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בגרות, דף שער בספרייה הלאומית