ברזילי הגלעדי

בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מרוגלים הוא דמות מקראית, אזכורו העיקרי הוא בימי מרד אבשלום, כאשר ברזילי הוא אחד האנשים שכלכלו את דוד ואנשיו בעת גלותם במחניים^[1].

ברזילי הגלעדי

תקופה	ממלכת ישראל המאוחדת
ילדים	עדריאל המחולתי, כמהם בן ברזילי

קורות חייו

לאחר פרוץ מרד אבשלום, נמלטו דוד ותומכיו מירושלים בטרם יבואו אבשלום ואנשיו אל העיר. מתוך חשש ממתקפת פתע של אבשלום, הם ברחו אל עבר הירדן המזרחי, והתיישבו בעיר מחניים. בימי גלותם בעיר, אחד מאלה שספקו את צורכיהם היה ברזילי הגלעדי, לצד מכיר בן עמיאל ושבי בן נחש מרבת בני עמון. השלושה סיפקו לדוד ולאנשיו מזון, כלים ומיטות.^[1]

לאחר שדוכא המרד ודוד שב לירושלים הציע דוד לברזילי כאות תודה לשבת בירושלים ולקבל את כל משאלותיו ותאוותיו מאת המלך. אך ברזילי, שהיה אז כבר בן 80, לא מצא טעם בחיים שכאלה, באומרו "האדע בין טוב לרע, אם יטעם עבדך את אשר אוכל ואת אשר אשתה..."^[2], והציע שבנו יתוגמל במקומו. ואכן, בנו כִמהם הצטרף לדוד ואכל על שולחנו. הכרת הטוב של שושלת המלוכה למשפחת ברזילי נמשכה גם לאחר מכן, ולפני מותו דוד ציווה את שלמה בנו כי בני ברזילי יהיו מאוכלי שולחנו.^[3]

יש הקושרים את גרות כמהם, המקום שבו התאספה שארית הפליטה אחרי רצח גדליהו בן אחיקם,^[4] עם כמהם בן ברזילי, ומבארים כי כמהם קיבל מדוד חלקת אדמה ליד בית לחם שנקראה על שמו גם דורות לאחר מכן.

ברזילי נזכר פעם נוספת ברשימות היוחסין ימי שיבת ציון, כאשר כהנים בני משמרת הקוץ שהתחתנו עם בנות ממשפחתו של ברזילי נקראים על שמו "בני ברזלי". כהנים אלה נזכרים כמי שכהונתם נדחתה משום שלא היו להם ספרי יוחסין שיוכיחו את כהונתם.^[5]

דמותו בראי חז"ל

בספרות חז"ל, מזוהה ברזילי הגלעדי עם תאווה, ובפרט עם גילוי עריות. התלמוד אומר על ברזילי כי היה "שטוף בזימה".^[6] יתרה מזאת, "ברזילי הגלעדי" הפך בחז"ל כסמל לאדם שטוף בתאוות ומשמש ככינוי לאנשים תאוותנים באופן כללי.^[7]

מאידך גיסא, חז"ל משבחים את דאגתו לצורכי דוד בזמן מרד אבשלום ורואים בכך קיום של הכנסת אורחים. בהתבסס על כך ש"בני ברזילי" מוזכרים חמש פעמים במקרא, דרשו חז"ל כי "כל מי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק כאילו הוא מקיים חמשה ספרי תורה".^[8]

נושא נוסף עליו יש מחלוקת בחז"ל היא האם ברזילי הגלעדי יהודי מלידה או גר שהתגייר. על-פי בית הבחירה למאירי, ברזילי התגייר ולכן הכהנים המתייחסים אליו נושלו מהכהונה.^[9] אולם הרב ראובן מרגליות בספרו מרגליות הים סובר כי ברזילי הגלעדי היה יהודי מלידה.^[10]

קישורים חיצוניים

• יהודה שפירא, ברזלי הגלעדי ודוד המלך, באתר "דעת"
• ברזילי הגלעדי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח