ברכת האילנות

בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל. מטרת הברכה להודות לבורא על היופי והשפע שברא בעולמו.

ברכת האילנות
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם,[1] וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת[2][3] להתנאות,[4] (בשולחן ערוך[5] ובסידורים מופיע: לֵהָנוֹת) בָּהֶן בְּנֵי אָדָם.
מסכת ברכות, דף מ"ג, עמוד ב'[6]

נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן

שלט המזמין עוברים ושבים לברך את ברכת האילנות בתוך חצר פרטית שבעיר בית"ר עילית

מדיני הברכה

ככל ברכות הראייה, אין חובה על האדם לתור אחר אילנות מלבלבים ולברך ברכה זו, והברכה נתקנה רק על הרואה, מכאן כתבו כמה פוסקים שאנשים אינם רגילים בדרך כלל לברך ברכה זו^{[דרוש מקור]}. בפוסקים מובא כי יש להשתדל ולקיים ברכה זו, ומזכירים שמנהג תלמידי חכמים להקפיד לברך את הברכה אחת בשנה.^[7]

מקור הברכה היא בדברי רב יהודה המובאים בתלמוד:

אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, להתנאות בהן בני אדם'

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג, עמוד ב'

.

הפוסקים דקדקו בלשון התלמוד ולמדו כמה הלכות למשל:

• מקום הברכה: מלשון התלמוד "האי מאן דנפיק" (=מי שיוצא), דקדק הרב חיים פלאג'י, כי יש לצאת אל מחוץ לעיר למקום שבו עצים רבים.^[8] רבים דחו את דבריו והתירו לברך גם תוך העיר, וגם על עצים הגדלים בחצר פרטית.
• זמן הברכה: מלשון "ביומי ניסן" המובא בתלמוד עולה כי זמן הברכה הוא בחודש ניסן דווקא. אולם יש הסוברים שלשון זה לאו דווקא ואפשר לברך כל השנה.^[9]. חלק מן הפוסקים כתבו^[10] שאם ברך בחודש אדר יצא ידי חובה בדיעבד ואינו יכול לברך שוב, וכן אדם שלא ברך בחודש ניסן שיברך בחודש אייר. אמנם, על פי הקבלה יש לברך רק בחודש ניסן.^[11]
• כמות העצים: מלשון "אילני" המופיע בתלמוד הבינו חלק מהפוסקים כי יש לברך דווקא על שני אילנות מאכל, על פי הכלל מיעוט רבים שניים.^[12] יש אף פוסקים שכתבו שעדיף לכתחילה שיהיו שני אילנות ממינים שונים^[13]. מנגד, אחרים כותבים שדי בעץ אחד אפילו לכתחילה, והשימוש בלשון "אילני" משמש כלשון דיבור ולא בדווקא, כפי שמוצאים גם במקומות נוספים.^[14] הרב אפרים גרינבלט^[15] העיד כי ראה את הרב משה פיינשטיין מברך על אילן אחד.
• לבלוב: מלשון "אילני דמלבלבי" יש הלומדים כי יש לברך רק כשרואה את הניצנים, אבל אם רואה את העץ לאחר שגדל הפרי, פטור מלברך מספק.

כמו כן הפוסקים כתבו כי יש לברך דווקא על עצי פרי ולא על עצי סרק,^[16] ורבי עקיבא איגר מסתפק אם יש מניעה לברך כשעצי הפרי הם בתוך שלש שנות ערלה שאי אפשר ליהנות מפריה ופוסק שבחוץ לארץ שספק ערלה מותר אז ראוי להנות ממנו ויכול לברך.^[17]

ברכה בשבת

הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל

יש אומרים שאפשר לברך את ברכת האילנות בשבת אולם יש מן הפוסקים שאסרו למשל רבי חיים פלאג'י^[18] כותב שאין לברך ביום השבת, מחשש שהמברך עלול לקחת בידו את הפרחים להריח בהם (ויעבור על איסור מוקצה) או לקטוף פרי מהעץ (איסור תולש). בשם כף החיים, נאמר כי האיסור הוא מבחינה קבלית - של בירור הניצוצות, ובשבת יש איסור בורר.^[19] הרב עובדיה יוסף דחה חשש זה של קטיפת פרחים,^[20] וכך דעת חלק מהפוסקים.^[21] אך הרב מרדכי אליהו חשש לדעה זו וכתבו שאין לברך ברכת האילנות בשבת וכן דעת רבים מהאחרונים.^[22]

ברכה לנשים

אף על פי שנשים לא מקיימות מצוות שהזמן גרמן, יש פוסקים שכתבו כי נשים כן מברכות ברכת האילנות, ולשיטה זו, ברכת האילנות לא מוגדרת מצווה שהזמן גרמה, משתי סיבות:

1. כאמור לעיל, לפי רוב הפוסקים, מותר לברך את הברכה גם לאחר חודש ניסן, ויוצא אם כן שאינה תלויה בזמן, אלא בתופעה של הלבלוב.^[23]
2. גם לפי הדעה שאין לברך אלא בניסן, ההגבלה אינה קשורה ל"זמן גרמא", מפני שהיא תלויה בתופעת טבע ולא בתקופת השנה.^[24] בנוסף, לא מדובר ב"מצווה" אלא בברכת הראייה, והכלל של "זמן גרמא" אינו חל עליה.

אך לדעת הרב מרדכי אליהו כיוון שיש בדבר מחלוקת אם זה נחשב למצות עשה שהזמן גרמא, נשים ספרדיות לא תברכנה. במקום זאת הוא הציע פתרון אחר, האשה תשמע את הברכה מבעלה, והוא יכוין להוציאה ידי חובה, והיא תכוון לצאת בברכתו, וכך תוכל לקיים מצווה זו.^[25]

שינויי נוסחאות

ישנן נוסחאות שונות לברכה למשל המדקדק שלמה זלמן הנאו שהעדיף לשון המקרא על לשון חז"ל החליף "כלום" ב"דבר", המדקדק יצחק סטנוב בסידורו "ויעתר יצחק" החליף "ואילנות טובות" ב"ואילנות טובים", ויש המוסיפים את המילים "ונאות" ו"כדי", ועוד.

נוסח ק"ק תימן בלדי: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בִּרְיוֹת טוֹבוֹת, כְּדֵי לְהִתְנַאוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:

המנהג כיום

כיום המנהג בקרב חלק גדול מהקהילות, להשתדל לברך את ברכת האילנות כבר בראש חודש ניסן, מדין זריזין מקדימין למצוות. הנוהג היום הוא אף לעשות זאת "ברוב עם", ובצורה יזומה ללכת ולברך את הברכה אצל שני אילנות עם פרחים או ניצנים, ולכתחילה אף שיהיו ממינים שונים. בקהילות עדות המזרח, אף הוסיפו מזמורים ותפילות סביב הברכה עצמה.

לקריאה נוספת

• ספר מעשה חמד על ברכת האילנות, ג' חלקים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: ברכת האילנות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברכת האילנות

• מקומות לברכת אילנות - מתעדכן באתר יד מאיר
• ברכת האילנות באתר אהלי הלכה של הרב יעקב אריאל
• מידע על ברכת האילנות בקטלוג הספרייה הלאומית
• הערך "ברכת האילנות", באתר ויקיסוגיה
• ברכת האילנות, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
• עוזיאל אליהו, ‏הלכות ברכת האילנות, באתר כיפה, 1 באפריל 2003
• ברכת האילנות, באתר הידברות
• כל מה שרצית לדעת על ברכת האילנות, באתר דרשו.
• על ההבדלים בין ברכת האילנות לברכת שככה לו בעולמו באתר מכון התורה והארץ.
• נוסח ברכת האילנות והתפילה שלאחריה ומדריך הלכות מקוצר לברכה באתר מכון התורה והארץ.
• מאמרים בנושא ברכת האילנות, באתר ספריית אסיף