שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
גולדה בנצ'יק
קומוניסטית יהודיה ולוחמת בתנועת ההתנגדות הצרפתית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
גולדה "אולגה" בנצ'יק (ברומנית: Golda "Olga" Bancic; 10 במאי 1912 - 10 במאי 1944) הייתה קומוניסטית יהודיה ולוחמת בתנועת ההתנגדות הצרפתית. היא הייתה אשתו של אלכסנדרו ז'ר.
Remove ads
חייה
סכם
פרספקטיבה
גולדה בנצ'יק נולדה ב-1912 בקישינב, פלך בסרביה באימפריה הרוסית (כעבור כמה שנים, ב-1918 החבל (בסרביה) סופח לרומניה). גולדה או בשם הרוסי "אולגה", הייתה הילד השישי של משפחה של יהודים עניים. אביה, נח-בנציון (נוי בנציונוביץ') בנצ'יק, יליד 1876, היה בעל מלאכה, ונספה באושוויץ ב-1942. אמה, ילידת 1880, נקראה שרה-מירה (שרה-מירל חיימובנה) לבית גוטליב. בגיל 11 בנצ'יק עבדה כשולייה בבית מלאכה לתפירת שמיכות ומילוי מזרנים ובגיל 12 עברה להיות פועלת מן השורה. בגיל 14 ב-1926 נעצרה לראשונה באשמת השתתפות בשביתה. למרות גילה הצעיר הוכתה ונכלאה. היא המשיכה לפעול במסגרת ארגוני העובדים ולהשתתף בשביתות והפגנות. ב-1932 הצטרפה לברית הנוער הקומוניסטי ועברה לגור בבוקרשט. היא נישאה למשורר הקומוניסטי אלכסנדרו ז'ר ויחד פעלו במסגרות של פועלים. בשנת 1933 נעצרה במהלך הפגנה אנטי פשיסטית ונידונה לכמה חודשי מאסר. לאחר שחרורה החליטו השניים לעזוב את רומניה ובשנת 1938 עברו לצרפת, שם פעלה במתן סיוע לפליטים הרפובליקנים של מלחמת האזרחים בספרד (בעלה נלחם בספרד בצד הרפובליקנים) ובהעברת נשק לצד הרפובליקני.
בשנת 1939 ילדה את בתה, דולורס, הקרויה על שם הלוחמת הקומוניסטית הספרדייה, דולורס איברורי שכונתה La Pasionaria. לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית ב-1940 הצטרפה לתנועת ההתנגדות הצרפתית ופעלה באזור פריז במסגרת הקבוצה המפורסמת של מיסאק מנושיאן, F.T.P. – M.O.I. - Francs-Tireurs Partisans שפעלה במסגרת Main d’Oeuvre Immigrée, הגלגול החדש של מה שהיה Mouvement Ouvrier International עם אותם ראשי תיבות.
הקבוצה כללה מעט יותר מעשרים לוחמים, מרביתם מהגרים וכמחציתם יהודים. במסגרת תפקידיה בקבוצה, גולדה בנצ'יק, במסווה שם הקוד Pierrette, הרכיבה פצצות והעבירה חומרי נפץ וכלי נשק ממקום למקום, לפי הצרכים המבצעיים. הקבוצה ביצעה במהלך 20 חודשים 229 פעולות מזוינות, כולל חיסולו של גנרל אס אס יוליוס ריטר, הממונה על עבודות הכפייה. במהלך התקופה הזאת מסרה גולדה את בתה למשפחה כפרית והייתה מבקרת אותה רק בשבתות.
בנובמבר 1942 נעצרו על ידי הגסטפו 23 מפעילי הקבוצה ובהם גם גולדה בנצ'יק שנעצרה בשעה שנפגשה עם אחד מראשי הקבוצה, מרסל ראימן (Marcel Rajman). אחרי משפט מהיר הוצאו להורג ביריה כל הגברים. על פי חוקי צרפת לא היה עונש מוות לנשים, לכן אולגה הועברה לשלטונות גרמניה הנאצית בשטוטגרט, ששפטו אותה מחדש ודנו אותה למוות. גם אחרי שנידונה למוות נמשכו חקירותיה בעינויים, אך היא לא הלשינה על חבריה. בעמוד 103 של המדריך למשפט פלילי של הוורמכט נכתב:[דרושה הבהרה]
...חולי נפש ונשים בהריון לא יכולים להיות נידונים למוות; ביום גזר הדין השופט קובע את השעה והמקום של ביצוע גזר הדין ומוסר אותם למעוניינים בכך, אך לא לנידונים: ביצוע גזר הדין של הגברים נעשה בירי ושל הנשים בעריפה.
ב-20 במרץ 1944 היא הועברה לקארלסרוהה לתא מואר יום ולילה. לגולדה נודע על גזר דינה מכך שארוחותיה שופרו וניתנו לה סיגריות ואלכוהול באופן חופשי. ביום הולדתה ה-32, בשעה 5:00 בבוקר, הוצאה להורג באמצעות גרזן. לפני מותה היא כתבה מכתב פרידה לבתה הפעוטה, מכתב שהשתמר למרות הגלגולים שעבר ולבסוף הצלב האדום העביר אותו לידי הבת.
רומניה הקומוניסטית התגאתה בה ופיארה אותה ורחובות נקראו על שמה, אך לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי שונו שמות הרחובות, הלוחות עם שמה נעקרו ממקומם והיא אינה מוזכרת עוד.
Remove ads
קישורים חיצוניים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads