גרגורי פק

גרגורי פק (באנגלית: Gregory Peck;‏ 5 באפריל 1916 – 12 ביוני 2003) היה שחקן קולנוע אמריקאי שנחשב לאחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים.

גרגורי פק
Gregory Peck

גרגורי פק, 1953
לידה	5 באפריל 1916 לה הויה, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה	12 ביוני 2003 (בגיל 87) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מקום קבורה	Cathedral of Our Lady of the Angels
שם לידה	Eldred Gregory Peck
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	סן דייגו לוס אנג'לס לה חויה
סוגה מועדפת	מערבון, סרט אימה פסיכולוגי, סרט אימה, סרט פשע, סרט פעולה, סרט מתח, פילם נואר, מותחן פסיכולוגי, סרט דרמה, סרט הרפתקאות, סרט בלשי, סרט מלחמה
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1939) בית הספר התיכון בסן דייגו אוניברסיטת סן-דייגו בית הספר לתאטרון נייברהוד פלייהאוס
תקופת פעילות	מ-1939
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
השקפה דתית	נצרות קתולית
בן או בת זוג	גרטה קיקונן (4 באוקטובר 1942 – 30 בדצמבר 1955) ורוניק פק (31 בדצמבר 1955 – 12 ביוני 2003)
ילדים	ססיליה פק, סטפן ג'וזף פק
פרסים והוקרה	2 פרסי אוסקר 3 פרסי גלובוס הזהב
www.gregorypeck.com
פרופיל ב-IMDb

גרגורי פק בפסטיבל קאן, בשנת 2000

ספר השנה משנת 1939 של ברקלי – פק במחזה "גשם משמים"

פק בסרט "חופשה ברומא"

קברו של גרגורי פק בלוס אנג'לס

תחילת דרכו

גרגורי פק נולד בשם אלדרד גרגורי פק (Eldred Gregory Peck) בלה הויה שבקליפורניה לברניס איירס (שהגיעה לקליפורניה ממיזורי לאחר שהפכה קתולית) וגרגורי פק – קתולי ממוצא אירי (מצד אמו) ואנגלי (מצד אביו). על אף שהוריו היו קתולים, הם התגרשו כשפק היה בן חמש, והוא גדל אצל סבתו. פק למד בבית ספר צבאי קתולי בלוס אנג'לס, ובבית ספר תיכון בסן דייגו. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד באוניברסיטה המדינתית סן דייגו על מנת לשפר את ציוניו, ובשנת 1936 התקבל ללימודים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בהיותו באוניברסיטה התעניין בתיאטרון והשתתף במספר מחזות שהוצגו באוניברסיטה. הוא עבד כנהג משאית על מנת לחסוך כסף ללימודיו, ובמהלך שנת הלימודים עבד במסעדה בקמפוס האוניברסיטה כשוטף כלים.

לאחר סיום לימודיו עם תואר ראשון באנגלית החליט פק לוותר על שמו "אלדרד" ונסע לניו יורק ללמוד תיאטרון. הוא עבד בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939 כמדריך תיירים עבור NBC והתקשה למצוא תעסוקה (לעיתים נאלץ לישון על ספסל בסנטרל פארק).

הופעתו הראשונה במחזה בברודוויי הייתה בשנת 1942 במחזה "כוכב הבוקר" (Morning Star) שנכתב על ידי אמלין ויליאמס. באותה שנה השתתף במחזה נוסף - "הערבה ואני" (The Willow and I). במהלך מלחמת העולם השנייה שוחרר מהצבא בשל פציעה בגבו, שקרתה בעת שלמד ריקוד אצל מרתה גרהאם.

השתתפות בסרטים

הסרט הראשון שבו השתתף פק, "ימים של תהילה", יצא לאקרנים בשנת 1944. על אף ביקורות כנגד משחקו הקר והנוקשה, היה פק מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר חמש פעמים, ארבע מהן בחמש השנים הראשונות בהן שיחק בסרטים. הסרטים שהיה מועמד עבורם: "מפתחות הממלכה" (בשנת 1944), "העופר" (בשנת 1946), "הסכם ג'נטלמני" (1947), "טייסי השחקים" (בשנת 1949).

פק זכה בפרס רק בעקבות המועמדות החמישית שלו, על תפקידו בסרט "אל תיגע בזמיר", המבוסס על ספרה של הרפר לי, שיצא לאקרנים בשנת 1962.

סרטים ידועים אחרים בהם השתתף כוללים את "תותחי נברון", שבו שיחק לצד דייוויד ניבן ואנתוני קווין, ו"חופשה ברומא", שבו שיחק לצד אודרי הפבורן.

ב-1945 השתתף בסרט "עמק החרוץ" לצידה של גריר גרסון.

ב-1947 הוא יצא כנגד פעילותו של מקרתי והרשימות השחורות של ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית. כמו כן התנגד פק למלחמת וייטנאם ואף הפיק את הסרט "המשפט של התשיעייה מקטונסוויל" המבוסס על המחזה של דניאל בריגאן הדן בתביעות שהוגשו נגד המתנגדים למלחמה.

בשנה זו הופיע בסרטו של אלפרד היצ'קוק "משפט פאראדין" לצדה של השחקנית האיטלקייה אלידה ואלי.

בתחילת 1973 שהה בישראל, בעת צילומי הסרט "בילי שני כובעים", בו כיכב.

חייו המאוחרים

בשנות ה-80 השתתף פק בסדרות טלוויזיה בהם הסדרה "הכחול והאפור" בה גילם את דמותו של אברהם לינקולן. כמו כן השתתף פק בסרט הטלוויזיה "הארגמן והשחור" בו גילם דמותו של כומר קתולי שהציל יהודים בתקופת השואה.

באוקטובר 1988⁩ הגיע לישראל והנחה את טקס הסיום של חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל במצדה^[1].

בשנת 1989 קיבל פק את הפרס עבור מפעל חיים מאת מכון הסרטים האמריקאי. בשנת 1991, לאחר ששיחק את תפקידו האחרון - תפקיד משני בסרט "פסגת הפחד" שהיה גרסה חדשה לסרט בו שיחק תפקיד ראשי בשנת 1962 - פרש פק מעסקי הקולנוע. בשנת 1996 זכה בפרס גלובוס הקריסטל עבור תרומתו לעולם הקולנוע.

בפוליטיקה

פק תמך במשך שנים רבות במפלגה הדמוקרטית ואף הוצע בשנת 1970 כמועמד לנשיאות מול רונלד רייגן, שהיה באותה עת מושל מדינת קליפורניה. הנשיא לינדון ג'ונסון אף שקל להציע לו (אם ייבחר בשנית לתפקיד הנשיאות - דבר שלא אירע) את תפקיד שגריר ארצות הברית באירלנד - תפקיד שפק אמר שהיה מקבל. ב-1969 העניק לו ג'ונסון את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

תארים אקדמיים

בשנת 2000 קיבל פק תואר של כבוד מהאוניברסיטה הלאומית של אירלנד והיה בין המייסדים של בית הספר לקולנוע במכללת אוניברסיטת דבלין.

פטירתו

פק נפטר בשנתו בגיל 87 בביתו בלוס אנג'לס והותיר אחריו את אשתו השנייה ורוניק פאסאני, שני ילדיהם, ושני ילדיו מנישואיו הראשונים. נכדו הוא השחקן אית'ן פק. הוא נקבר במאוזולאום של קתדרלת גבירתנו של המלאכים בלוס אנג'לס. בנו הבכור, ג'ונתן, התאבד בירייה בראשו בשנת 1975.

פילמוגרפיה חלקית

• ימי תהילה (1944)
• מפתחות הממלכה (1944)
• עמק החרוץ (1945)
• בכבלי השכחה (1945)
• העופר (1946)
• דו-קרב בשמש (1946)
• The Macomber Affair‏ (1947)
• הסכם ג'נטלמני (1947)
• משפט פאראדין (1947)
• שמים צהובים (1949)
• החוזר בתשובה (1949)
• טייסי השחקים (1949)
• The Gunfighter‏ (1950)
• קפטן הורישיו הורנבלוור (1951)
• רק האמיצים (1951)
• Screen Snapshots: Hollywood Awards‏ (1951) (סרט על נושא קצר)
• דוד ובת שבע (1951)
• Pictura: An Adventure in Art ‏(1951) (סרט דוקומנטרי)
• שלגי הקילימנג'רו (1952)
• The World in His Arms‏ (1952)
• שטר בן מיליון (1954)
• חופשה ברומא (1953)
• Boom on Paris‏ (1954)
• תשעה אנשים (1954)
• מישור הארגמן (1954)
• האיש בחליפה האפורה (1956)
• מובי דיק (1956)
• אשת האפנה (1957)
• הבראבדוס (1958)
• האדמה הגדולה (1958) - השתתף בהפקת הסרט.
• Pork Chop Hill‏ (1959) גבעת הדמים
• Beloved Infidel‏ (1959)
• על החוף (1959)
• תותחי נברון (1961)
• פסגת הפחד (1962)
• Lykke og krone‏ (1962) (סרט דוקומנטרי)
• כיצד נכבש המערב (1962)
• אל תיגע בזמיר (1962)
• קפטן ניומן (1963)
• מאחורי סוס חיוור (1964)
• מיראז' (1965)
• John F. Kennedy: Years of Lightning, Day of Drums‏(1966) (סרט דוקומנטרי)
• ערבסק (1966)
• פקהולו סאומי (1967) (הופעת אורח)
• ירח עוקב (1969)
• זהב מק'קנה (1969)
• יושב ראש (1969)
• אבודים (1969)
• מעבר לחוק (1970)
• קרב יריות (1971)
• בילי שני כובעים (1974)
• אות משמיים (1976)
• מקארתור (1977)
• הנערים מברזיל (1978)
• זאבי הים (1980)
• הארגמן והשחור (1983)
• Sanford Meisner: The American Theatre's Best Kept Secret‏ (1985) (סרט דוקומנטרי)
• Directed by William Wyler ‏(1986) (סרט דוקומנטרי)
• גרייס וצ'אק המדהימים (1987)
• מסעו של גרינגו (1989)
• הולך על כל הקופה (1991)
• פסגת הפחד (1991)
• L'Hidato Shel Adolf Eichmann‏ (1994) (סרט דוקומנטרי)
• Wild Bill: Hollywood Maverick‏ (1996) (סרט דוקומנטרי)
• The Art of Norton Simon‏ (1999) (סרט קצר)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרגורי פק

• אתר האינטרנט הרשמי של גרגורי פק

• גרגורי פק, ברשת החברתית Goodreads
• גרגורי פק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• גרגורי פק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• גרגורי פק, באתר AllMovie (באנגלית)
• גרגורי פק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• גרגורי פק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• גרגורי פק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• גרגורי פק, באתר Discogs (באנגלית)
• גרגורי פק אונליין
• סרטים קלסיים (1939 - 1969): גרגורי פק
• גרגורי פק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• גרגורי פק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)