הר הדרוזים

הר הדרוזים (בערבית: جبل الدروز, תעתיק מדויק: ג'בל אלדרוז), המכונה גם הר החורן (جبل حوران, תעתיק מדויק: ג'בל חוראן), הוא רמה געשית גבוהה בדרום מערב סוריה, על גבול ירדן, הכלול כיום במחוז א-סווידא.

הר הדרוזים
جبل حوران

תל קני – הפסגה הגבוהה ביותר בהר הדרוזים
מידע כללי
גובה מעל פני הים	1,803 מ'
מדינה	סוריה
מיקום	מחוז א-סווידא, סוריהסוריה
קואורדינטות	32°40′00″N 36°44′00″E
(למפת סוריה מוגדלת)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה הר הדרוזים (למפת סוריה רגילה)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה הר הדרוזים

הר הדרוזים נמצא בתחומי מחוז א-סווידא (באדום).

מרבית אוכלוסיית המחוז היא דרוזית, אך גרים בו גם תושבים ערבים-נוצרים.^[1] העיר הגדולה באזור היא א-סווידאא, שאוכלוסייתה מונה כ-87,000 נפש, רובם דרוזים ומיעוטם ערבים-נוצרים מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית.

הנקודה הגבוהה ביותר בהר היא תל קני, שגובהו 1,803 מטר.

היסטוריה

בסוף המאה ה-17, עקב מלחמותיהם המרובות, החלה נדידה של דרוזים מאזור ריכוזם בהר הלבנון לאזור הר חורן, שישובו היה אז דליל מאוד. אחרי מאורעות 1840 ו-1860 (מעשי טבח שהביאו להתערבות מעצמות אירופה), הפכה הנדידה הדרוזית להגירה המונית ומאז קיבל הר חורן את השם "הר הדרוזים".^[2] עם כינון הר הלבנון בהגמוניה נוצרית בשנת 1861, היגרו ממנו דרוזים רבים אל ג'בל א-דרוז.^[3] בשנת 1909 פרץ באזור זה המרד הדרוזי בחורן.

תחת המנדט הצרפתי על סוריה הייתה באזור מדינה דרוזית אוטונומית – מדינת ג'בל א-דרוז, שהתקיימה בין השנים 1921 ל-1936. שמה של המדינה היה בתחילה מדינת סווידא על שם העיר הגדולה באזור – א-סווידאא, אך הוא שונה לג'בל א-דרוז בשנת 1927. ב-1925 פרץ בהר המרד הדרוזי בצרפתים. בהסכם העצמאות הצרפתי-סורי מ-1936 בוטל מעמדה של ג'בל א-דרוז והיא הפכה לחלק מסוריה.

באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20, נמצא בהר הדרוזים הריכוז הטריטוריאלי הגדול ביותר של הדרוזים: כ-75 אלף נפש – למעלה מ-40% מכלל אוכלוסיית הדרוזים, שמנתה באותה התקופה כ-180 אלף נפש.^[2]

במלחמת העצמאות של ישראל התארגן בהר הדרוזים גדוד מתנדבים דרוזי בן כ-500 חיילים והתפקד לצבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י. הגדוד, בפיקוד שכיב והאב, נלחם בקרבות רמת יוחנן, אך בעקבות הסכם עם ההגנה נסוג. מקצת אנשיו, בהנהגת איסמעיל קבלאן, ברחו מסוריה לישראל והצטרפו לכוחות הביטחון הישראלים.

יגאל אלון, משרי הממשלה הבכירים בעת מלחמת ששת הימים הגה תוכנית להפרדת הר הדרוזים מסוריה והקמת מדינה דרוזית עצמאית שתהווה חיץ בינה לבין ירדן. על פי המסופר בראיונות מוקלטים שערך, ניסה אלון להשפיע על מנהיגים כדיין, רבין ואשכול להגיע לכיבוש ג'בל א-דרוז ומתן עצמאות לדרוזים, אך ללא הועיל:

דיברתי על זה עם דדו, הייתי בחפ"ק שלו ודיברתי עם בר-לב וגלילי. עוד יום, מקסימום יום וחצי, אנחנו בג'בל דרוז, כדי לעודד את הדרוזים שיש להם הכרה לאומית. ביקרתי בסויידא כמה פעמים וחלמתי את חלום הרפובליקה הדרוזית שתשתרע על פני דרום סוריה, כולל הגולן, בברית צבאית עם ישראל. בניתי הרבה גם על העדה הדרוזית בארץ, שהייתה מאורגנת כבר בצה"ל, שהם יכולים לשמש גשר בינינו לבין הדרוזים האחרים...

— אמיר אורן, ושוב ויתרתי. אלא מה, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2007

הדרוזים בהר הדרוזים, שומרים על קשר עם הדרוזים בישראל, ויש ביניהם קרובי משפחה רבים. בשנים 2015–2018, כאשר היה חשש לטבח מטעם דאעש בדרוזים שבהר הדרוזים, הפגינו ופעלו למענם הדרוזים בישראל.^[4]

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, תושבי ההר נהנו מסוג של אוטונומיה. הם לא התערבו בקרבות ולא התגייסו לצבא, ואף הקימו מיליציות חמושות, אך גם לא סילקו את נציגי הממשל בדמשק.^[5]

באוגוסט 2023, החלו הפגנות בהר הדרוזים נגד הממשל בדמשק, שבהן אנשי העדה יצאו בקריאות נגד נשיא סוריה בשאר אל-אסד. הטריגר להפגנות היה המצב הכלכלי הקשה באזור הדרוזי.^[6] זאת נוסף על הפגנות בדרעא ומקומות נוספים בדרום סוריה.^[7] המנהיג הרוחני של הר הדרוזים, שיח' חכמת אל-היג'רי, הכריז על איראן וחזבאללה (הפועלים בסוריה) כ"כובשים" ופסק שיש לאסור עליהם ג'יהאד.^[8] ביולי 2025 בדווים ואנשי המשטר סונים פשטו על הר הדרוזים וביצעו טבח בדרוזים. הדרוזים התגוננו והעימותים נמשכו במשך כשבוע. ישראל תמכה בדרוזים באמצעות תקיפות של מטוסים וכטב"מים.

ראו גם

• דרוזים בסוריה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הר הדרוזים בוויקישיתוף

• גנרל אנדריאה, ‏הר הדרוזים, מערכות 8, אוגוסט 1941
• הר הדרוזים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)