דב נשרי

דב נשרי (אדלר) (כ"א באלול תר"פ^[1], 1920 – יח בתמוז תשל"ג, 18 ביולי 1973) היה חבר "ההגנה", קצין בדרגת אל"ם בצה"ל ואיש משרד הביטחון, מנכ"ל "החברה לפיתוח חוף אילת"^[2].

דב נשרי

אין תמונה חופשית
לידה	ספטמבר 1920 כ"א באלול תר"פ
פטירה	18 ביולי 1973 (בגיל 52) י"ח בתמוז תשל"ג
מקום קבורה	בית העלמין הדרום
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף־משנה
בן או בת זוג	דליה למדני (1952 – 1961) דרורה חבקין (1962 – 1970)
מספר ילדים	3
תפקידים בשירות
פעיל המוסד לעליה ב' באירופה, מפקד אילת (1952–1954), תיחקר את טבח כפר קאסם מטעם פיקוד המרכז, הקים את תזמורת הגדנ"ע
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל "החברה לפיתוח חוף אילת"

חייו

נולד לטוביה אדלר ועלה לארץ ישראל בנעוריו.

היה נוטר, מדריך ומפקד מחלקה בהגנה^[3] ברחובות ופעיל המוסד לעליה ב' באירופה.

במלחמת העצמאות היה מג"ד בחטיבת קרייתי^[4].

בין השנים 1952–1954 היה מפקד אילת, שהייתה שטח שיפוט צבאי^[5]. ב-1952 נישא לדליה למדני^[6], ב-1954 עברו בני הזוג לצהלה, ובשנת 1957 נולדה בתה היחידה, ליאת.

במבצע קדש היה קצין קישור של פיקוד המרכז לחטיבה 17 ועמד בראש "ועדת נשרי" שתיחקרה את טבח כפר קאסם מטעם פיקוד המרכז, מספר שעות לאחר סיומו^[7].

היה מנהל מחלקת הגדנ"ע באגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון^[8]. בין השאר הקים את תזמורת הגדנ"ע ויצא איתה לסיבובי הופעות בחו"ל. ב-1959 פיקד על משלחת הגדנ"עים, תלמידי כפר גלים, למדינות מערב אפריקה. המשלחת יצאה במסגרת פעילויות שהתקיימו באותה עת לקידום יחסי אפריקה–ישראל, ופעילותה נחשבה כתרומה מוצלחת לתדמית מדינת ישראל^{[9][10][11][12][13]}.

בשנת 1961 התגרש מדליה למדני. הכיר בכפר הירוק את דרורה חבקין שלימדה שם^[14] ונישא לה. בתם שירי נולדה ב-1964 ובנם אריאל ב-1967. התגרשו ב-1970 לאחר שדרורה נפרדה ממנו ועברה לחיות עם דני ליטני.

ב-1969 מונה למנכ"ל "החברה לפיתוח חוף אילת"^[15]. למרות שרבים הטילו ספק בהיגיון הכלכלי של השקעה נוספת בתיירות באילת, בפעילותו היזמית ומסירותו הרבה הצליח נשרי תוך שלוש שנים להוציא לפועל מיזמי פיתוח רבים. כבר בשנת 1970 סיפר במסיבת עיתונאים בעיר על השקעות הצפויות בזכות מענק ממשלתי לבוני מלונות באילת^[16]. ב-1972 הותרה כניסת פועלים ערבים לעיר, ותנופת הפיתוח גברה^[5]. ביוני 1973, בעת פתיחת מלון חדש, סיפר לעיתונות על תוכנית הכשרת אזור התיירות החדש שנמצאה בעיצומה באותה עת^[17] ועל חשיבות החלטת הממשלה להקים שדה תעופה בינלאומי מחוץ לעיר^[18].

מספר שבועות לאחר מכן נפטר במהלך ניתוח לטיפול באולקוס, בן 53 בלבד במותו. נקבר בבית העלמין בחולון^[19]. מאות הגיעו להלווייתו^[20].