דוקטרינת יעקב

"דוקטרינת יעקב" (בלטינית: Doctrina Iacobi nuper baptizati; "הדרשה של יעקב המומר החדש") הוא ספר פולמוסי מהמאה ה-7 שנכתב בשפה היוונית, ככל הנראה בארץ ישראל.^[1]

דוקטרינת יעקב
Doctrina Iacobi nuper baptizati

מידע כללי
שפת המקור	יוונית
סוגה	פולמוס, ספרות נוצרית, ספרות ביזנטית

תוכן הספר

הספר מתעד כביכול דיון שנערך בקרתגו ביום 13 ביולי 634, בין יהודי בשם יעקב שנאלץ להמיר את דתו לנצרות לבין יהודים שלא המירו את דתם, ובו מופיעים נימוקיו של יעקב בזכות ההתנצרות. הספר דן באימפריה הביזנטית במלחמתה בצבא הערבי-מוסלמי וכיבוש הפרובינציות המזרחיות של האימפריה. הספר משתמש בדימויים נוצריים השאובים מספר דניאל על פי הפרשנות האסכטולוגית-אפוקליפטית הנוצרית, במטרה לשלב את האירועים שבמהלכם איבדה הנצרות את השליטה במקומות הקדושים שבארץ ישראל בחזון אחרית הימים.

הספר מציג תמונה מוקדמת של הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל, העומדת לעיתים בסתירה להיסטוריוגרפיה המוסלמית.

לקריאה נוספת

• Kaegi, Walter E. Byzantium and the Early Islamic Conquests, Cambridge, 1992.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוקטרינת יעקב בוויקישיתוף