דיברטימנטו

דיברטימנטו (באיטלקית: divertimento) הוא סוגה מוזיקלית שהופיעה בעיקר במאה ה-18. מקור המילה באיטלקית פירושו "לשעשע". האווירה שבה מתנגן הדיברטימנטו היא עליזה והיצירה התאימה במיוחד לאירועים חברתיים (כגון סעודות בבתי אצילים ופטרונים). לרוב, הולחן הדיברטימנטו להרכבים קטנים או ליחידים.

למרות שמו, שרומז כי מדובר בסוג של שעשוע מוזיקלי, יכול הדיברטימנטו לשמש גם בנושאים רציניים יותר. עם זאת לאחר 1780 התייחס המושג לרוב ליצירות קלילות ופחות רשמיות. המונח שימש לרוב כדי לתאר מוזיקה קלה של "אחרי ארוחת הערב" או מוזיקה של בילויים.

כסוגה נפרדת נראה כי לא הייתה לדיברטימנטו צורה ספציפית בתחילת דרכו, אך למן אמצע המאה ה-18 הוא לבש צורה של סוויטה לריקודים או של "מוזיקה קאמרית", כמקובל באותה התקופה. ישנם סוגים שונים של יצירות שבהן ניתן לראות דמיון לדיברטימנטו כגון סרנדה, נוקטורנו ("מוזיקת לילה", בגרמנית Nachtmusik) ו–Cassation .

הפרסום הראשון של הדיברטימנטו נעשה בשנת 1681 בוונציה מאת המלחין קרלו גרוסי (Il divertimento de' grandi: musiche da camera, ò per servizio di tavola). מלחינים מפורסמים ששירתו בחצרות אדונים כגון היידן ומוצרט כתבו דיברטימנטי רבים.

קישורים חיצוניים

• דיברטימנטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.