דפוס חשיבה

דפוס חשיבה הוא קבוצת הנחות, שיטות או סממנים שנטמעו עמוק אצל אדם או קבוצת אנשים, והתבססו עד כדי כך עד שאותם אנשים נמנעים מלאמץ או לקבל גישות התנהגות, בחירות או כלים שונים^{[דרוש מקור]}. המונח שימושי בתחום תורת ההחלטות. תופעה זו של הטיה קוגניטיבית מכונה לעיתים גם "חשיבת יחד" או "פרדיגמה", ולעיתים קשה לנטרל את השפעותיה על תהליכי ניתוח החלטות וקבלתן.

על אף הקשיים הכרוכים בכך, ישנן דרכים לשינוי דפוסי חשיבה. למשל, פעולת האלתור מעודדת אנשים לשבור דפוסי חשיבה קיימים^[1].

מקור המושג בפסיכולוגיה

המונח "דפוס חשיבה" משמש לעיתים לתיאור הרגלי חשיבה כלליים או להטיות קוגניטיביות בהקשרים רחבים. עם זאת, במחקר הפסיכולוגי, המונח "Mindset" כפי שהוגדר על ידי קרול דווק, מתאר מערכת של אמונות יסודיות בנוגע ליכולת האישית להשתנות, ללמוד ולהתפתח. אמונות אלו משפיעות על הגישה של האדם כלפי אתגרים, הצלחות וכישלונות ומנחות את תגובותיו והתנהגותו במצבי קושי. המושג משמש לפיתוח שיטות המסייעות לטפח מוטיבציה, עמידות והישגים באמצעות שינוי האמונות כלפי היכולת האישית. הבחנה זו חיונית במיוחד בהקשרים של פרקטיקות חינוכיות וטיפוליות^[2].

תאוריית דפוס החשיבה, קרול דווק

תאוריית דפוס החשיבה שפותחה על ידי קרול דווק, עוסקת בשאלות מרכזיות כמו האם דפוס חשיבה מסוים יכול לנבא הצלחה בתחומים שונים והאם ניתן לשנות דפוסי חשיבה אלו באמצעות התערבויות. על פי תאוריה זו, דפוס חשיבה מקובע (Fixed Mindset) הוא האמונה שתכונות אישיות, כולל יכולת אינטלקטואלית, הן קבועות ואינן ניתנות לשינוי מהותי. אמונה זו עשויה להוביל להימנעות מאתגרים, להימורים נמוכים ולעיכוב בלמידה. לעומת זאת, דפוס חשיבה מתפתח (Growth Mindset) הוא האמונה שיכולת אינטלקטואלית ותכונות אישיות ניתנות לפיתוח ולשיפור באמצעות מאמץ ולמידה. לפי התאוריה, אמונה זו תומכת בהתמודדות עם אתגרים, ביכולת להתמיד נוכח מצוקה, לקבל וללמוד מכישלון ולהתמקד בתהליך, משוב וכישלון נתפסים כהזדמנויות להגדלת יכולת. בנוסף, אנשים בעלי דפוס חשיבה מתפתח נוטים להצליח ולהשיג יותר בטווח הארוך מאלו בעלי דפוס חשיבה מקובע^[2].

השפעת דפוס חשיבה מתפתח

מאמר סקירה משנת 2020 שניתח התערבויות בתחום, מצא כי טיפוח דפוסי חשיבה מתפתחים (Growth Mindset) עשוי להשפיע באופן חיובי על תחומים שונים ומציג ממצאים ממחקרים רחבי היקף התומכים בכך. המחקר הציג, בין היתר, את ממצאי ה‑National Study of Learning Mindsets (NSLM), בו השתתפו 12,490 תלמידי כיתה ט בארצות הברית. במתאם עם קבוצת הביקורת, התלמידים שעברו התערבות מקוונת קצרה (כשעה) בחיזוק דפוס החשיבה המתפתח הציגו שיפור מובהק בציונים, בעיקר בקרב תלמידים בעלי הישגים נמוכים (עם גודל אפקט ממוצע של 0.11 SD), וכן עלייה באחוז התלמידים שבחרו והמשיכו ללמוד קורסי מתמטיקה מתקדמים יותר. עם זאת, המאמר מדגיש את ההטרוגניות המשמעותית באפקטים הללו ומסקנת החוקרים הייתה שהצלחת ההתערבויות לקידום דפוס חשיבה מתפתח תלויה בגורמים הבאים; מתאם נכון בין מי מקבל את ההתערבות (אוכלוסיית יעד, תלמידים המתמודדים עם קשיים אקדמיים), האופן בו היא מיושמת (התערבות איכותית שמעודדת פעולה), והסביבה שבה היא מתרחשת (הקשר תומך שמאפשר יישום של דפוס החשיבה). הבנה מעמיקה של גורמים ממתנים אלו חיונית כדי לייעל את ההתערבויות ולהגביר את השפעתן על תוצאות משמעותיות בעולם האמיתי^[2].

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מקיפה שפורסמה בשנת 2023 בחנה גם היא את האפקטיביות של התערבויות שנועדו לטפח דפוסי חשיבה מתפתחים (Growth Mindset) על בסיס נתונים מ-53 מדגמים עצמאיים ממחקרים ובדומה למטא-אנליזות קודמות בתחום, מחקר זה מצא השפעות ממוצעות חיוביות, אם כי קיים גודל אפקט חלש-בינוני על תחומים שונים; הצלחה אקדמית d=0.14, חוסן נפשי d=0.32 ופיתוח יכולות חברתיות d=0.36. עם זאת, הסקירה הדגישה הטרוגניות משמעותית בהשפעות אלו, ומצאה כי ממוצעי השפעה בלבד עשויים שלא לייצג היטב את מגוון התוצאות האפשריות בשל טווחי הניבוי הרחבים. מאמר זה הרחיב את הבחינה מעבר למטא-אנליזות קודמות על ידי התמקדות בשני גורמים מתאמים מרכזיים שהיו לגביהם נתונים מספקים: תת-מדגמים הצפויים להפיק תועלת מרבית ("קבוצות יעד") ונאמנות ליישום ההתערבות. הניתוח הראה כי ההשפעות נוטות להיות חזקות יותר עבור קבוצות יעד ספציפיות, ממצא המאשש ומסביר חלק מההטרוגניות בהשפעות על הישגים אקדמיים ובריאות נפשית. לעומת זאת, מדד הנאמנות ליישום שנכלל בניתוח לא הסביר חלק ניכר מההטרוגניות שנצפתה עבור הישגים אקדמיים, בניגוד לציפיות. החוקרים ציינו במפורש כי אין מספיק נתונים זמינים לחקור באופן מעמיק מאפיינים הקשריים רחבים יותר או תהליכי שינוי פסיכולוגיים והתנהגותיים המתווכים את ההשפעה ועל מנת לארגן את הספרות ולהציע מסגרת להבנה עתידית, המאמר הציג מודל תאורטי MIE, Mindset Intervention Effectiveness (אפקטיביות התערבויות דפוס חשיבה)^[3].

השפעת דפוס חשיבה מתפתח על בריאות נפשית

דפוס החשיבה המתפתח (Growth Mindset), המאמין בכך שלאנשים יש יכולת לשנות ולהתפתח, משויך להפחתה של עוצמת התסמינים של מצוקה נפשית ועם אסטרטגיות התמודדות חיוביות יותר. מטא-אנליזה משנת 2020, שכללה 72 מדגמים ויותר מ-17,000 משתתפים, מצאה קשר שלילי בין דפוס חשיבה מתפתח לבין תסמיני דיכאון וחרדה (r = −0.220), וכן קשר חיובי בינו לבין הערכת ערך הטיפול (r = 0.137) והתמודדות אקטיבית (r = 0.207). ממצאי המחקר מצביעים על כך שככל שאדם מאמין ביכולת לשנות את תכונותיו, כך הוא חווה פחות קשיים נפשיים ומגייס משאבים נפשיים טובים יותר להתמודדות עם מצבים מאתגרים. החוקרים ציינו כי עוצמת הקשרים משתנה בהתאם לאופן מדידת דפוס החשיבה, תחום ההתערבות והמועד שבו נמדדו המשתנים. ממצאים אלו מצביעים על פוטנציאל של טיפוח חשיבה מתפתחת כמרכיב תומך ברווחה הנפשית וביעילות הטיפול הפסיכולוגי^[4].

ראו גם

• הטיה קוגניטיבית
• הטיית אישור
• פרדיגמה
• יצירתיות
• חוט מחשבה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דפוס חשיבה

• איך מפתחים Growth Mindset בבית הספר - מאמר בעברית על מחקרים של קרול דווק
• קרול דווק, What Having a “Growth Mindset” Actually Means - כתבה זו מסבירה מהי דפוס חשיבה מתפתח (Growth Mindset), כיצד היא משפיעה על התפיסה האישית וההתמודדות עם כישלונות, ומדגימה את ההבדל בין דפוס חשיבה מתפתח לדפוס חשיבה מקובע. בנוסף, הכתבה מדגישה את החשיבות בהבנת הכוח של האמונה בהתפתחות אישית לשיפור הלמידה וההצלחה.