דרך היונגאס

דרך צפון היונגאס (בספרדית: Camino a los Yungas) או דרך המוות (Camino de la Muerte) היא דרך באורך 61–69 קילומטר המקשרת בין לה פאס לקורויקו, 56 ק"מ צפונית ללה פאס במחוז יונגאס בבוליביה. הדרך ידועה כמסוכנת ביותר והוכרזה ב-1995 כ"דרך המסוכנת ביותר בעולם".^[1] לפי הערכה נהרגים בה 200–300 מטיילים מדי שנה.^[1] בדרך זו גם נהרגו 13 ישראלים^{[דרושה הבהרה]}. לצד הדרך נמצאים צלבים ומצבות רבים המסמנים את מקום נפילתם של כלי רכב ורוכביהם.

דרך היונגאס
Camino a Los Yungas

מידע כללי
אורך	60 ק"מ
הקמה
תקופת הבנייה	? – העשור של 1930
מיקום
ערים ראשיות	יונגס
קואורדינטות	16°20′09″S 68°02′26″W
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת בוליביה מוגדלת)   סוקרה לה פאס קוצ'במבה סנטה קרוס פוטוסי טרינידד סאלאר דה אויוני ברזיל פרגוואי ארגנטינה צ'ילה פרו דרך היונגאס (למפת בוליביה רגילה)   סוקרה לה פאס קוצ'במבה סנטה קרוס פוטוסי טרינידד סאלאר דה אויוני ברזיל פרגוואי ארגנטינה צ'ילה פרו דרך היונגאס מסלול האופניים מסומן באדום והכביש בירוק tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

דרך דרום היונגאס (דרך צ'ולומאני) המחברת את לה פאס וצ'ולומאני, 64 ק"מ מזרחית ללה פאס, נחשבת למסוכנת כמעט באותה מידה.

תיאור

כלי רכב עוברים בדרך הצרה והתלולה

הדרך נסללה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 בזמן מלחמת הצ'אקו על ידי שבויים פרגוואים. זוהי אחת הדרכים היחידות המחברות את אזור יער האמזונאס של צפון בוליביה ללה פאס. ביציאה מ"לה פאס" הדרך עולה תחילה עד לגובה של 4,650 מטר ולאחר מכן יורדת עד לגובה של 1,200 מטר. הדרך משתנה במהירות מרמה גבוהה וקרירה ליער גשם, ועוברת במקביל לצוקים ומדרונות תלולים.

בגלל הירידות הקיצוניות של לפחות 600 מטר, לעיתים ברוחב מסלול אחד (רוב הדרך לא רחבה יותר מ-3.2 מטר), ובשל מחסור במעקות בטיחות, הדרך מסוכנת ביותר. בנוסף, גשם וערפל עלולים להקשות על הראיה, להפוך את הדרך לבוצית ולגרום לנפילת סלעים מהגבעות בצד הדרך.^[2]

אחד מחוקי התנועה המקומיים קובע כי הנוסע במורד הדרך חייב לתת זכות קדימה לבאים מלמטה וחייב להצמד לצד הדרך החיצוני כדי לתת לבא מולו לעבור. חוק זה מחייב כלי רכב מהירים לנסוע לאט ובכך מאפשר מפגשי מכוניות בטוחים יותר. בנוסף רכבים נוסעים בשמאל, בניגוד ליתר בוליביה, דבר המאפשר לנהגים זווית ראייה טובה יותר על הגלגל החיצוני.

אופני הרים

רוכב אופניים בדרך המוות

הסכנה שבדרך הפכה אותה ליעד תיירותי פופולרי מאז שנות ה-90, ומשכה אליה מעל 25,000 איש.^[3] רוכבי הרים הפכו יעד זה לאתר דאון היל מועדף, מכיוון שזוהי דרך של כ-64 ק"מ בירידה מתמשכת. כיום ישנם מספר סוכנויות המספקות מידע, ציוד, תחבורה והדרכה לדרך זו. עם זאת, הדרך נשארה מסוכנת, ולפחות 13 רוכבים נהרגו בה מאז 1998.^[2]

דרך חלופית

בסוף 2006 לאחר 20 שנות עבודה, נפתחה דרך חדשה בין לה פאס לקורויקו. דרך זו כוללת תשתית מודרנית של גשרים, תעלות ניקוז, מספר נתיבים, אספלט, מעקות בטיחות ואמצעים נוספים ההופכים דרך זאת לבטוחה מהדרך המקורית. בעקבות זאת תנועת המכוניות בדרך היונגאס פחתה, אך גדל מספר הרוכבים הנוסעים במורד המסלול.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: דרך היונגאס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרך היונגאס

• על דרך המוות באתר למטייל
• עתי"ם, מטיילת ישראלית נהרגה ב"דרך המוות" בבוליביה, באתר ynet, 9 באפריל 2001
• אורי יבלונקה ודורון נחום, תרמילאי ישראלי נהרג ב"דרך המוות", באתר nrg‏, 10 במרץ 2007
• דרך המוות בבוליביה מציעה גבהים חדשים של פחד - מאתר עולם האימה
• רותם בר כהן‏, דרך המוות בבוליביה: 300 הרוגים בכל שנה, באתר וואלה, 24 ביוני 2013
• The world's most dangerous road - מאתר ה-BBC