האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה. מקורו הוא בספר היכלות, שם הוא מתואר כחלק משירת המלאכים. בקהילות ישראל השונות שולב הפיוט בתפילה במקומות שונים. הפיוט מונה שבחים ומידות שונים לה' לפי סדר אלפביתי.

מילות השיר[1]
הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה - לְחַי עוֹלָמִים הַבִּינָה וְהַבְּרָכָה - לְחַי עוֹלָמִים הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה - לְחַי עוֹלָמִים הַדֵּעָה וְהַדִּבּוּר - לְחַי עוֹלָמִים הַהוֹד וְהֶהָדָר - לְחַי עוֹלָמִים הַוַּעַד וְהַוָּתִיקוּת - לְחַי עוֹלָמִים הַזָּךְ וְהַזֹּהַר - לְחַי עוֹלָמִים הַחַיִל וְהַחֹסֶן - לְחַי עוֹלָמִים הַטֶּכֶס וְהַטֹּהַר - לְחַי עוֹלָמִים הַיּיִחוּד וְהַיִּרְאָה - לְחַי עוֹלָמִים הַכֶּתֶר וְהַכָּבוֹד - לְחַי עוֹלָמִים הַלֶּקַח וְהַלִּיבּוּב - לְחַי עוֹלָמִים הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה - לְחַי עוֹלָמִים הַנּוֹי וְהַנֵּצַח - לְחַי עוֹלָמִים הַשִּׂגוּי וְהַשֶּׂגֶב - לְחַי עוֹלָמִים הָעֹז וְהָעֲנָוָה - לְחַי עוֹלָמִים הַפְּדוּת וְהַפְּאֵר - לְחַי עוֹלָמִים הַצְּבִי וְהַצֶּדֶק - לְחַי עוֹלָמִים הַקְּרִיאָה וְהַקְּדֻשָּׁה - לְחַי עוֹלָמִים הָרוֹן וְהָרוֹמְמוּת - לְחַי עוֹלָמִים הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח - לְחַי עוֹלָמִים הַתְּהִלָה וְהַתִּפְאֶרֶת - לְחַי עוֹלָמִים.

מקורו

מקורו של השיר בספר היכלות רבתי, שעל פי המסורת נכתב על ידי רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול. בספר היכלות נאמר שר' ישמעאל שמע את שירת המלאכים במרום וכתב את הפיוט כפי ששמע מפיהם. בשירתם זו נכלל גם ההמנון "האדרת והאמונה"^[2].

בנוסח אשכנז שולב הפיוט כאחד הרהיטים בתוך קדושתא לתפילת שחרית של יום הכיפורים שחיבר רבי משולם בן קלונימוס^[3]. ביהדות אשכנז בימי הביניים נחשב שיר זה כשיר המלאכים, כפי שיבואר להלן.

בשבח השיר

בשבחו של שיר זה מצאנו בסדור הרוקח^[4] שכתב: "בברוך שאמר יש פ"ז תבות, כי נתקן כנגד ראשו כתם 'פז', ואין להוסיף עליו, וניתקן כנגד האדרת והאמונה^[5], שכך נמצא בספר רקמה שנכתב בכתיבת מלאכים, שהאדרת והאמונה שיר שלהם"^[6].
המהרי"ל כתב עליו "השבח הזה יש לאמרו בנגון ובנעימה ובכריעה ובכפיפת ראש ובהשתחויה"^{[דרוש מקור]}

מקום אמירתו בתפילה

ברוב זרמי היהדות נהוג לשוררו בתפילה, אך המקום בו נקבע לאומרו משתנה בין כל קהילה לקהילה:

• בנוסח הספרדים ונוסח ספרד, יש שנהגו לשוררו בפסוקי דזמרא של שבת לאחר מזמור קל"ו (מיד לפני ברוך שאמר), בהתבסס על דברי האר"י^[7].
• בנוסח קטלוניה אמרוהו קודם "ברוך שאמר" בכל יום.
• בעדות המזרח יש שנהגו לאומרו מיד בהגיעם לבית הכנסת ביום הכיפורים אף קודם ברכות השחר.
• במנהגי מהרי"ל^[8] כתב שאין לומר הפיוט כי אם ביום כיפור. בעקבותיו נוהגים בנוסח אשכנז שלא לאומרו אלא בפיוטים שבחזרת הש"ץ ביום הכיפורים בלבד.
• בקרב קהילות יהודי גאורגיה נהוג לומר פיוט זה בחגים ובימים נוראים, כשלפני כל בית נוהגים להוסיף את המילים "ברוך שמך".

נוסף על כך, נהוג לשוררו בהקפות שבשמחת תורה בצורת 'חזן וקהל' בתוספת המילים "למי ולמי?" (או ביידיש "צו וועמען און צו וועמען?"), דהיינו, "חזן: האדרת והאמונה למי ולמי? קהל: לחי העולמים!"

נוסח נוסף

ישנו נוסח נוסף המופיע בסידורים ובספרים קדמונים:
האדרת והאמונה לחי העולמים
הבינה והברכה לחי העולמים
הגדולה והגבורה לחי העולמים
הדעת והדבור לחי העולמים
ההוד וההדר לחי העולמים
הוועד והוותיקות לחי העולמים
הזכות והזיכרון לחי העולמים
החן והחסד לחי העולמים
הטהרה והטוב לחי העולמים
היקר והישועה לחי העולמים
הכתר והכבוד לחי העולמים
הלקח והלבוב לחי העולמים
המלכות והממשלה לחי העולמים
הנוי והנצח לחי העולמים
הסוד והשכל לחי העולמים
העז והענוה לחי העולמים
הפאר והפלא לחי העולמים
הצהלה והצדקה לחי העולמים
הקלוס והקדושה לחי העולמים
הרננות והרחמים לחי העולמים
השקט והשאנן (יש הגורסים: השלווה והשקט) לחי העולמים
התהלה והתפארת לחי העולמים:^[9]

לחן

חב"ד

בחב"ד ישנם כמה ניגונים על מילות הפיוט, הראשון המפורסם שבהם לימד את חסידיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מלובביץ' בשמחת תורה ה'תשל"ד (1973), את הניגון "האדרת והאמונה" כשהדביקו על ההמנון הצרפתי "המרסייז"^[10]. מאז שרו זאת רבות אצלו בהתוועדיות^[11], והניגון הוא חלק מניגוני הרבי מלובביץ'. ב-1995 הופיע הניגון באלבום "ניגוני הרבי" של אבי פיאמנטה^[12].

מלבד ניגון זה ישנם ניגוני חב"ד נוספים על מילות הפיוט; השני חובר על ידי "שלמה דער געלער (הג'ינג'י) מנעוול", הוא מופיע בספר הניגונים - חב"ד מספר ק"ד (104)^[13], הוא יצא בשנות ה-60 של המאה ה-20 באלבום "ניגוני חב"ד 6" של מקהלת ניח"ח בביצוע אברהם לידר^[13]. השלישי הוא ניגון איטי, הוא מופיע בהיכל הנגינה^[14], הוא גם הופיע באלבום צמאה 4 על ידי קובי אפללו^[15], וכן בוצע על ידי בני פרידמן^[16] וכן בוצע ללא מילים על ידי דורון טויסטר והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון תחת השם "לכה דודי"^[17] ועוד^[18]. הרביעי העממי-מוכר הושר אצל הרבי מליובביץ', ומהניגונים שנקלטו בחב"ד ממקורות אחרים^[19], הוא הופיע באלבום יענקל יענקל של אברהם פריד ב-2009^[20], הוא יצא ב-2020 כשיר הראשון בפרויקט צמאה 6, בביצוע הפרויקט של רביבו^[21] ועוד^[22].

בויאן ותולדות אהרן

בחצרות החסידיות בויאן ותולדות אהרן ישנם לחנים לפיוט^[23]

לקריאה נוספת

• משה חלמיש, "פיוט האדרת והאמונה", בתוך מנחה למנחם, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשס"ח, עמ' 99–110. [נדפס שוב בחקרי קבלה ותפילה, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע תשע"ב, עמ' 81–94, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).]
• דניאל ליפסון, הפיוט עליו נכתבו הכי הרבה ספרים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19 בספטמבר 2023
• יעקב ישראל סטל (עורך), הרב שמואל אשכנזי, אגרות שמואל, ירושלים תשפ"א, חלק א, אגרת רא, עמ' 292.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: האדרת והאמונה

• משה חלמיש, "חַי – חֵי העולמים", בתוך זכר דבר לעבדך, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת ליפשיץ, תשס"ז, עמ' 409–421. [נדפס שוב בחקרי קבלה ותפילה, עמ' 118–130.]