שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הבחירות הפנימיות באגודת ישראל (1976)
בחירות מקדימות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הבחירות הפנימיות באגודת ישראל התקיימו ב-20 ביולי 1976[1] בשלשת הסניפים הגדולים של אגודת ישראל ברחבי הארץ, וקבעו את יחסי הכוחות הפוליטיים במפלגה במשך שנים ארוכות. הבחירות נערכו באופן רשמי לוועידת המפלגה, שהתכנסה בנובמבר 1976.
Remove ads
רקע
הבחירות הקודמות במפלגה נערכו כ-31 שנה קודם לכן, ב-1951, לקראת הכינוס העולמי המרכזי השלישי של הכנסייה הגדולה. המפתח הפנימי במפלגה השתנה ב-1954, כאשר לקראת הכינוס הרביעי, נועדו להתקיים בחירות אך הם בוטלו בהסכם בין כ-16 סיעות פנימיות שנרשמו לבחירות.[2]
ב־1963, לקראת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, נועדו להתקיים בחירות, אך הן בוטלו על ידי מועצת גדולי התורה, שמינתה בית דין מיוחד להחליט על חלוקת המקומות. נעשה ניסיון לקיים בחירות ב־1972.[3]
הבחירות נערכו בעקבות מרמור פנימי ותוצאות ממערכת בחירות קשה בבחירות לכנסת השמינית, שבה החרימו בני הזרם הליטאי בהוראת הרבנים אלעזר מנחם שך ויעקב ישראל קניבסקי את המפלגה עקב הקמה מחדש של חזית דתית תורתית, רשימה מאוחדת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל.[4] הרשימה המאוחדת, שהוקמה בתמיכת הרב ישראל אלתר, האדמו"ר מגור, זכתה בחמישה מושבים, אחד פחות מכוחן של שתי הרשימות הנפרדות שהתמודדו בנפרד בבחירות לכנסת השביעית. הבחירות נערכו גם בשל מותו של היו"ר הוותיק של הסיעה המרכזית, יצחק מאיר לוין, שנפטר ב-1971. שלמה לורינץ, שהיה מועמד במקום השני, החליף אותו כראש הסיעה.
Remove ads
סיעות
סכם
פרספקטיבה
לקראת הבחירות, מנחם פרוש, שהיה חבר כנסת מטעם הרשימה אך נאלץ להתפטר על מנת להכניס את שלמה יעקב גרוס, הקים סיעה פנימית בשם שלומי אמונים. פרוש גייס לסיעתו הירושלמית את תמיכת הרבנים הליטאים הירושלמים, כמו הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך ואחרים, שחתמו ברגע האחרון על מנשר הקורא להצביע עבורו. פרוש, שידע שהעיתון המפלגתי המודיע לא יפרסם את מנשר הרבנים, שכר מסוק – ופיזר בריכוזים החרדיים פשקווילים עם החתימות הטריות של תמיכת גדולי הליטאים בו. הצעד הזה זיכה אותו במקום השני בפריימריז עם 3,460 קולות.[4]
חסידות גור הריצה רשימה בשם הסיעה המרכזית, שבראשה עמד יהודה מאיר אברמוביץ. חצרו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, הורתה לחזק את מעמד הסיעה המרכזית.[5]
הסיעה המאורגנת ביותר הייתה צעירי אגודת ישראל, שהתמודדה תחת השם ציות והגשמה, שפעלה כגוף עצמאי קודם לכן. הסיעה, שהוקמה ב-1943 עקב ילדי טהראן וחוסר היכולת שהפגינה אגודת ישראל בפרשה,[6] נעשתה במשך השנים למזוהה עם הציבור הליטאי ולרב שך, שהיה מנהיגה בתקופה זו. בראשה עמד שלמה לורינץ. הסיעה איימה לפרוש מהתנועה באם לא יערכו בחירות בכלל סניפי התנועה, כאשר מרבית הסיעות ביקשו שהבחירות יערכו רק בסניפים הגדולים.[7] ועדת הבחירות של המפלגה החליטה שסניף שיחפוץ שלא לקיים בחירות ולא להיות מיוצג יוכל לעשות כן, אך הרב יעקב ישראל קניבסקי הורה לסיעה להתמודד בכל זאת בבחירות.[8] חסידות בעלז הודיעה על תמיכתה בסיעה.[9] באופן טבעי, ציפו בסיעה לתמיכה ברורה של הרב שך, שלא נהג כן, באמרו כי נבחר הציבור לאחר שמקבל את הסכמת הרבנים לעצם מועמדותו, הוא תלוי בבחירת הציבור ואין לגוף רבני להתערב בזה[10].
הסיעה המאוחדת של יוצאי הונגריה ורומניה בראשות שלמה יעקב גרוס הייתה בתמיכת חסידות ויז'ניץ.[9]
בראשות סיעת עדות המזרח עמד חבר הכנסת השביעית יעקב מזרחי.[11]
ערב הבחירות פרשה סיעת "בני תורה" מהתמודדות, לאחר שדרישתה שרבני התנועה יוציאו הכרזה הקוראת לחברי המפלגה להצביע כפי רצונם לא מולאה.[1] יש שזיהו את הסיעה, שמרכזה היה בירושלים, עם חבר הפעילים והעדה החרדית.[12]
סיעה נוספת הייתה סיעת מורי אגודת ישראל.[13]
סיעה נוספת, הגוש לאחדות התנועה, בראשותו של חבר הכנסת הראשונה מאיר דוד לוונשטיין, קראה לפירוק הסיעות הפנימיות במפלגה. נאמני התנועה, שהייתה מזוהה עם חסידות סלונים, עמדה בראשות ראש עיריית בני ברק שמואל וינברג, ורשימת יוצאי בוכרה, הקשורה בסיעה המרכזית.[12]
Remove ads
תוצאות הבחירות
סניפים מקומיים
השפעת הבחירות
הסיעות צעירי אגודת ישראל ועדות מזרח התאחדו על מנת להגדיל את כוחם לשלושים אחוז ולהפוך לסיעה הגדולה ביותר במפלגה. שלומי אמונים והסיעה המרכזית חתמו על הסכם ביניהן.[15] הוועידה התקיימה בא' בכסלו ה'תשל"ז (23 בנובמבר 1976) במלון גלי צאנז בנתניה.[16]
שלומי אמונים הגדילה את ייצוגה במפלגה מ-10% ל-25%.[11]
הבחירות קבעו את המפתח הייצוגי הפנימי במפלגה בשנים הבאות.[17] ב-1989, לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, פרשה צעירי אגודת ישראל מאגודת ישראל וחברה לדגל התורה הליטאית, ומקומה ברשימה נפקד, שנציג ויזניץ' קודם למקום השלישי.
ב-2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הוענק המקום החמישי ברשימת אגודת ישראל לחסידות צאנז על חשבון הסיעה המרכזית.[18]
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads