הבנק הישראלי לתעשייה

הבנק הישראלי לתעשייה נוסד בשנת 1933 על ידי התאחדות התעשיינים בישראל ביוזמת נשיאה הראשון, אריה שנקר, כדי לספק אשראי לפיתוח תעשייה בארץ ישראל. בשנות ה-70 אוחד הבנק אל תוך הבנק הבינלאומי הראשון.

היסטוריה

רקע

הכנות להקמת בנק לתעשייה בארץ ישראל התקיימו עוד בשנת 1918^[1]. ביוני 1923 החליטו אנשי קבוצת ברנדייס על הקמת בנק לתעשייה בארץ ישראל^[2]. ביוני 1923 הוצגה בפני ההנהלה הציונית תוכנית להקמת בנק תעשייה שמחציתה תהיה בבעלות ההסתדרות הציונית ומחציתה השנייה של משקיעים פרטיים^[3].

הקונגרס הציוני העולמי ה-13 החליט להקציב 8,000 לא"י לצורך פיתוח התעשייה בארץ ישראל והקונגרס הציוני העולמי ה-14 החליט על הקצבת 25,000 לא"י להקמת בנק לתעשייה^[4][5].

הקמת הבנק

במאי 1932 התכנסה ביוזמתם של מאיר דיזנגוף ואריה שנקר ישיבה לבחינת דרכים להקמת בנק לתעשייה, שהקימה ועד זמני שהחל בהחתמה על מכירת מניות של הבנק^[6]. הבנק נפתח רשמית ב-2 באפריל 1933 בשם "הבנק הארצישראלי לתעשייה" בטקס בו נאמו מאיר דיזנגוף, אריה שנקר, יהושע סופרסקי ואליעזר הופיין^[7][8].

בשנת 1938 הוגדל הונו של הבנק כאשר בנק אנגלו-פלשתינה השקיע בבנק 12,500 לא"י^[9] והבנק הועמד על בסיס כלכלי איתן^[10].

במדינת ישראל

לאחר הקמת מדינת ישראל שונה שם הבנק ל"הבנק הישראלי לתעשייה" או בקיצור "בנק התעשייה"^[11]. בשנת 1959 מכרה התאחדות התעשיינים לבנק לאומי 51% ממניות הבנק^[12], בתקווה שהדבר יקדם את עסקי הבנק. אולם לאחר שלוש שנים בקשו בהתאחדות התעשיינים לבחון את הדרך לקדם את הבנק, לאחר שמצב הבנק לא השתפר לשביעות רצונם^[13].

בשנת 1967 הוגדל ההון העצמי של הבנק על ידי מכירת מניות מוספים לתעשיינים תמורת אגרות מלווה של המדינה ובכך דוללה הבעלות של בנק לאומי^[14][15]. בתחילת 1970 הוא ניהל משא ומתן לרכישת בנק קופת עם^[16]. בשנת 1970 היו לבנק חמישה סניפים: בירושלים, תל אביב, חיפה, מפרץ חיפה ורמת גן^[17]. בשנת 1972 נפתחו שני סניפים נוספים^[18]. בתחילת שנות ה-70 הוצע לבעלי בנק התעשייה להצטרף להקמת הבנק הבינלאומי, אולם הם דחו את ההצעה^[19]. במקום זאת, עלה הרעיון למכור את הבנק לפ.י.ב.י. אחזקות, הבעלים של הבנק הבינלאומי, תוך שהבנק פועל באופן עצמאי^[20].

בשנת 1976 אוחד הבנק אל תוך הבנק הבינלאומי^[21][22].

אישים בולטים

אלכסנדר מאכט (שהוכתר כאלוף ליטא בשחמט) ניהל את הבנק משנת 1936^[23] במשך למעלה מרבע מאה. אחד מהפקידים הבכירים בבנק היה סשה ארגוב, שבמהלך שני העשורים שבהם עבד בבנק הפך את הבנק למוקד עלייה לרגל של רבים מחשובי הכותבים כמו חיים גורי וחיים חפר, שהביאו את כתביהם להלחנתו. לצידו של ארגוב עבד כפקיד בבנק במשך שנים רבות גם הפזמונאי אברהם ברושי, מהבולטים בכותבי "השירים הסלוניים" של התקופה. בעידודו של מאכט יצאו מבין כותלי הבנק רבים מנכסי צאן ברזל בזמר העברי בשנות ה-40 וה-50.

משנת 1967 ניהל את הבנק אהרן דב קמחי.

מבנה הבנק

הבנק שכן בתחילה ברחוב יהודה הלוי 30. בהמשך עבר לרחוב מונטיפיורי 13. בנין הבנק ברחוב מונטיפיורי נודע כאחד הבניינים הראשונים בתל אביב שבהם הייתה מעלית.