שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
החברה לפיתוח יפו העתיקה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
החברה לפיתוח יפו העתיקה היא חברה עירונית, בבעלות עיריית תל אביב-יפו, האחראית לשיקום וניהול אזור יפו העתיקה.
בניין מטה החברה
(למפת יפו רגילה)
בניין מטה החברה
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
החברה הוקמה בשנת 1961 על ידי ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, במטרה לשקם את אזור יפו העתיקה, שבאותה עת כונה "השטח הגדול" והיו בו מבנים רבים במצב תחזוקה גרועה, רבים מהם היו הרוסים חלקית והייתה בו פעילות עבריינית[1]. אחזקת מניות החברה התחלקה באופן שווה בין העירייה ובין הממשלה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל והחברה הממשלתית לתיירות[2].
על פינוי ושיקום אזור "השטח הגדול" הוכרז כבר בשנת 1950[3][4], ובעת הקמת החברה כבר פונו רוב התושבים[5], והחלו עבודות השיקום כולל הקמת גן הפסגה וגן המדרון[6]. במהלך השיקום הוחלט לא להרוס לחלוטין את כל המבנים באזור, אלא לשקם אותו כרובע אמנים ואומנים[7]. בשנת 1956, רוב בתיה של יפו העתיקה הוכרזו כרכוש נטוש, ועברו לחזקת רשות הפיתוח ואחר כך למינהל מקרקעי ישראל[8]
בינואר 1960 נעצרו לחקירה פקידים בכירים ב"מינהל יפו" שהיה אחראי על פינוי ושיקום "השטח הגדול"[9]. והוחלט להקים חברה ממשלתית שתהיה אחראית להמשך שיקום ופיתוח יפו העתיקה על בסיס כלכלי ומנהל תקין[2].
החברה יזמה תוכנית בניין עיר חדשה ליפו העתיקה (תוכנית 606), שתוכננה על ידי צוות אדריכלים שעליו נמנו יעקב יער, סעדיה מנדל, יונה פיטלסון ואליעזר פרנקל, ואשר עבדו יחדיו על תוכנית השימור והפיתוח בין השנים 1961–1962. הזכויות ברוב המבנים ביפו העתיקה הועברו לרשות החברה או נמסרו לה בחכירה. התל עליו שוכנת יפו העתיקה הוגדר כ"שמורה ארכיטקטונית" שמבניה ונופה ישומרו וישוחזרו, תוך כדי פיתוח גנים וכיכרות בשטחים הפתוחים. המטרה הייתה להפוך את האזור למרכז בילוי, אומנות ותיירות, ולמשוך אליו אוכלוסייה חדשה[10]. בשנת 1963 החל אכלוס הבתים הראשונים, והם החכרו בעיקר לאמנים, סופרים ואומנים[11]. החברה לפיתוח יפו העתיקה הייתה גם אחראית לפריסת התשתיות העירוניות: קווי מים, ביוב, חשמל וטלפון[12]. בנוסף הכשירה והחכירה החברה מבנים לטובת הקמת גלריות לאמנות, מסעדות ומועדוני לילה[13]. עם זאת לרוב החוכרים נאלצו לשאת בעלות השיפוץ הפנימי של המבנים[14], ומספר אמנים שזכו בחוזי חכירה ויתרו עליהם עקב העלות הגבוהה[15].
בשנת 1969 פרסם מבקר המדינה דו"ח חיובי ברובו על פעילות החברה, וציין שהיא הצליחה במשימתה לשקם את יפו העתיקה[16]. בשנת 1977 פרסם מבקר המדינה דו"ח נוסף על החברה, וציין שהיא סיימה למעשה את רוב תפקידה בשיקום יפו העתיקה, ושיש לשקול את המשך פעילותה[17].
בשנות ה-80 יזמה החברה פסטיבל מוזיקה ים תיכונית בשם "לילות יפו", שהיה נערך באמפיתיאטרון בגן הפסגה וסביבתו[18].
בסוף שנות ה-90 הגמישה החברה את מדיניות האכלוס והחכירה של המבנים ביפו העתיקה, והתירה ליזמים פרטיים להקים פרויקטים של מגורי יוקרה, כחלק מהתהליך הג'נטריפיקציה של האזור[19]. בין השאר יזם האדריכל אילן פיבקו מספר פרויקטים ביפו העתיקה[20], נבנה פרויקט מגורי יוקרה במבנה ששימש את מרכז המבקרים "החוויה הישראלית"[21], ובמתחם המנזר הארמני (השוכן בין נמל יפו, רציף העלייה השנייה וסמטת נתיב המזלות), שהיה בחלקו נטוש, הוקמו 25 דירות יוקרה[22], למרות התנגדויות רבות שהוגשו לפרויקט[23].
בשנת 2002 החליטה ועדת השרים להפרטה, לכלול את החברה ברשימת חברות ממשלתיות המיועדות להפרטה[24].
בשנת 2003 החלה החברה לקדם תוכנית בניין עיר חדשה במטרה, בין היתר, לאפשר הגדלת נפחים ותוספות בנייה, במסגרת המרקם הקיים. בנוסף החלה לקדם תוכניות למלונות, לבתי קפה, ולחנויות אופנה בתחומי המתחם[25]. בפברואר 2003 אושרה הקמתו של בית מלון במבנה בית החולים הצרפתי, כולל בניית מבנה חדש בן שש קומות בצמוד לו[26].
בשנת 2013 החלו לפוג חוזי החכירה של כ-280 הבתים, שהוחכרו במקור ל-49 שנים, החל משנות ה-60. תחילה סירבה החברה לדון בחידוש חוזי החכירה[27]. בדצמבר 2014 אישר לבסוף דירקטוריון החברה פה אחד, החלטה על חידוש חכירות הנכסים למגורים ולמסחר ביפו העתיקה ל-49 שנים נוספות[28].
בשנת 2015 עברה החברה לבעלותה המלאה של עיריית תל אביב[29], ופעילותה אחודה עם חברת אתרים העירונית, שהפכה לחברת האם שלה[30].
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של החברה לפיתוח יפו העתיקה- רות בונדי, מזל חדש ליפו העתיקה, דבר, 27 באוקטובר 1967
- מתן ברניר, חכרה מבנה לפני יותר מ-5 עשורים: מאז שווי זינק ל-15 מיליון שקל, וכעת עיריית ת"א רוצה אותו בחזרה, באתר גלובס, 24 במרץ 2020
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads