שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חטיבת תבל

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חטיבת תבל
Remove ads

חטיבת תבל – החטיבה לשיתופי פעולה בין-לאומיים (בעבר: החטיבה לקשרי חוץ) היא חטיבה באגף התכנון[1] האחראית על ניהול קשרי צה"ל עם כוחות זרים, כוחות שמירת שלום וארגונים בין-לאומיים. החטיבה מהווה סמכות מטכ"לית מקצועית לדיפלומטיה צבאית ולכלל פעילות קשרי החוץ בצה"ל.

עובדות מהירות פרטים, כינוי עבר ...
Remove ads

מבנה ארגוני

סכם
פרספקטיבה

החטיבה כפופה לאגף התכנון ומורכבת ממחלקות ומערך התב"ל (תכנון בין-לאומי) של צה"ל. בנוסף, החטיבה מפעילה את נספחי צה"ל בחו"ל ואמונה על שיתוף הפעולה עם נספחי הצבאות הזרים בארץ.

  • מחלקה אזורית: אמונה על הקישור הצבאי למדינות ולכוחות שמירת השלום במזרח התיכון. למחלקה שלוחות קישור בגבולות השלום (ירדן ומצרים – פעילות מול כוח המשקיפים הרב-לאומי) וגבולות העימות בהם מתבצעת פעילות מול כוחות או"ם (לבנון – פעילות מול יוניפי"ל, וסוריה – פעילות מול אונדו"ף). בנוסף, מנהלת המחלקה את יחסי צה"ל עם ארגונים בין-לאומיים (ארב"ל), כדוגמת הצלב האדום. כמו כן, הענף האזורי אחראי על פיתוח, מימוש וקידום שיתופי פעולה צבאיים מול מדינות הסכמי אברהם.
  • מחלקת תב"ל (תיאום בין-לאומי) – אמונה על שיתוף הפעולה הבין-לאומי והקשרים הצבאיים, ובכלל זאת מופעי שת"פ מטכ"ליים ושיתוף פעולה מבצעי עם הכוחות המזוינים של ארצות הברית, על פעילות למול צבאות זרים לחיזוק הלגיטימציה של צה"ל ועל תמיכה מקצועית בנספחי ההגנה וגורם תיאום לנספחים זרים. בחירום המחלקה פועלת כמכלול המתכנון ושולט בכלל פעילויות התיאום והקישור בין צה"ל לבין צבאות זרים, כוחות שמירת שלום וארגונים בינלאומיים נוספים.
  • ענף שליטה ופרוטוקול: אחראי על תהליכי האינטגרציה בחטיבה ובמערך התבל על מנת לגבש תמונה שתאפשר שליטה והערכת מצב מבצעית, לרבות תוכנית העבודה החטיבתית והמטכ"לית לתבל. תחת הענף פועלים: מדור פרוטוקול, האחראי על ארגון וביצוע ביקורים ומופעי קשרי חוץ מטכ"ליים בארץ וההנחיות המקצועיות לפרוטוקול צה"ל ואירוח זרים; מדור אג"ם, האמון על טיפול ותיאום הרבדים המבצעיים של התיאום הבין-לאומי; בית הספר לדיפלומטיה צבאית – יחידת הכשרה מקצועית לחטיבה ולמערך בתחום שיתוף הפעולה הצבאי הבין-לאומי.
  • ענף מטה ומעבר חו"ל: כולל את כל המדורים העוסקים בתחום המעטפת וביניהם: משאבי אנוש, תקשוב, תקציבים ולוגיסטיקה. תחת הענף פועל מדור מעבר חו"ל המטפל בהוצאת משימות צה"ל לחו"ל.
  • מערך התב"ל: גופי קשרי חוץ ייעודיים פועלים בזרוע היבשה, זרוע הים, זרוע האוויר והחלל, אגף כוח אדם, אגף המודיעין, פיקוד העורף, אגף המבצעים, אגף התקשוב והמכללות הצבאיות. גופי קשרי החוץ הללו כפופים מקצועית לחטיבה, המהווה סמכות מטכ"לית בתחום שיתופי הפעולה הבין-לאומיים. בנוסף, כולל המערך את פורום ראשי קשרי החוץ (פר"ק) – ועדת הניהוג של קשרי חוץ צה"ל.
Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
טקס הקמת מערך הקש"ח (2018)
Thumb
התפתחות ארגונית היסטורית של חטיבת הקש"ח (מתוך ספר המורשת "חץ הדורות")

גוף הקש"ח הראשון שהוקם בצה"ל הוא יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם) ב-1948, על רקע הגעת כוח שמירת השלום הראשון של האו"ם לארץ. בעקבות הגעת נספחים צבאיים זרים באותה השנה, הוקמה יחידת ש.מ. 9 (שירות מודיעין 9) – האמונה על הקשר עם הנספחים הזרים בארץ ונספחי צה"ל בחו"ל.

לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה מחלקת קש"ח באמ"ן – האחראית על הנספחים, סיוע למדינות אסיה ואפריקה, וקשרי חוץ מודיעיניים. מחלקת קש"ח באמ"ן עסקה בשיתוף פעולה מטכ"לי ובשיתוף פעולה מודיעיני.

במסגרת הסכם השלום עם מצרים, הוקמה ועדה צבאית משותפת ישראלית-מצרית (1979). לאחר נסיגת צה"ל מסיני, אוחדה הוועדה על יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם), והוקמה יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז), בפיקוד תא"ל דב שיאון, תחת אגף המטה הכללי. היקל"ז עסקה בקישור לאו"ם ולמדינות שכנות, בעת מחלקת קש"ח עסקה בתחום שיתוף הפעולה הבין-לאומי (נספחים צבאיים, סיוע, מודיעין).

בשנת 1999 אוחדו מחלקת הקש"ח והיקל"ז, והוקמה חטיבת הקש"ח באמ"ץ. בשנת 2006 אוחדה החטיבה עם חטיבת התכנון האסטרטגי, וביוני 2014 הוקמה מחדש כחטיבה עצמאית. בשנת 2018, הוקם רשמית מערך קשרי החוץ, סיכה מערכית הוענקה לכל המשרתים בו, והיחידה הפכה יחידת רישום עצמאית.

בפברואר 2023 הוחלט על שינוי השם מחטיבת הקש"ח לחטיבת תבל, כחלק משינוי בתפיסת פעילות הדיפלומטיה הצבאית בצה"ל[2].

Remove ads

יעוד וחזון

יעדיו המרכזיים של שיתוף הפעולה הצבאי – המובל על ידי חטיבת תבל:

  • עומק אסטרטגי והשפעה – סיוע בהגדלת מרחב הפעולה ויצירת עומק אסטרטגי והשפעה על פעילות ומדיניות צבאות זרים.
  • שת"פ מבצעי ומודיעיני – מיצוי הזדמנויות לשת"פ מבצעי בזירה המקומית, האזורית והבינ"ל להרחקת עימותים, מניעת חיכוך ותיאום מבצעי.
  • בניין כוח צה"ל – זיהוי ואיתור הזדמנויות לפיתוח יכולות ואמצעים ולביצוע אימונים והכשרות.
  • תמיכה במאמצים לאומיים – תמיכה במאמצים לאומיים וסיוע בשימור היתרון היחסי של צה"ל, תמיכה בבניין כח צה"ל (באופן עקיף).

תפקידי החטיבה

  • לגבש ולהמליץ על מדיניות צה"ל בתחום קשרי החוץ ולממשה בדרג המטכ"ל מול השותפים הזרים, להוציא את השת"פ המודיעיני.
  • בקרה על מימוש פעילות קשרי החוץ בצה"ל ויצירת תמונת מצב כוללת, להוציא את השת"פ המודיעיני.
  • להנחות מקצועית את גופי קשרי החוץ בזרועות ובאגפים.
  • להוות מפקדה ממונה לנספחי צה"ל בחו"ל ולתאם את פעילות הנספחים הזרים בארץ בתחומים הנוגעים לצה"ל.
  • לייצג את צה"ל מול גופים ממסדיים, בין-לאומיים, נספחים זרים וכוחות שמירת שלום בהקשר מדיניות קשרי החוץ והקישור.
  • לגבש את מדיניות קשרי החוץ למול מצרים וירדן ומול כוחות שמירת השלום הפרוסים באזור ולממש את החלקים הצבאיים של ההסדרים הביטחוניים בהיבטי קש"ח.
  • לגבש תוכניות פעולה בנושא מידע צבאי והסברה למול גורמים צבאיים בין-לאומיים.
Remove ads

עשיית החטיבה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
אנשי קישור ואנשי יוניפי"ל – "מגן צפוני" – ניטרול מנהרות חזבאללה

מבין הפעילויות בהן חטיבת תבל לקחה חלק בשנים האחרונות:

  • התקיפה האיראנית על ישראל (מבצע 'מגן ברזל'): בעת התקיפה האווירית שהתרחשה בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024 חטיבת תבל לקחה חלק בקשרים מול שותפיה השונים, הקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, יירטו 99 אחוז מהאיומים.
  • גבולות השלום: במקביל להשתלבות החטיבה בפעילות המבצעית של צה"ל בגבולות בעימות בצפון הארץ, במסגרת המב"ם (מערכה בין המלחמות) פעלה החטיבה עם היחידות המרחביות והמטכ"ל בגבולות השלום (ירדן – הגבול הארוך ביותר של המדינה, ומצרים – המדינה הערבית הראשונה איתה חתמה ישראל על הסכם שלום). היחידה פועלת לקדם סיוע חוץ למאמצים לאומיים ותיאום משימות מבצעיות.
  • "אבן משתלבת": הקמת חומת בטון באזורים המועדים לתקיפה על הקו הכחול (בין ישראל ללבנון). היות שקיימים אזורי מחלוקת לאורך הקו, והוא מהווה מוקד עימות מול חזבאללה, אי הבנות עשויות להביא להידרדרות ואובדן חיי אדם. משום כך, מאמץ הקישור שמנהלת חטיבת הקש"ח תורם ליציבות ומאפשר את המשך העבודות. זאת על רקע מאמץ הסדרת אזורי המחלוקת בקו הכחול, במסגרת מפגש טרילטרלי (בעל שלושה צדדים) בין צה"ל (בראשות רח"ט הקש"ח), יוניפי"ל וצבא לבנון.
  • פתיחת מעבר קוניטרה: מעבר קוניטרה, המעבר בין ישראל לסוריה נסגר בשנת 2015, בעקבות מלחמת האזרחים, וב-2018 נפתח מחדש ביוזמת חטיבת הקש"ח.
  • סיוע בגלי השריפות: בשנת 2016 ו-2019, בעקבות גלי שריפות שפרצו ברחבי הארץ, חטיבת הקש"ח תיאמה את סיוען של מדינות רבות – ששלחו מטוסי ומסוקי כיבוי.
Remove ads

מפקדי החטיבה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
טקס החלפת מפקד תבל – רח"ט נכנס עמית אדלר ורח"ט יוצא אפי דפרין, יולי 2024
מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...

פרויקט חץ הדורות

ערך מורחב – חץ הדורות

בשנת 2019, יזם ראש חטיבת קש"ח תא"ל ארז דוד מייזל את פרויקט המורשת החטיבתי "חץ הדורות", שמטרתו לשקף את תרומת קשרי החוץ הצבאיים לקידום אינטרסים לאומיים ויעדי צה"ל באמצעות אירועי קשרי חוץ היסטוריים, המדגימים שותפות אזורית-בין לאומית. המיזם בוחן את היסטוריית הקש"ח הצבאי לאור רצף מקרי בוחן נבחרים המהווים צוהר אל העשייה הקש"חית לאורך השנים ומבליטים אבני דרך ויוזמות מרכזיות. למיזם מספר מרכזי כובד: הראשון עוסק בשיתוף הפעולה הצבאי בין הבריטים למחתרות העבריות לפני קום המדינה, וההשפעה הבריטית העמוקה על צה"ל כצבא צעיר. שני מרכזי הכובד העיקריים של המיזם מצויים בשנות ה-70 ולאחר מכן בשנות ה-90 – הסכמי השלום עם מצרים וירדן. דגש אחרון יושם על פעילות החטיבה בימינו – הסובבת בין הזירה הצפונית, לקידום היחסים עם מדינות השלום (מצרים וירדן), הגדלת העומק האסטרטגי באגן הים התיכון ואירופה, וסיוע לבניין כוח בין-לאומי.

Remove ads

סמל היחידה

Thumb
סמל חטיבת קש"ח עד ל-2023

תחת פיקודו של תא"ל אורן שחור (1986–1988) נקבע סמל יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז): רקע צהוב, המזכיר את חולות מצרים, מסמל את הקשר המיוחד איתה; ענפי זית הם סמל השלום; במרכז, גלובוס ומנורה. בשנת 1999, ירשה את הסמל חטיבת הקש"ח.

Thumb
סיכת מערך 'תבל'

בשנת 2018, הוענקה לכלל המשרתים במערך סיכה מערכית[4].

לאחר שינוי שם החטיבה שונה גם סמלילה: רקע כחול, המסמל את הזירה הבין-לאומית; שלושה חצים – מאמצי שיתוף הפעולה בשלושת המעגלים (המקומי, האזורי והבין-לאומי); החיצים מייצרים את מנורת שבעת הקנים – סמל המדינה; ענף הזית מסמל את הדיפלומטיה הצבאית; את הסמל מקיף שרוך הנספח המוזהב, חוד החנית של מאמצי הדיפלומטיה הצבאית ברחבי העולם. השרוך מגלם, במקביל, את הגבולות המדיניים ואת מאמץ הקישור המבצעי באופן המשלים את ספקטרום הפעולה הרחב של שיתוף הפעולה הבין־לאומי בצה"ל. הסמל מעוצב בסגנון חדשני, אך משמש גם סממנים היסטוריים המשכיים הלקוחים מסמל העבר – ובייחוד המנורה ומוטיב הצבע הצהוב. המסמל מבטא מיקוד, התמסדות וריכוז מאמץ, המשקפים את התפתחות המקצוע.

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבת תבל בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads